"בנות": גם החתונה מעייפת
בדומה לסדרה שכבר קצת נמאסה, פרק הפתיחה של העונה החמישית של "בנות" היה איטי ומייגע. החתונה של מארני הדגישה שוב כמה הדמויות שלה מרוכזות בעצמן, גם אם חלקן מתחילות סוף סוף להתבגר
בפרק חתונה איטי, מייגע ונטול כל חן, פותחת "בנות" את עונתה החמישית במספר, ומעניקה תזכורת מצוינת לתחושת המיאוס שליוותה אותי כבר באמצע העונה הרביעית שלה. ואף ש"בנות" אף פעם לא היתה סדרה שממש מתגעגעים אליה או חושבים עליה אחרי שהיא מסתיימת (ולמען האמת, אפילו לא בזמן שהיא משודרת), היא עדיין סוג של גילטי-פלז'ר, כזה שצופים בו מכורח ההרגל. עוד אחת מהסדרות האלה שאם הצלחת להתמיד איתה, כנראה תמשכי את זה עוד קצת.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"תיקים באפלה": קשה לראות את האור
"היהודים באים": נשיכה קלה בכנף
הפעם העוד קצת הזה תחום בזמן, שכן רשת HBO כבר הכריזה ובצדק שעונתה השישית של "בנות" תהיה האחרונה, ומראיון שהעניקה מפיקת הסדרה ג'ני קונר ל-Hollywood Reporter, מתברר שעלילת העונה החמישית צפויה להוביל לסגירה של עלילותיהן של האנה, שושנה, ג'סה ומארני.
כשצופים בפרק הפתיחה (ששודר אתמול, ד', ב-yes) העוסק ביום החתונה של מארני (אליסון וויליאמס), קשה שלא לחשוב על סאגות מעייפות כמו "מלנכוליה" של לארס פון טרייר, שמתארות בצורה מלודרמטית חורבן נפשי וזוגי ביום החתונה - שאמור להיות היום המאושר ביותר בחייו של זוג, אך במקום תחושת אחדות רומנטית, הוא רק הולך ומשתבש, נדפק ומתערער מבפנים.
ההשוואה הזאת מתרחשת בעיקר בסצנה הסהרורית שבה ריי (אלכס קפבורבסקי), מוכיח שהוא באמת אוהב את מארני, כי הוא נכנס ביודעין למי האגם הגבוהים והגועשים מגשם, ומנסה לחמם במילותיו את הרגליים הקרות שחוטף דסי (איבון מוס). ואף שהצעד הזה, כמובן, רחוק אלפי שנות אור משאיפתו הפנימית להתייחד עם מארני, ריי מבין שאין לו ברירה אלא להיות שם באמת עבור מושא אהבתו, וזה אומר שעליו להיפטר משאריות האגו הכבד מנשוא ולקבל את העובדה שהיא בחרה באחר על פניו.
אלא שדסי, כך אנחנו מגלים, הא סוג של "חוטף רגליים קרות" סדרתי. הוא עשה זאת כבר ללא מעט נשים בעברו, וכעת הוא שוקל להפוך את מארני, שמתנהלת לכל אורך הפרק כמו "בריידזילה" מטורללת, לקורבן החדש שלו.
האנה (לינה דאנהם), שמגלה על לבטיו של דסי דרך בן זוגה, פראן (ג'ק לאסי), מחליטה לעשות את הדבר הבוגר וכנראה "הנכון", ולנצור את המידע הזה לעצמה. באקט הזה האנה ממשיכה את השינוי הפנימי שניטע בה כבר בעונה הרביעית, כשהחליטה לבחור בפראן - בחור טוב ומהוגן, ההפך המוחלט של כל הדושבגים שמשכו אותה בצעירותה כמו גם בעונות הקודמות, היפסטרים מאוסים ומלאי חשיבות עצמית (היי אדם!), שחוץ מהרגעים האלה שבהם הם מקיימים יחסים, לא מצליחים לגעת או להרגיש שום דבר כלפי אף אחד או אחת מלבד עצמם.
במובן הזה, "בנות" תמיד שיקפה במדויק את בני דור ה-Y שמאופיינים בנרקיסיזם גבוה, חוסר אינטליגנציה רגשית או כל יכולת להכיל, להקשיב ולהבין באמת אנשים שאינם הם. כל הדמויות המשתתפות בה, אולי חוץ מריי, נגועות בחיידק הנרקיסיזם הילדותי, ובמובן מסוים מלכתחילה שם הסדרה, "בנות", הוא לא פחות מתמונת מראה לתחושתן האמיתית של הדמויות הנשיות בסדרה – הן לא לגמרי נשים. בעולמן הפנימי הן עדיין בנות - ספק נשים-ספק ילדות, שמפלסות דרכן בעולם טכנולוגי שלא עוצר לרגע, בקפיטליזם שלא מאפשר להן לכלכל את עצמן ללא עזרת ההורים, ובמציאות שהעתיד בה לא ידוע, ומה שכן ידוע – מאיים מתמיד.
בחיים כאלה מלכתחילה אין שום סיכוי שחתונתה של מארני לא תעבור רעידות ושיבושים. החשש של מארני מגשם ביום חתונתה, הוא החשש של בני דור ה-Y שמה שהם לא יעשו ייהרס, שהעתיד השחור כבר נגזר עליהם, וגם מארני עצמה תיאלץ להתמודד בקרוב עם הסוד האפל של דסי, עם הידיעה שהוא אומנם צלח את החתונה בדקה ה-91, אבל אין לאף אחד ערובה שהוא לא ישוב לסורו ויחליט להתהפך ולברוח.