דת ומדינה. סוף סוף

סוף סוף מדברים פה על דת ומדינה. הכותל כמעט מפרק ממשלה; חוק המקוואות עושה שמות בקואליציה; הראו לי פרשן אחד שהעריך שדווקא בממשלת ימין-חרדים, כשהאופוזיציה (יש עתיד והמחנה הציוני) הולכת על בהונות כדי לא להרגיז את החרדים בתקוות (שווא) לשותפות עתידית, תתרחש פתאום רעידת אדמה כזו.

עוד בערוץ הדעות:

"הדור הדיגיטלי" - עתיד המזרח התיכון

הצד השוביניסטי של פורים

נחוצה תגובה מעצבת מהות ולא יחצ"נות

קשיי העיכול של מדד האושר

נדרשות הוראות פתיחה ביוזמה מדינית

אז מה קרה כאן? האמת, צירוף מקרים. המו"מ על הכותל, שהתנהל במשך שלוש שנים ללא הדלפה אחת, הגיע לסיום לא מקרי ביום האחרון לכהונת מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט.

 הוא הוביל את המו"מ ביושרה, רכש את אמון שני הצדדים באופן אותנטי, ולקראת סיום כהונתו הבהיר לכולנו ששלוש השנים הללו יירדו לטמיון אם לא נגיע להסכמה לפני שהוא עוזב.

בתפקידו הבא לא יעסוק בכך, מזכיר ממשלה חדש טרם מונה, וגם כשימונה אין לדעת מתי יתפנה לנושא זה. ולכן כדאי שנחליט, רוצים לסכם על פשרה היסטורית, שגם תכאב לשני הצדדים, או לא. החלטנו שכן. גם ההנהגה החרדית שהרב רבינוביץ' ניהל בשמה את המו"מ החליטה שכן. אנשי מזכירות הממשלה, למודי ניסיון שכמותם, דרשו הסכמה בכתב. דקות לפני כניסת השבת, כאשר ישיבת הממשלה הגורלית מיועדת ליום ראשון בבוקר, הפקידו שני הצדדים בידי מזכיר הממשלה מכתב שבו הם מודיעים לו על הסכמתם למתווה.

המתווה אושר ברוב קולות בממשלה, החרדים הצביעו נגד - בשביל הפרוטוקול - אבל שמחו בהישגיהם ורצו לעבור הלאה.

ואז הכל השתנה

אז, כמה ימים אחר כך, כמו בתוכנית ריאליטי כשההפקה מתערבת (רק שהפעם באמת במקרה), פרסם בג"ץ את הכרעתו בעניין המקוואות, פסק דין תקדימי שפתח את המקוואות (הציבוריים, נזכיר) גם לגרים קונסרבטיבים ורפורמים. התיק הזה מתנהל בבתי המשפט, גם בעליון, כבר עשר שנים. פעם אחר פעם הפצירו שופטי העליון בבאי כוח המדינה להגיע עם התנועות הלא אורתודוקסיות לפשרה ולייתר את הצורך שלהם לקבוע מסמרות, אך משרד הדתות לא איפשר למשרד המשפטים להתגמש.

שופטי העליון נאלצו לפסוק. האפליה במקוואות אינה חוקית. נקודה. בשביל החרדים זה היה צעד אחד יותר מידי. גם הכותל וגם המקוואות? העיתונות החרדית התפוצצה על מנהיגיה, והלחץ נתן אותותיו גם בשותפינו למו"מ. מנהיגות החרדית הפקירה את הרב רבינוביץ', והחלה בתחרות כותרות כנגד "הרפורמים" - שם גנרי ל"אחר", הרע האולטימטיבי, טפו.

אוי, כמה הם טועים. יכול היות שהסדר הכותל יקרוס; יכול להיות שנגיע בסופו של דבר לפתרון פרקטי בעניין המקוואות (שהרי גם הטובלות האורתודוקסיות-מודרניות מתנגדות, ובכלל חוק עוקף בג"ץ בעניין זה הוא ביזיון שהממשלה לא בקלות תבחר בו); אבל כשהשיח הציבורי הוא על הקשר הלא קדוש בין דת ומדינה כולנו מרוויחים.

כולנו, קרי, כל מי שמבין שהמונופול האורתודוקסי בישראל הופך את המקום הזה לא רק לדמוקרטי פחות, אלא גם ליהודי פחות. אז המשיכו להתחרות בינכם, אחי החרדים, מי שונא יותר את הקונסרבטיבים והרפורמים. לא סתם הכפילו שתי התנועות את מספר המזדהים עמן בישראל בעשור האחרון. אמנם כן, זה בזכות העבודה המצוינת שאנחנו עושים, אבל בהן צדק, זה גם בזכותכם. כמו שעשיתם למצעד הגאווה שהטפתם נגדו בראש חוצות ועזרתם לו להתרחב ולהתבסס, כך תזכו להגדיל תורה ולהאדירה גם בהקשר הקונסרבטיבי-רפורמי. מחזיק לכם אצבעות.

עו"ד יזהר הס הוא מנכ"ל התנועה המסורתית