חנינה לחייל תסתיים בהאג

חקירת מצ"ח בעניינו של הירי שבוצע על ידי חייל צה"ל במחבל פצוע בחברון נמצאת עדיין בעיצומה אך הסרטונים שהתפרסמו, ההדלפות מתחקיר האירוע, ותגובותיהם של שר הביטחון והרמטכ"ל מלמדות כי קיים לפחות חשד סביר כי אכן הירי התבצע כשהמחבל לא היווה איום. ברור כי לחייל עומדת חזקת החפות, כל עוד לא הוכחה אשמתו. מצד שני, ברור גם כי נדרשת במקרה זה חקירה מהירה ומעמיקה.

עוד בערוץ הדעות:

מאותו הכפר

במלחמה כמו במלחמה

דת ומדינה. סוף סוף

"הדור הדיגיטלי" - עתיד המזרח התיכון

הצד השוביניסטי של פורים

ראשית לכל, חקירת המקרה נדרשת מטעמים מוסריים. סיכם זאת היטב הרמטכ"ל באגרתו לחיילי צה"ל: "השמירה על רוח צה"ל וערכיו אינה זכות אלא חובה, כדי לשמר את צה"ל כצבא העם במדינה יהודית ודמוקרטית".

אל מול עמדה זו נשמעו דעות אחרות. טיעון השב ועולה בשיח הציבורי הינו כי עצם הביקורת הציבורית והחקירה תגרום נזק לצה"ל-  אין לחקור, וקל וחומר שאין להרשיע חייל שהיה בפעילות מבצעית. אם תהיה חקירה, כך הטיעון, חיילי צה"ל יחששו להשתמש בכוח במקרים שעליהם לעשות זאת. קבלת טיעון שכזה לא רק שלא תגן על חיילי צה"ל, אלא שהיא מסכנת את חיילי צה"ל ואת המערכה נגד הטרור בכלל. מלחמתה של ישראל בארגוני הטרור, כמו מלחמתן של מדינות אחרות, כפופה לכללי המשפט הבינלאומי. ירי באדם שאינו מהווה סכנה, אם אכן זה היה המצב במקרה זה, אסור על פי המשפט בכלל והמשפט הבינלאומי בפרט.

בעשורים האחרונים מגבשת הקהילה הבינלאומית מנגנונים שיפוטיים שתפקידם לאכוף דין זה. כך, פועל מזה שני עשורים בית הדין לפשעי מלחמה ביוגוסלביה לשעבר, כך הוקם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, וכך מפעילות מדינות שונות בעולם סמכות שיפוט על הפרות של המשפט הבינלאומי שנעשו במדינות אחרות, הנקראת סמכות שיפוט אוניברסאלית.

מזה שנים רבות נעשים נסיונות שונים להעמיד לדין חיילי צה"ל במנגנוני שיפוט בינלאומיים שונים, בגין הפרות של המשפט הבינלאומי. מדינת ישראל מתנגדת, עד כה בהצלחה, למהלכים אלו. טענתה המרכזית של ישראל הינה כי במדינת ישראל מערכת חקירה עצמאית וחזקה, המסוגלת להתמודד עם כל הפרה של הדין.

מערכת חקירה עצמאית

לפיכך, אין כל צורך בהתערבות בינלאומית, או נסיון בינלאומי להעמיד מי מחיילי צה"ל או מפקדיו לדין. לאור עיקרון זה הוקמה לאחר מבצע "צוק איתן" מערכת חקירה עצמאית ורחבת היקף, אשר ביצעה חקירות עצמאיות לגבי מאות מקרים של חששות להפרת דיני הלחימה. לאור עיקרון זה התנגדה מדינת ישראל לכל ניסיון בינלאומי להפעיל סמכות שיפוט אוניברסלית לגבי חיילי צה"ל מטעם מדינות שאיימו לעשות כן. ולאור עיקרון זה מתנגדת גם כיום מדינת ישראל לניסיון הפלסטיני להביא לפתיחה בחקירת אירועים שונים בבית הדין הבינלאומי הפלילי.

במקרה האחרון לא תוכל מדינת ישראל לטעון ברצינות כי היא חוקרת בצורה אפקטיבית טענות להפרת הדין על ידי חיילי צה"ל, אם לא תתבצע חקירה - עצמאית, מהירה

 וחסרת פניות אשר יכולה להביא לענישה אפקטיבית ומרתיעה. לחצים פוליטיים, עיכובים, הימנעות משימוש בסעיפי חוק מסוימים - כולם יחלישו את הטיעון הישראלי.

הנזק הפוטנציאלי לחיילי צה"ל אם יתברר שהטיעון הישראלי כי החקירות שישראל מבצעת הן לא עצמאיות ומלאות הוא עצום ועולה בהרבה על כל נזק משוער שאולי תביא חקירת החייל. משמעות של חנינה, כפי שהציעו מספר חברי כנסת או טיוח החקירה, היא כרסום משמעותי ביכולתה של מדינת ישראל להגן על חייליה מהדין הבינלאומי. התערבות משפטית בינלאומית עלולה להיות מגבלה חמורה ביותר על כל פעילות צבאית ויכולה להביא גם לתוצאות הרסניות בהיבטים מוראליים כשחיילים ומפקדים יחששו להיעצר בחו"ל או ימנעו מנסיעה למדינות שונות. החשש של חילי צה"ל מהעמדה לדין במנגנון בינלאומי, אם אכן תהיה התערבות כזו, יגביל את פעולות צה"ל הרבה יותר מכל חשש מוראלי מחקירה ישראלית.

פרופ' עמיחי כהן הוא עמית מחקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ודיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו