מים ביאליק: "בלתי אפשרי להיות דתייה בהוליווד"
אבל איכשהו, היא עושה את זה: מים ביאליק מקפידה להתפלל, מתלבשת בצניעות ושומרת שבת. בהוליווד החילונית והסטרילית זה לא דבר של מה בכך להגדיר את עצמך "אורתודוכסית מודרנית", ולהיחשב לאחת הלוחמות הבולטות בזירת ההסברה הפרו-ישראלית. בראיון מיוחד ל-ynet היא מדברת על פמיניזם דתי בהוליווד, נשות הכותל, המאבק למען ישראל - והמחיר שלא מפחיד אותה
מים ביאליק היא תלמידה חכמה. לא רק בסדרה "המפץ הגדול" שבה היא משחקת זה כבר שש שנים את דמותה של ד"ר איימי פארה פאולר – תפקיד שעליו זכתה בשלוש מועמדויות לפרסי "אמי" – אלא גם בחייה: היא ד"ר למדעי המוח, דוברת יידיש עסיסית ועברית שוטפת (עם תואר מה-UCLA).
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הרב הראשי מגיע ל-ynet. יש לכם שאלות לפסח? זה המקום לשאול את הרב
והיא גם תלמידת-החכם של הרב ד"ר חיים סיידלר-פלר, מבכירי רבני האורתודוכסיה הפתוחה בארה"ב, ורב הקמפוס היהודי הגדול במדינה, "הלל" שבאוניברסיטת קליפורניה, שם נפגשו בזמן לימודיה. לפני שבועות ספורים הם חלקו כבוד זה לזו בהפרש של יממה – היא בערב הוקרה לארבעים שנות פעילותו של רבה ב-UCLA, והוא בטקס שבו קיבלה אות הוקרה על מאבקה ב-BDS מטעם ארגון "לימוד FSU" שנערך בלוס-אנג'לס. מי שגדלה במשפחה רפורמית, נחשבת למובילת דעה בפמיניזם האורתודוכסי, ולא רק.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- יהודים בהולנד: "אין לנו מה לחפש כאן יותר"
- הדוסים משתלטים על המשטרה/ "נייעס"
- יהודי מפקיסטן מתחנן: תנו לי לעלות לארץ
כבר מכרתם את החמץ? היכנסו ומכרו בקלות ובמהירות
כששואלים אותה לשלומה, היא עונה בפשטות: "ברוך ה'", ובחנוכה הצטלמה עם חבריה-לסדרה בטקסי הדלקת נרות מדי יום. אבל גם בהוליווד היהודית מים (חיה בשבילכם) ביאליק היא עוף לא שגרתי: דוסית שמתלבשת צנוע, שומרת שבת - ולוחמת אדוקה למען ישראל בברנז'ה שמובכת מסממני דת, ומעדיפה לשמור על סטריליות פוליטית.
"אני אוהבת להתפלל"
ביאליק (41) מגדירה עצמה כ"אורתודוכסית מודרנית", אך מבהירה כי זהותה הדתית מורכבת למדי:
"מעולם לא נפנפתי בדגל של התנועה האורתודוכסית, לרוב בגלל שלוח הזמנים שלי ואורח החיים שלי בפשטות לא מאפשרים זאת", היא אומרת בראיון ל-ynet, מסט הצילומים לעונה העשירית של "המפץ הגדול".
"בכל פעם שצעירות דתיות נחמדות באות אלי ושואלות: 'איך אני יכולה להיות שחקנית מצליחה, ועדיין לשמור על כל החגים והעולם של ההלכה?' אני עונה: 'את פשוט לא יכולה'. זה לא באמת הולך ביחד".
עם זאת, היא עצמה מתפללת, שומרת שבת, מקפידה על צניעות (בעבר סיפרה כי לא קל לה למצוא שמלה לשטיח האדום), ושומרת על כשרות (לא משימה מסובכת מדי למי שמנהלת אורח חיים טבעוני בקפדנות-דתית).
"הילדים שלי לא הולכים לבית ספר דתי", היא מודה, "עם זאת אני נאמנה ללוח השנה היהודי, ומציינת חגים. רוב האנשים שאני עובדת איתם לא דתיים, וחושבים שזה מוזר שאני לא משתמשת בטלפון או במחשב בחג, אבל מאוד מכבדים".
"אני לא היהודייה היחידה, כמובן. יש עוד יהודים בצוות – שחקנים, כותבים ומפיקים. הרבה אנשים סביבי מבינים יהדות, ומקיימים טקסים דתיים. רבים מהם משלבים מסורות ממגוון הזרמים היהודיים. יש דברים רבים שאני אוהבת בתנועה הרפורמית, למשל, או בזרם התחדשות היהודית (Renewals). אני אוהבת להתפלל ונאמנה לסידור האורתודוכסי, אבל פוליטית אני מוצאת את עצמי יותר בצד השמאלי-ליברלי".
"מעולם לא הרגשתי צורך לעלות לתורה בכותל"
ביאליק התבטאה לא פעם בנוגע למעמדן של נשים יהודיות בהלכה, והקפידה על אמירת "קדיש" לאחר פטירת אביה, לפני כשנה. על קברו, הקריאה את השיר "אבי" של חיים נחמן ביאליק. "בנושא נשים יש לנו דרך ארוכה ללכת", היא מודה. "היהדות צריכה להתעדכן - לא בשינוי התורה, אבל ברבים מההלכות והמנהגים שאנחנו משמרים. למשל, תפקידים מגדריים רבים המבוססים היסטורית על מה שהיה רלוונטי לגברים ולנשים לפני מאות בשנים. סוגיה כמו עגינות לא צריכה להתקיים יותר. זו זכות בסיסית להבטיח גירושים, ויש דרכים שעוקפות את זה".
גם דעותיה לגבי פולמוס הכותל שקורע, כפשוטו, את העולם היהודי מחוץ לישראל - מורכבות למדי. "זה
מרגיש לי קצת מגוחך, בכנות", היא אומרת, ומצטטת את הרב נתן קרדוזו שיצא נגד הקרבות על הרחבה בצדדים הליבראליים והשמרניים גם יחד. המאבק של "נשות הכותל", לצערן כנראה, הוא לא לגמרי הקאפ-אוף-שנאפס שלה.
"אני מאמצת את המרחב שהאורתודוכסיה השאירה בשבילי, ומצפה למצוא אפשרות בעוד מקומות באורתודוכסיה המודרנית לבטא את עצמי כאישה. אישית, אני לא מרגישה צורך לשנות את דעותיהם של אנשים שלא מסוגלים לגלות גמישות מחשבתית, ואני לא יודעת אם הלחץ שהן מפעילות בכותל הוא מה שיוביל להכרה רצינית בהן כמנהיגות פמיניסטיות".
"רבות מנשות הכותל המקוריות מאוד מחוברות גם לאורתודוכסיה וגם לפמיניזם, אבל לאחרונה חלה אצל חלקן הפרדה בין השניים. אישית, אני מתפללת בהרבה מקומות, ומעולם לא חשתי צורך לעלות לתורה בכותל. אבל אם הייתה לי בת, אני מאמינה שהייתי מרגישה אחרת. יש לי שני בנים שבעזרת ה' יעלו לתורה בבר מצווה שלהם בישראל".
"רוצים לשנות את ישראל? תעשו עלייה"
ולא רק בבר המצווה: ביאליק, ציונית נלהבת, מקפידה על ביקורים קבועים בישראל מאז גיל 16, על אף המחיר שהיא משלמת, כדבריה, בהוליווד. "מה שלמדתי בעקבות התמיכה שלי בישראל, זה שיש אנשים שממש לא חשוב להם באיזה צד פוליטי של המפה את תומכת, או האם את בעד מדינה פלסטינית", היא אומרת. "הם פשוט לא חושבים שמדינת ישראל צריכה להתקיים".
לביאליק קרובים בישראל – דודים ובני דודים "חילונים קיבוצניקים" – והיא רואה בה "הרחבה של הקיום
היהודי שלי". בהוליווד יש רבים שלא אוהבים את דעותיה, ובחודש אוגוסט האחרון סיפרה על איומים ושנאה שספגה בעקבות ביקורה האחרון כאן.
"אני תומכת בישראל בגלל שגדלתי בבית, בקהילה ובבית כנסת שתומכים בישראל", היא אומרת. "גדלתי בקהילה רפורמית עם תפיסה של ישראל כמולדת הרוחנית, התרבותית וההיסטורית של העם היהודי. אין לי לחלוטין שום דבר להתבייש בו כתומכת של מדינת ישראל. לגבי הפוליטיקה הישראלית", היא מוסיפה, "ובכן, כאן טמון הבלבול".
לדברי ביאליק, הפכו הרשתות החברתיות את הקול האנטי-ישראלי לבהיר וקולני: "יותר ויותר אנשים משכילים, אינטליגנטים וליברלים-פוליטית מאמינים שלישראל אין זכות קיום, אז בעיניי זה מרגיש מגוחך".
מגוחכת אף יותר בעיניה היא ההתגייסות של יהודים אמריקאים לחרם ולמלחמת ההסברה נגד ישראל: "איך הם יכולים להיות ליברלים בדבר אחד ושמרנים בדבר אחר?" היא עוקצת. "מעציב אותי שרבות מהתנועות הליברליות מנוצלות על ידי קבוצות אנטי-ישראליות, המנסות לשלב פוליטיקה אנטי-ישראלית עם פוליטיקה ליברלית. אם אתם רוצים לשנות את ישראל, תעשו עלייה, קחו חלק בכל ההחלטות הקשורות לחיים שם".
"זו גם הסיבה שאני לא נוטה להתבטא באופן פוליטי על ישראל. פשוט, אני לא גרה שם. יש לי בני משפחה וחברים שגרים שם. יש הרבה חופש וחיים נוחים באמריקה, והם ויתרו על כל זה כדי להילחם על זכותה של ישראל להתקיים. לצערי, אנשים לא יכולים להניח את הפוליטיקה בצד, ולהבחין בין המדיניות הפוליטית של ישראל, לבין זכותה הבסיסית להתקיים. אנחנו צריכים להגן על הזכות הזו, כדי שנוכל בכלל לנהל את הדיון הזה".
נאמנה לעיקרון ששמה לפניה, ביאליק מתאפקת שלא לצייץ מילה בזירה הפוליטית הפנים-ישראלית, אך יש לה בטן מלאה על הכישלון הזועק של ישראל בזירת ההסברה הבינלאומית, והיא ממליצה שוב ושוב במהלך הראיון, ספק ברצינות ספק בבדיחות, להיעזר בשירותי איש יחסי הציבור שלה. "זו מלחמת יח"צ" היא אומרת. "אנשים בעולם לא מכירים את מורכבות הסיטואציה, וזה מאוד מתסכל".
"תומכים בישראל? בואו לבקר בה"
ביאליק החלה את קריירת המשחק שלה בגיל צעיר. כשהייתה בת 11 הופיעה ב"חופים", והפכה לכוכבת כ"בלוסום" בסדרה המיתולוגית. הדמות שלה כד"ר פולר כל כך משכנעת, עד שגם הילדים שלה מתקשים לעשות את ההפרדה. "היה פרק שאמר בצורה מפורשת שאיימי לא יהודייה. זה היה מאוד משעשע לכולם. הילד שלי שהיה בן שמונה באותו זמן, אמר לי 'אמא, היא חייבת להיות יהודייה כי את משחקת אותה".
"למעשה אף אחת מהדמויות האחרות לא יהודייה, למעט אחת", היא מוסיפה. "במסגרת לימודי היהדות בקולג', הכרתי את נושא היהודים בהוליווד מנקודת מבט אקדמית, על הסוגיות והדיונים שזה מעלה. הדימוי 'הנבעכי' הגלותי של וודי אלן התחלף מאוד מהר אצל כולנו ביחידה של חיילים ישראלים".
ביאליק עצמה גדלה על דמות הנעבעך היהודי בשנות ה-70 וה-80. "בביקור הראשון שלי בישראל, פשוט לא יכולתי להאמין למראה עיניי: פתאום אני מוקפת בחיילים שלא נראו כמו אף אחד מחבריי לכיתת היהדות. אין ספק שאני מעדיפה את הדימוי החדש של היהודי-הישראלי".
ולמרות הציונות הנלהבת, נראה שלא נזכה לראות את ביאליק עושה שופינג בביאליק. "אני אצטרך שגם אבי ילדיי יעשה עלייה כדי שזה יהיה אפשרי". אבל היא בהחלט מתכננת לבלות יותר זמן אצלנו. "הדרך לתמוך בישראל היא פשוט לנסוע אליה ולהקדיש את כספי התיירות שלנו עבורה. להראות לילדנו שציונים מגיעים לישראל".
