כדי שלא יהיו עוד עודד גז: שבע דרכים להכניע את סרבן הגט
לחייב הסכם קדם-נישואין, להכניס תוספות לסעיפי הכתובה, לחייב גט אוטומטי אחרי 18 חודשים, לבודד סרבנים בכלא, להשתמש בכלי של הפקעת קידושין - ויש עוד: מאות מקרים של מסורבות גט יכלו להיפתר מהר יותר אילו בית הדין היה משתמש בכל הכלים ההלכתיים העומדים לרשותו
הסנקציות שהפעיל בית הדין נגד סרבן הגט, עודד גז, מבורכות. הן מוכיחות לנו כי לרשות ההלכה עומדים כלים משמעותיים, שניתן להפעיל עד שאלה ייכנעו. אולם על מנת להפעילם יש לחשוב מחוץ לקופסה, ויש צורך בדיינים שאינם יראי הוראה או פסיקה, אלא אמיצי לב ובעלי כתפיים רחבות.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
במהלך השנים זכיתי לשחרר עשרות נשים שעונו על ידי סרבני גט, וכולן הצליחו לקבל את הגט המיוחל. זה קרה כאשר פעלנו בשיתוף פעולה עם בתי הדין, ולא במלחמה נגדם, שלעיתים רק מעכבת את שחרור המסורבת.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- עולים ומתגעגעים: מי הזיז את יום ראשון שלי?
- השניצל שלכם לא כשר: רבנים קוראים למהפכה
- דייט באפילה: מלמד את המגזר "לדבר עם בנות"
רק בשבוע האחרון קיבלו שתי נשים את הגט המיוחל, לאחר שהדיינים הפעילו את "השולחן ערוך החמישי" - השכל הישר. אחת הנשים שהייתה מסורבת גט מאז שנת 2006, הצליחה להשתחרר כאשר אב בית הדין נקט בצעד נדיר ותקדימי בסוגיית "גט שליחות".
אולם, לפני כל הצעדים הדרמטיים שניתן וצריך לנקוט נגד סרבני גט המקשים את ליבם, ישנם מספר צעדים בסיסיים שבית הדין הרבני חייב להתחיל להפעיל באופן מיידי.
1. חייבו הסכם קדם-נישואין
הצעד הראשון והפשוט הוא לחייב כל זוג שמגיע להירשם לנישואין בהסכם קדם-נישואין, שיכול לסייע בפתרון 50% מבעיית הסרבנות. בנוסף, להכניס בתוך סעיפי הכתובה - עד כמה שהדבר לא נשמע רומנטי - ייפוי כוח מצד הבעל לשליח בית הדין לתת גט, במקרה שחוייב בגט, וחלפה תקופה שתוגדר מראש, או שהבעל נעלם והוכרז כנעדר. בל נשכח כי טרם צאתם למלחמה היו חייליו של דוד המלך חותמים על גט כריתות לשימוש בית הדין, במקרה שבו לא ישובו.
2. אחרי 18 חודשים - גט אוטומטי
צעד בסיסי נוסף הוא לגרום לבית הדין לאמץ באופן גורף את הפסיקה הליברלית יותר הקיימת כיום, ומאפשרת לחייב בגט באופן אוטומטי ללא עילות גירושין קלאסיות. הגישה הזו של הרב משה פיינשטיין והן הרב חיים פלאג'י, גורסת כי די בפירוד ממושך של 18 חודשים וחוסר סיכוי לשלום בית, ככל שבית הדין יתרשם שהיה נסיון לשלום שלא צלח.
לצערנו, יש עדיין דיינים שלא משתמשים בכך כדי לחייב באופן מיידי את הבעל. ובאשר לאישה? יש לזכור שעדיין הוא ורק הוא יכול לקבל "היתר מאה רבנים" להינשא לאישה שנייה, ולכן יש לדאוג שתקבל את זכויותיה כדין. אם הובטחו זכויותיה, כי אז סרבנותה כסרבנות הבעל.
3. לא לפחד מבידוד בכלא
כאשר בית הדין פוסק לחיוב בגט והבעל עדיין מסרב, יש לעבור לסנקציות קשות יותר. לא רק כלא – אלא בידוד.
4. ביטול קידושין
כלי נוסף שיכול לעמוד לרשות בית הדין, אף שמדובר בכלי שיש להפעילו במקרים קיצוניים בלבד - הוא ביטול קידושין עקב "מקח טעות": אילו ידעה האישה לפני הנישואין כי בעלה הוא אלים / חולה נפש ולא גילה לה, הרי שזוהי טעות יסודית שניתן על פי חוק החוזים לבטל בגינה את "העסקה".
5. הפקעת קידושין
במקרים קיצוניים נוספים יש לשקול את האפשרות של "הפקעת קידושין" בהרכב רחב של חמישה או שבעה דיינים, זאת על מנת להימנע מטעות בהחלטה. החידוש הוא שגם סרבנות גט קיצונית, לאחר חיוב בגט ומיצוי הסנקציות, יכולה להיחשב כחולי נפש ו/או הפרת חוזה הנישואין, שבו התחייב הבעל לקדש את האישה "כדת משה וישראל", ואילו הוא סרבן לפסיקת דייני ישראל, ובכך כמקח טעות.
6. להגדיר בחוק סרבנות - כעבירה פלילית
כל זה טוב ויפה כאשר הבעל נמצא בארץ ומסרב להעניק גט. אך מה קורה במקרה שבו הופכת
האישה ממסורבת גט לעגונה, כאשר בעלה נעלם אי-שם בחוץ לארץ? בארה"ב ובאירופה לא ניתן כיום לבקש בקשת הסגרה לבעל שברח מאשתו, שכן מדובר בחוק דתי, ובארצות אלו ישנה הפרדה בין דת למדינה.
בימים אלה אני עמל על הגשת הצעה לתיקון בחוק שיאפשר להכיר בסרבנות הגט כעבירה פלילית, ובכך להפוך אותה מעבירה דתית לעבירה אזרחית ברת הסגרה. בדומה, הצעה נוספת לתיקון החוק - במקרה של סרבנות גט חמורה - היא לאפשר לבית הדין הרבני להפקיע את רכושו של הבעל, ולהעבירו לאישה.
מנסיוני, באמצעות הגשת תביעות נזיקין בחו"ל, הצלחנו נגד מי שסירב להגיע להתדיין בבית הדין שם, שכן הבעל הבין שגם בחו"ל יש משפט ויש חשיבה יצירתית.
7. החזירו את הרכב הדיינים להתרת עגונות
בשנות התשעים שימשתי כיועץ שר הדתות וכיועץ לרבנים הראשיים הרב שפירא והרב מרדכי אליהו. סברנו אז כי יש מקום להקים הרכב דיינים מיוחד להתרת עגונות. במקרה שבו תיק נתקע בהרכב רגיל, שאינו מקדם התיק, המעוגן יוכל להגיש בקשה להעביר הטיפול להרכב עגונות ועגונים.
המלצתי התקבלה, והוקם הרכב עם שלושה דיינים אמיצי לב. כל תיק שהיה תקוע בבית הדין נפתר תוך דיון אחד או שתיים. אין לי ספק כי אם הרכב כזה היה מתקיים גם היום, רבות ממסורבות הגט (וגם מסורבי) היו זוכים לשחרור מהר יותר.
אני קורא לדיינים היא לחשוב מחוץ לקופסה. אם אדם מרשה לעצמו לנצל בציניות את ההלכה היהודית הקובעת כי הגט יכול להינתן רק על ידי הבעל, אזי הוא נבל ברשות התורה. כתוב "עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל". יש לתת את הכוח להפעלת כל הסנקציות החמורות ביותר בידי בית הדין.
הרב עו"ד צוריאל בובליל, מומחה לדיני משפחה ומייסד המרכז הבינלאומי להתרת עגונות ועגונים