בני הנוער בישראל אינם חסינים מפגיעת האנטישמיות

האנטישמיות ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה, מרימה מדי זמן את ראשה המכוער. יהודים זוכים לקללות ונאצות ברחוב, גרפיטי בגנות יהודים מרוסס על קירות במקומות שונים, אמירות אנטישמיות שונות על שליטתם של היהודים בעולם נאמרות מפי אישי ציבור וכמובן מתקפות אלימות קשות נגד יהודים ומוסדות יהודים מתרחשות. לכמה מהן היו בשנים האחרונות תוצאות קטלניות.

עוד בערוץ הדעות:

הגיע הזמן שהימין יסתכל קדימה ולא שמאלה

חזקת הגיל הרך פוגעת בזכותן של נשים להתפרנס

נשים, אנחנו לא צריכות טובות

השוטר פייסבוק

ההדרה הכפולה של נשים עם מוגבלויות

כל זאת קורה ברחבי העולם והתחושה המלווה את רובם המוחלט של הישראלים היא כי זה עניין של יהדות התפוצות וכי לנו, בישראל, אין כל נגיעה לכך. זו היא התפיסה: הישראלים חסינים ואינם חשופים לגילויי אנטישמיות כלל. "לנו זה לא יקרה", הישן והטוב. לכל היותר יש להיזהר כשאנחנו נוסעים לחו"ל.

האם בעידן הגלובלי, כאשר בלחיצת כפתור אפשר להתחבר כמעט לכל אדם ומקום ברחבי הגלובוס ולהיחשף לכל מידע שבנמצא, התפיסה הזו עדיין תקפה ונכונה? האם בעידן שבו הרשת החליפה את כיכר העיר הישנה, אנחנו יכולים לחיות בה ולא להיחשף לאותה שנאה קמאית נגד יהודים? התשובה, לצערנו, שלילית.

מסקר שערכה הליגה נגד השמצה לאחרונה, בקרב בני נוער בישראל, בגילאי 15-18, עולה תמונה מדאיגה: מספר שיא של בני נוער, 84% מקרב הנשאלים, דיווחו כי נחשפו לאנטישמיות באינטרנט וברשתות החברתיות, הכוללים פוסטים, ציוצים ותגובות, סרטונים ושירים המכילים תוכן אנטישמי, קריקטורות וסמלים אנטישמיים ועוד. אחד מכל שישה בני נוער מעיד כי הותקף באופן אישי ברשת בשל היותו יהודי. זהו הנתון הגבוה ביותר שדווח בשלוש השנים האחרונות בהן אנו עורכים את הסקרים הללו. לשם השוואה, בשנת 2013 דיווחו "רק" 69% מבני הנוער, כי נחשפו לאנטישמיות ברשת, והנתונים החדשים בהחלט מצביעים על עליה מדאיגה.

בני הנוער בישראל חשופים גם לגילויים אנטי ישראליים ברשת. נתון דומה, 82% מבני הנוער בישראל, דיווחו כי נחשפו לאנטי-ישראליות ברשת. גם כאן, אחד מכל כשישה בני נוער בישראל הותקף אישית ברשת על רקע היותו ישראלי.

את החשיפה לאנטישמיות ולאנטי ישראליות ברשת מובילות הרשתות החברתיות ובראשן פייסבוק. כ-75% מבני הנוער דיווחו כי נתקלו באנטישמיות ובאנטי ישראליות ברשת זו. אחריה, בפער ניכר, נמצאת יוטיוב, אשר 47% מבני הנוער מדווחים כי באמצעותה נחשפו לאנטישמיות ו-53% מדווחים כי נחשפו באמצעותה לאנטי ישראליות.

לדון בכובד ראש בתופעה

הנתונים, כאמור, מדאיגים ביותר ומעוררים שאלות נוקבות: מה החשיפה וההתקפות הללו עושות לנפשם של בני הנוער, בגיל מעצב כל כך מבחינה תודעתית? האם ניתן לעשות משהו כדי "לחסן" את בני הנוער בישראל מפגיעת האנטישמיות? והאם אנחנו באמת מכשירים כראוי את בני הנוער בישראל להתמודדות עם אנטישמיות ואנטי ישראליות ברשת?

שאלות אלו חשובות ומהותיות וצריכות להיות מובאות לפתחם הן של שר החינוך ושל משרד החינוך, והן של שר המדע והטכנולוגיה. על הגורמים הרלוונטיים לדון בכובד ראש בחשיפת בני הנוער בישראל ולגבש מגוון דרכי פעולה על מנת להכין ולצייד את בני הנוער בישראל בכלים להתמודדות הלא פשוטה באותו מרחב פרוץ .

הזרוע השנייה והחשובה מאוד היא ניטור של תכנים קשים ובעייתיים ומניעתם מלתפוס במה משמעותית ברשת. אנו בליגה נגד השמצה עוקבים כל העת אחר הנעשה ברשת, מגיבים לביטויי שנאה באינטרנט ומייעצים לכל פלטפורמות המדיה החברתית הגדולות וגופי אכיפת החוק. צוות המומחים של הליגה נגד השמצה - אנליסטים, חוקרים, חוקרים אקדמאים ומומחי שפה - עושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות על מנת לנטר ולשבש את פעילותם של קיצונים וטרוריסטים ברחבי העולם. בכירי הליגה נגד השמצה העוסקים בנושא השנאה ברשת מנחים גם את חברות האינטרנט הידועות ביותר, תוך פיתוח שיטות עבודה מומלצות על מנת לספק מענה

 לשנאה באינטרנט, תוך התייעצות עם חברות כמו פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט, טוויטר, יאהו, יוטיוב ואחרות, העושות שימוש בסטנדרטים שהתוותה הליגה, שאחד העקרונות המנחים בהם הוא כי ניתן להסיר ביטויי שנאה מבלי לפגוע בחופש הביטוי.

בעולם שבו נוכחותם של בני נוער ברשת גדולה ומשמעותית מאוד, אי אפשר להתעלם עוד גם מחשיפתם ההולכת וגדלה לתכנים אנטישמיים ואנטי ישראלים. על כולנו מוטלת המשימה לצייד את בני הנוער בישראל בכלים המתאימים להתמודדות עם אותן תופעות קשות ולצערנו גם נפוצות מאוד. אנטישמיות אינה עוד הבעיה של יהדות העולם בלבד, זו גם הבעיה שלנו כאן בבית, בישראל, ווחשוב מאוד שנקדיש תשומת לב רבה לטיפול בה.

קרול נוריאל, מנכ"לית בפועל, הליגה נגד השמצה בישראל