השראה לנוצרים, וממש לא חרדים: אלה היו המכבים
קבר מתתיהו הוא בכלל קבר שייח', הנוצרים העריצו את החשמונאים, המכבים אמצו אלמנטים מתייוונים - והחרדים, מן הסתם, היו מכריזים עליהם "רפורמים": שורת מחקרים מנפצת אינספור מיתוסים הנוגעים לתקופת המכבים ולחנוכה. רוצים להיות אותנטיים? קודם כל, תפסיקו עם הסופגניות
מה קרה בפורים כולנו יודעים היטב, עלילותיהם הפתלתלות של המן ומרדכי מסופרות במגילת אסתר. גם מה שקרה בפסח אנחנו יודעים לדקלם בעל-פה מההגדה של פסח. אבל מה קרה בחנוכה? כשמגיעים לחג הצעיר ביותר של חז"ל, עננת מסתורין אופפת את האירועים. האם זהו חג "יהודי" של ניסים שאירעו בבית המקדש, או חג "ישראלי" שחוגג ניצחון צבאי שהסתיים בהקמת מדינה עצמונית?
כל מה שרציתם לדעת על חנוכה - בעמוד המיוחד שלנו. היכנסו
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
האם חז"ל לא החזיקו מנס פך השמן?
כדי להמחיש את ערפל הקרב, בואו נדבר רגע על נס פך השמן. אותו נס שמנוני שבזכותו אנו זוכים לאכול את המאכל החשמונאי הקלאסי "סופגניית מיני-פטיסייר מקורמלת". ובכן, הנס הזה כלל לא מופיע במקורות ההיסטוריים המהימנים ביותר של התקופה, כמו ספר מקבים א' שנכתב סמוך מאוד לשנות המרד.
חנוכה שמח בערוץ היהדות :
בעצם, הנס החמקמק גם לא מופיע בתפילת "על הניסים" הנאמרת בחג, ששורשיה נעוצים בתקופת המשנה. הוא צץ פתאום רק כ-300 שנים אחר המרד, וכנראה שלא היה מספיק חשוב לחז"ל להכניס אותו לתפילה. אז את מה אנחנו חוגגים בחנוכה: ניצחון צבאי-מדיני, או נס שמיימי? כדי להבין מי היו החשמונאים, החלטתי לרדת לשטח ולחקור בעצמי את המצב.
מתחילים מהסוף: קברות המכבים
בבוקרו של יום שמש חורפי קבעתי להיפגש בשטח עם חזקי בצלאל, מורה דרך מדופלם המתמחה באזורי
מודיעין ובנימין. הוא ביקש שניפגש באתר "קברות המכבים" הסמוך לצומת שילת. הקדמתי קמעא, התיישבתי בסמוך לשלט "קברות המכבים", רגליי מתנופפות על שפת בור מלבני, ועיניי תרות לשווא אחר קברים של מכבים. כשחזקי הגיע – תקפתי.
חוץ מהשלט, אני לא רואה כאן לא קברות ולא מכבים. מה הקטע?
"אתה כרגע יושב על שפת קבר".
ג'יזס!
"צודק. יש מצב שזה קבר נוצרי, שכן הוא מהתקופה הביזנטית. מה שבטוח - זה לא קבר של מכבי. תראה לפי צורת המקמר של הקבר, שאופיינית לתקופה מאוחרת בהרבה לתקופת החשמונאים".
אבל יש שלט "קברות המכבים"?
"נכון. יש גם שלט 'אסור לדבר בתפילה', זה רק שלט. החוקרים כולם יודעים שכאן זה לא קברות המכבים".
אז למה הבאת אותי לכאן?
"כי מבחינה מסוימת כאן מתחיל האתוס הציוני של המכבים, שמבחינה מסוימת החזיר עטרה ליושנה. חנוכה זה חג שעבר מטמורפוזה בנוגע לשאלה מה נושאו המרכזי. מתישהו במהלך ההיסטוריה, כנראה במאה השנייה לספירה, החליטו קברניטי היהדות לזנוח את אתוס ה'מעטים מול רבים' ששלט עד אז, ולהדליק זרקור על נס פך השמן. האתוס הצבאי הועם".
זו הייתה החלטה שיווקית עקב סקרי דעת קהל?
"זה משהו עמוק יותר. ייתכן שקצת קשה היה לדבר על רבים ביד מעטים ועל עצמאות מדינית, כאשר השלטון נמצא מזמן בידי זרים. ייתכן גם שחז"ל ראו במרד המכבים חלק מהתמריץ למרידות הכושלות נגד רומא, בבחינת 'אם זה הצליח למכבים – למה שלנו לא?' אז כדי להפחית מוטיבציות למרידות נוספות – האתוס הצבאי קצת נזנח".
ואיך האתוס הציוני נכנס לתמונה?
"בתחילת המאה העשרים, חיפשו הציונים את האתוס הצבאי-יהודי הזה בהיסטוריה. מרד המכבים והמדינה שקמה לבסוף בעקבותיו, הוא מושלם. האזור שאנו נמצאים בו זוהה בטעות כקברות המכבים, ולכן בשנים האלו הוא הופך למוקד של עלייה ציונית לרגל. כך, למשל, תלמידי הגימנסיה הרצליה מגיעים לכאן בחנוכה 1909 להדליק נרות חנוכה, ואפילו שבסופו של דבר מתגלה שהזיהוי שגוי – האתוס נשאר. וגם השלט".
ולמה חשוב לחפש דווקא את "קברות המכבים"? אין משהו יותר אופטימי?
"זה חשוב כי ספר חשמונאים מתאר לנו אחוזה מאוד מרשימה של קברי מתתיהו ובניו, שאותה בנה שמעון. האחוזה כה בולטת, עד שיורדי ים יכלו לזהות אותה מרחוק ולנווט לפיה את ספינותיהם, שכן על גגה הגבוה היו שבעה מבני פירמידה בולטים. אם האחוזה כאן – סימן שאנחנו במקום הנכון, במודיעין הקדומה. ואין לי ספק שאנחנו במקום הנכון: אם נלך כמה עשרות מטרים עם השביל הזה, נגיע ל'חירבת אל מידיא', אזור המשופע בממצאים מהתקופה החשמונאית, כולל מערות קבורה אופייניות, אם כי לא אחוזת הקבר המפוארת הזו".
ממש לא מזמן זעקו הכותרות כי "נחשפו קברות המכבים" האמיתיים. זה נכון?
"כדאי שתדבר עם הארכיאולוג שחופר שם. זה לא רחוק, פחות מקילומטר מכאן. אני בא אתך".
בעקבות אחוזת הקבר המקורית של המכבים
במרחק 3 דקות נסיעה מ"קברות המכבים" (השגויים), שוכנת לה "חורבת הגרדי" ובה מבנה של קבר שייח'.
מי השייח'? לפי המצבה שנמצאת בתוכו, לשייח' הזה קראו "מתתיהו". אכן, מישהו החליט שזה קבר מתתיהו על סמך דעתו האישית בלבד, והקים מצבה במקום.
בסמוך למבנה האמור, שוכן לו אתר חפירות מגודר שבו נחשפו הממצאים החדשים. מה רואים מעבר לגדר? אבנים, פסיפסים, קמרונות, בקיצור – אין לי מושג. מזל שיש את עמית ראם, ארכיאולוג מחוז ירושלים של רשות העתיקות, האחראי על החפירה.
ראם התגלגל לחפירות חשמונאיות לאחר נישואיו. "העתקתי את מקום מגוריי מירושלים - למרכז. אני זוכר שעמדתי מול אדמות הטרשים כאן, וחשבתי: מה יש לי לעשות כאן בשממה? בסופו של דבר מצאתי חבל ארץ מרתק, משופע בארכיאולוגיה והיסטוריה, כאשר כמובן הסיפור המרכזי של האזור הוא המכבים: כאן פרץ המרד, כאן הם חיו, ולבסוף כאן הם גם נקברו".
מה שמוביל לשאלה: מה בדיוק מצאתם כאן?
"האתר הזה התגלה כבר בשנת 1870 על ידי המשכיל הצרפתי ויקטור גרן, ונחפר לראשונה ב-1874 על ידי הארכיאולוג שארל קרלמון גנו, שמוצא כאן את המבנה הזה, מזהה אותו כאתר נוצרי קדום, ומוצא כאן בתחתית הכנסייה קברים עם תופעה מעניינת: צלבים על שקתות הקבורה".
כנסייה? צלבים? געוואלד! איך קברות המכבים קשורים לזה?
"תתפלא, אבל יש חיבור חזק מאוד בין הנצרות הקדומה, שהייתה דת נרדפת באימפריה הרומית - לבין החשמונאים. למשל, הסיפור על חנה ושבעת בניה שמתו 'על קידוש השם' היה חשוב מאוד לנוצרים הנרדפים ולתופעת ה'מארטירים' – הקדושים הנוצרים המוסרים את נפשם באופן דומה. למכבים יש מקום חשוב ביותר בנצרות, לכן הגיוני מאוד שעל גבי שרידי אחוזת הקבר החשמונאית תוקם כנסייה, ובה קברים של אישים חשובים".
זה היה בשנת 1874. מה קורה בחפירה הנוכחית?
"לפני מספר חודשים התקבלה החלטה להשקיע משאבים וכוח אדם בכדי לחפור מחדש את המקום, ולנסות למצוא ראיות חדשות. הבעיה היא שבינתיים האבנים שהיו סביב המבנה נשדדו, ונלקחו כנראה לבנייה משנית. קטעים שמופיעים בשרטוטים קודמים – לא נמצאים כבר בשטח. כך שקשה היום אף יותר למצוא ראיות חותכות".
אז מה המסקנות?
"מוקדם להביע דעה נחרצת, ואנו זקוקים לעוד עונת חפירות. בהחלט יש ממצאים ברורים שמאששים את חריגותו וחשיבותו של האתר הזה, אך חייבים להעמיק ולנסות למצוא עוד ראיות". המקום, אגב, נפתח למבקרים בימים אלה ממש, במסגרת "פסטיבל המכבים" המתקיים כאן בחנוכה ביוזמת תיירות חבל בנימין וחבל מודיעין.
אחוזת קבר מפוארת זה לא בדיוק אלמנט יהודי. יש מצב שאפילו החשמונאים קצת התייוונו ?
"זו שאלה שמתאימה להיסטוריון או לארכיאולוג שעוסק בתרבות החומרית של התקופה".
אז החשמונאים היו חרד"לים או לייטים?
אני איש חומרי, ולכן הלכתי על האופציה של התרבות החומרית. כל ההמלצות הובילו אותי אל ד"ר אייל ברוך, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
האם החשמונאים התייוונו לאחר הצלחת המרד, והקמת המדינה כעשרים שנה לאחר מכן? "זה תלוי
אז הם היו מתייוונים!
"מצד אחד. אבל מצד שני יש הרבה ראיות דווקא להקפדה על חוקי הדת. למשל – על אותם מטבעות שתוכל למצוא עליהם אלמנטים פגאניים, לא תמצא דיוקנאות של המכבים כמקובל בעולם היווני, כיוון שזה מנוגד לציווי 'לא תעשה פסל וכל תמונה'. גם תרבותית יש עצירה של ההתייוונות: בישראל טרם נחשף מבנה של תיאטרון יווני. ובכלל, הרבה מיסודות היהדות כפי שאנחנו מכירים היום, מתחילים לצמוח בתקופה החשמונאית".
מה למשל, כשרות מהדרין?
"דומה. ההקפדה על טהרה. רק בתקופה הזו מתחילה התופעה של מקוואות טהרה מרובים שאנחנו מוצאים בשטח. זה לא היה קיים בבית ראשון. זו גם התקופה שבה אנחנו רואים שימוש בכלי אבן, שאינם מקבלים טומאה, על חשבון שימוש בכלי חרס.
"בנוסף, מתחילים למצוא מבנים ששימשו כבתי כנסת בתקופה הזו – תופעה שלא הייתה קיימת קודם, ותגיע לשיאה לאחר חורבן בית שני. גם צמיחת הכתות השונות: הצדוקים והפרושים שמהם צמחו חז"ל, שורשיה בממלכה החשמונאית".
אז הם היו חרדים!
"דווקא לא. בניגוד לתפיסה החרדית – הם הקימו מדינה, מה שאילץ אותם להתמודד עם ההשלכות ההלכתיות של המצב החדש הזה. לדוגמה: הצורך לפסוק שמותר להילחם בשבת. בלי פסק כזה – אין סיכוי להגן על מדינה".
אז הם היו רפורמים!
"בוא נאמר שהם לקחו מהתרבות היוונית את מה שהיה הכרחי כדי להקים ולנהל מדינה: השפה הבינלאומית של תקופתם, השמות המקובלים, מטבעות עם סמלים מוכרים שיאפשרו סחר עם אוכלוסייה פגאנית דוברת יוונית - ואת השאר ניהלו כמדינה שיש בה היבט דתי מובהק".
אז לא ציונים, לא חרדים, אולי הם היו נפתלי-בנטים ?
"תרשה לי לא להשיב?"
סוף מסע הכל נשמע
לכאורה, חזרתי מהמסע באותו מצב שבו התחלתי אותו. אם חשבתי ש"מורכבות" היא מילה שמאפיינת
בעיקר את הדת בדורנו, מסתבר שטעיתי. נשארתי עם הרבה שאלות פתוחות: למי היו מצביעים החשמונאים היום? איך הם הצליחו לגור במודיעין עם מחירי הדיור האלה? האם סופגניית צ'ייסר היא לזכר רדיפות דת?
אבל דבר אחד ברור לי: החשמונאים הסתובבו כאן, מתחת לבית שלי במודיעין, ובחנוכה אני מטייל עם המשפחה במקומות שבהם המכבים אכן פעלו. פסטיגל? זה לחלשים.
