הקצנה מסוכנת - וחבל

כבר הרבה זמן הנושא מבעבע אצלי. חשבתי שזאת תופעה חולפת, חשבתי שהדברים נובעים מכעס רגעי. אבל יותר ויותר אני מתחיל להפנים, משהו בתוך העדה קורה. חלק מזערי בקרב העדתי הולך ומקצין, אני מודאג. לא מהקצנה אני מודאג, אלא מזה שחמום מוח אחד יכול לקבור תהליך התאקלמות מהול בכאב המשתרע על פני שלושה עשורים.

עוד בערוץ הדעות:

אל תאמרו אינתיפאדה, זו מתקפת זומבים

מה לא למדנו מהאמריקנים?

טובלים ושרץ בידם

בני הנוער בישראל אינם חסינים מפגיעת האנטישמיות

הגיע הזמן שהימין יסתכל קדימה ולא שמאלה

בשבוע שעבר הגעתי כעיתונאי לזמן מה אל ההפגנה שדרשותיה צדק בשם יוסף סלמסה ז"ל. המחאה התרכזה מול המטה הארצי בירושלים, זו הייתה הפגנה צודקת על נושא כה צודק. אבל ראיתי שם ילדים, חלקם ילידי הארץ עם עיניים בוהות שדיברו אל השוטרים כאילו היו האויבים שלהם. הכאב, תחושת הניכור, ההכללה הגורפת שכל מי שלובש מדים הוא אויב של צבע העור והאמירות הגסות כלפי השוטרים - גרמו לי לחזור לביתי חפוי ראש.

אנחנו השוטרים, אנחנו חלק מהחברה. כמו בחברה ישראלית, יש גם שוטרים גזעניים, יש גם שוטרים אדיבים שנותנים יד לעולה נטול הצבע, גם שוטרים שמעבירים קשיש במעבר חצייה ויש כאלה שיתנו דו"ח לאותו קשיש על שחצה באיטיות את הכביש.

מוגות לב, רשעות, גזענות על רקע צבע עור אינם רק נחלתם של שוטרים, אלא של כלל החברה. שוטר אינו ייבוא מיוחד מסין או מטורקיה, הוא בן השכן שלנו, ההוא שגר מעלינו, שנוהג לידינו בכביש המהיר ועומד לידינו ברמזור פקוק.

בני הקהילה נלחמים נכון במגיפת אלימות השוטרים, היא נוראית אבל אסור גם להפוך את העניין הזה רק לתופעה עדתית בלבד. שוטר אלים שמכה צעיר ממוצא אתיופי על רקע היותו שחום עור יכה גם נכה על כסא גלגלים רק בשל היותו נכה, נערה לוקה בנפשה רק בשל היותה לוקה או בכל דבר אחר שאינו דומה לו. כן, אלימות איננה קשורה אך ורק לצבע עור, היא תופעה שצריכה להדאיג את המפכ"ל הנכנס וכל קצין שמתמנה לתפקיד חדש.

אאוטסיידרים בעל כורחם

אבל אני רוצה לדבר איתכם על הקהילה שלי, על הנערים שהלכו והקצינו, על העיניים המתריסות כלפי השוטר והמילים הנפלטות מפיהם של אותם נערים וגם כלפי כל דבר שאינו חום כמוהם. אני יודע מאיפה זה נובע. אני מכיר היטב את מקורות הכאב של אותו נער מקריית מלאכי שדעך - הקצין עם הזמן. הנער האתיופי המקצין הוא ישראלי מקורזל שיער, יליד הארץ להורים ממוצא אתיופי. מדבר ישראלית על בוריה.הוא לא מדבר אפילו את שפת אמו וגם אינו יודע הרבה על עבר הוריו. הוא מרגיש ישראלי צבר לכל דבר, אבל אתם דוחפים אותו אל התהום של התבדלות בעל כורחו. אתם נותנים לו לחוש כאאוטסיידר בקרבכם והוא מכונה מפיכם נער אתיופי על אף שאינו כזה.

אני חושש, הנערים האלה ספוגי כאב שמובלים באמצעות רשתות חברתיות, עשויים לחולל משהו טראגי יותר אשר יסתום את הגולל על אותו מאבק צודק למען שוויון של כלל בני העדה. הם נטולי מנהיגים, מובלים על ידי קיצוניים בקרבנו. ואם המצב לא ייעצר בזה הרגע, דבר הירצחו של שוטר זה רק עניין של זמן. חד וחלק, ואני אומר לכם נושא זה צריך להדיר שינה מעיני כולנו.

חשוב להדגיש, לא כולם, אפילו לא רבים. הקומץ הזה הוא מזערי ומובל על ידי קבוצה מאוד מצומצמת בתוך העדה. חשוב להיכנס לרשתות החברתיות ולהבין את להט הרוחות והניצול הציני של אותם קיצונים בקרב בני הקהילה תוך ניגון בכאב האישי ובחוסר האונים של אותם צעירים שזכו לכאפה מהשוטר השכונתי ולאמירה גזענית על היותם אחרים.

הקיצוניים משפיעים

אבל הילדים האלה נופלים על קרקע פורייה, לאותם קיצוניים בתוך העדה ומחוצה לה. ארגוני שמאל אנטי ישראליים מגלים עניין בוויכוח על רקע צבע עור בתוך ישראל. זאת על מנת להתנגח באמצעות כאבה של עדה שלמה במדינת ישראל ולצייר אותה כמדינת אפרטהייד בעלת מאפיינים פשיסטיים. אנחנו לא שם, בני הקהילה לא שם, אנחנו מנהלים עם מדינת ישראל ויכוח של בעל ואישה, אנחנו מנהלים עם מדינת ישראל ויכוח משפחתי מהול בהרבה כאב ואמוציות גואות, כן, אסור שכאבנו יצא מחוץ לגבולות המדינה על מנת שישמש כלי שרת למנגחי ישראל על רקע פוליטי או אנטישמי. זהו ויכוח ביתי, משפחתי עם כל המשתמע מזה- ויש הרבה על מה להתווכח.

ויש כאלה שדוחפים את הצעירים האלה לצאת החוצה, ללכת עם אג'נדה שישראל היא התגלמות הרוע האולטימטיבי. אנחנו המפסידים, בני הקהילה יפסידו בקרב הזה ואכן צריך לדחות את כל עצות אחיתופל המנצלות את הסיטואציה שיש קרע בין המשטרה לבני הקהילה או קרע בין החברה לבני העדה על רקע גילוי גזענות בשנים אחרונות.

להבנתי, המשטרה יכולה לעצור את ההידרדרות הזאת עכשיו ומיד. מפכ"ל נבון יכול למנוע את שפיכות הדמים המתקרבת כמו צונאמי חברתי, ההפגנות הבאות יהיו אלימות ואני לא אוסיף יותר מזה. המשטרה יכולה עכשיו למנוע את הקרע שעשוי לגרום להקמת ועדת חקירה ממלכתית כי מישהו פה לא עשה דבר. להתחיל בהידברות, עכשיו. ובעיקר בהידברות כנה, לא מתוך התגוננות אלא מתוך רצון לתקן עוול קיים, על מנת ללכת בדרך משותפת וכנה למען עתיד שווה פה.

והראיה, ביום שישי האחרון פורסם על קצין ששלף אקדח במהלך מיני קטטה

 שהייתה בקרב בני הקהילה בבאר יעקב. השולף, שוטר, בן לקהילה בעצמו. דבר שלכאורה איננו קשור לצבע עור, אלא שבעיקר התרעומת של הצעירים נובעת לא רק על צבע עורו של הקצין, אלא תרבות ארגונית המושרשת בקרב כחולי המדים, שאם הלקוח הוא שחור, ידה של המשטרה קלה על ההדק. ואם מדובר בנער אתיופי, התיקים נפתחים מהר יותר וזה לא משנה על מה ומה. ואם אתה שחור שנמצא בשכונות יוקרתיות, הוא תמיד על תקן של חשוד. ואלה הבעיות, ויש הרבה. רב-ניצב אלשיך שהגיע בסערה, מוטב שיעשה הכל כדי לתקן את העוולות האלה לפני שיהיה מאוחר מדי, וזה עומד להיות מאוחר מדי. הנה עוד משהו. בימים אלה תמונותיהם של שני השוטרים שהתעמרו, לכאורה ביוסף סלמסה ז"ל רצות ברשתות חברתיות ויש לזה מטרה וזה הסיפור.