גיבורות התנ"ך הנעלמות: על שארה שמעתם?
החלוצה הראשונה בהיסטוריה, והפמיניסטית שלא חיכתה להצעת נישואין משאול: גיבורות התנ"ך של ארץ בנימין מונצחות בפארק מעיינות חדש, שנפתח השבוע. בין חמישה מעיינות הגיע גיל סלוביק למסקנה המתבקשת: וונדר-וומן זה לחלשים
עם השנים הפכתי לצייד גוזמאות. בעיני הנץ הממושקפות שלי אני מצליח לזהות ממרחק של ת"ק פרסה מילים כמו "מהפכני", "עוצמתי" ו"לראשונה בישראל". מילים ססגוניות אלו מהוות סממן מובהק לטקסט שיווקי מבית מדרשו של הברון ממינכהאוזן. אם מצמידים למילים האלה גם סימן קריאה, מתחיל אצלי גם גירוד חזק ובלתי נשלט באונה השמאלית של המוח.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
כל מה שרציתם לדעת על פסח: היכנסו לעמוד המיוחד שלנו
זו הסיבה שפרסום אודות פתיחה חגיגית של "פארק גיבורות התנ"ך" בחול המועד הפסח, שלווה במילים: "חדש!" ו"לראשונה!" לא ממש עשה לי טוב בקישקעס. עם הזמן, כחובב תנ"ך מושבע ומורה דרך בדימוס, התעוררה סקרנותי. מה בדיוק מתרחש באותו פארק של גיבורות התנ"ך? דבורה הנביאה עוסקת באקטיביזם שיפוטי ומבטלת את מתווה הגז? רחל מחביאה תרפים לילדים? גל גדות שרה אשת חיל ומעניקה חגור לכנעני? החלטתי לצאת לשטח ולבדוק.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "לא יכולה לעמוד אפילו ליד גברים": הפרודות החרדיות מדברות
- אלפים בכותל. הרב הראשי: "שהאחדות הזו תשרור תמיד"
- אוצרות בבוידעם: זה לא זבל, זו ההיסטוריה שלכם
בחניון הפארק אני פוגש במורה הדרך האלמותי של איזור בנימין, חזקי בצלאל. יש אומרים שעל דמותו התבססה הדמות המפורסמת ב"ארץ נהדרת", אך אני חולק על כך: החזקי שפגשתי ממש לא "מדבר חלש". מתוך החניון יוצא שביל מסודר ומשולט המכונה "שביל המעיינות", מסלול מעגלי מותאם למשפחות ומוליך אל חמישה מעיינות שכל אחד מהם נקרא על שם גיבורת תנ"ך אחרת.
הגיבורות השקופות של התנ"ך
הנוף פסטורלי, ומשני צידי השביל פורחים פרחים רבים ומגוונים. מקץ הליכה נינוחה של 25 דקות, 15 שניות ו-7 חלקים אנחנו מגיעים אל מתחם המעיינות. המרחק בין מעיין למעיין הוא כמה עשרות מטרים בלבד, והמתחם כולו משופע בשולחנות פיקניק שהוצבו תחת כל עץ רענן.
לכל מעיין מוצמד שלט עם שמה של הגיבורה הרלוונטית וסיפור חייה. המעיין הראשון שפגשנו כולל בריכה גדולה למדי, והוא קרוי על שמה של רחל, אמו של בנימין שאחת המסורות על קבורתה נוגעת לבנימין.
המעיין הבא בתור הוא, למעשה, בריכת שכשוך קטנה וחמודה, הקרויה על שם הגיבורה התנ"כית
חזקי, מי זו שארה?
"לפי ספר דברי הימים שארה היא נכדתו של יוסף, בתו של אפרים, ועל אף שחייתה שישה דורות לפני יהושע שהנחיל את ארץ ישראל לעם ישראל, מוזכרת שארה גם כמי שבנתה לא פחות משלושה יישובים בנחלת שבט אפרים, כאן בבנימין: בית חורון עליון, בית חורון תחתון ואוזן שארה".
אל תיעלב, אבל לא מצאתם גיבורות תנ"ך יותר מפורסמות?
"גיבורות התנ"ך בפארק הזה הן לא סתם דמויות נשיות מהתנ"ך. הן נשים בעלות משמעות, שבנוסף פעלו כאן באזור בנימין. יש כאן מפורסמות יותר כמו רחל, דבורה וחנה ומפורסמות קצת פחות, 'הגיבורות השקופות של התנ"ך', כמו שארה ואחינועם".
אחינועם?!
"כן. אחינועם בת אחימעץ. היא הייתה אשת שאול המלך ואם יהונתן".
והקשר שלה לבנימין?
"לפי המדרש, שאול המלך מאשים את בנו שירש את עזות הפנים מאמו. ומהי עזות הפנים הזו לפי אותו מדרש? שבחגיגות ט"ו באב לא חיכתה ששאול הביישן ירדוף אחריה בכרמים, אלא יזמה ורדפה אחריו. סיפור המחוללות בכרמים התרחש ממש כאן, בבנימין. אני יכול להצביע לך על מיקום מדויק".
האם משאלות מתגשמות?
חזקי בצלאל מספר כי את שמות המעיינות סידרו לפי סדר כרונולוגי, "כדי שלא יריבו ביניהן". "כך שידכנו
בין המעיינות לבין הגיבורות לפי הסדר שלהם במסלול: רחל, שארה, דבורה, חנה ואחינועם".
אז זה לא שהגיבורות האלו שחו כאן במעיינות האלה.
"כנראה שלא. הענקת השמות היא סימבולית. אבל בחול המועד פסח, כשלראשונה נפתח המקום למבקרים במסגרת אירועי פסטיבל נופי התנ"ך, יש כאן מנגנות בין המעיינות, כדי להכניס את המבקרים לאווירה תנ"כית שאולי תגרום לך להרגיש כאילו גיבורות התנ"ך האלו נמצאות מעבר לפינה".
למה בכלל להקים "פארק גיבורות תנ"ך"?
"בנימין הוא איזור משופע בהתרחשויות תנ"כיות, ולכן הכינוי שלו הוא 'ארץ גיבורי התנ"ך'. אבל בתנ"ך יש גם גיבורות, שבדרך כלל מקומן נדחק מעט הצידה. רצינו לתת כאן כבוד גם לגיבורות התנ"ך".
מה הפרויקט הבא – פארק המיניונים?
"קודם כל תן לנוח. עבדנו קשה מאוד כדי להחיות מחדש את המעיינות והבריכות האלה, ולהכשיר מחדש את השביל. ניכשנו עשבים, הסרנו מכשולים, יצרנו חניון מסודר. אגב, אנחנו עובדים עכשיו על הנגשה מלאה לבעלי מוגבלויות אל המעיין הראשון: מעיין רחל".
שמתי לב שבחלק מהמעיינות יש דגי זהב. מה הקטע?
"שתוכל לבקש משאלה".
מייקל פלפס לא היה טובע כאן
אני אמנם לא חובב מעיינות ומקוואות, ובפעם האחרונה שביקרתי בבריכת שכשוך בתל דן זה נגמר בבריכת שקשוק-מהקור, אך יש משהו קסום ופסטורלי במתחם הזה: חורש טבעי, צל, מעיינות ובריכות. עכשיו, הבה נדייק: כשאני אומר "בריכות", אל תדמיינו בריכה אולימפית. למעשה, מסופקני אם מייקל פלפס המתנשא לגובה 1.93 היה מצליח להידחק לחלק מהן. ובכל זאת: ילדים בכל הגילאים ימצאו כאן עניין רב.
אנחנו חוזרים במסלול מעגלי מסומן ממתחם המעיינות אל החניון, ועוברים בתוואי של דרך רומית עתיקה המוליכה אותנו אל הרכב ואל היומיום.
המסקנות? מסקנה ראשונה: על אף סימני הקריאה המיותרים בפרסום, לפארק גיבורות התנ"ך אכן יש פוטנציאל להיות אחת מפינות החמד של ישראל. מסקנה שנייה: דגי זהב לא יודעים להגשים משאלות. כשחזרתי הביתה עדיין המקרר חיכה לי לניקיון הפסח.
