העיקר הכוונה

סגן הרמטכ"ל אמר בטקס לציון יום השואה שהוא מתחלחל כשהוא רואה בחברה הישראלית תהליכים שמזכירים לו את גרמניה ואירופה טרם מלחמת העולם השניה ("... תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז, לפני 70, 80 ו-90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו בשנת 2016...הרי אין יותר קל ופשוט מלשנוא את הזר, אין קל יותר ופשוט מלעורר חרדות ומלהלך אימים, אין יותר קל ופשוט מהתבהמות, התקרנפות והתחסדות"). בהודעה מתקנת שהוציא דובר צה"ל נמסר שסגן הרמטכ"ל לא התכוון. אבל דובר צה"ל לא פרט למה הוא לא התכוון, וכדאי להבהיר את הדברים.

עוד בערוץ הדעות:

"קפה שחור חזק" אולי יעיר אתכם

המענה לצרכי ההיי-טק לא נמצא בהודו

ספר האזרחות: אומה חזקה עם פוליטיקאים חלשים

"הבן שלי, הבן שלנו"

למה לתת לרב סדן את פרס ישראל

האלוף גולן וודאי לא התכוון לראש ממשלה המדבר על קבוצת אזרחים, המוגדרת על פי מוצאה, ש"נוהרת" לקלפיות כסכנה. גם לא לקריאות חוזרות של רבני ערים, ששכרם משולם בידי הציבור, שלא להשכיר דירות לאזרחים ממוצא ערבי. הוא לא התכוון לתנועות כמו תנועת להב"ה שנלחמת על טהרת הגזע ומתנכלת לזוגות של יהודים וערבים, ולא לפסילת ספר בידי משרד החינוך של מדינת ישראל משום שבין היתר מוזכר בו רומן בין יהודיה למוסלמי, ולא להתנפלות על שדר רדיו ידוע שהשווה רחמנא ליצלן בין כאבה של אם שכולה יהודיה לכאבה של אם שכולה ערביה.

האלוף לא התכוון לקבוצת כדורגל המייצגת את בירת ישראל בליגת העל שנמנעת מלהעסיק שחקנים ערבים, לקריאות שמשמיעים האוהדים שלה כנגד שחקנים ממוצא ערבי, ולנהמות המושמעות במגרשי הכדורגל ל"עידוד" שחקנים ממוצא אפריקני. גם לא לחבר כנסת ממפלגה מרכזית בקואליציה ולרעייתו שאינם מעוניינים לדור בחדר יולדות במחיצת יולדות ערביות או להיות מטופלים בידי אנשי צוות ערבים, ובוודאי לא לעובדה שבבתי חולים ציבוריים בישראל מתקבלת בהבנה ובהיענות בקשה של יולדות יהודיות להפרדה מיולדות ערביות. הוא גם לא התכוון לשריפת בית הספר היהודי-ערבי בירושלים, ולא לשריפתה של משפחת דוואבשה בכפר דומא, ולא לשריפתו של הנער אחמד אבו חדיר.

הוא לא התכוון לפקפוק ההולך ורווח בפטריוטיות של של בני פלוגתא פוליטיים (בצד אחד של המפה), ואפילו של נשיא המדינה ושופטים עליונים, ולהגדרתם כ"בוגדים". הוא לא התכוון לכך שכל נימוק מוסרי נתפס כחולשת הרצון, התייפייפות-נפש והזדהות עם האויבים. הוא לא התכוון בוודאי לפופולריות ועזות המצח הגוברת של תנועות כמו "אם תרצו" שמנהלות "רשימות שחורות" ויורדות לחייהם של בודדים וארגונים (ראה "הקרן החדשה" ונעמי חזן) שדעותיהם אינן נחשבות כ"לאומיות" מספיק.

גם לא לדמוניזציה שעושים ארגונים כאלו לפעילים לזכויות אדם והגדרתם כבוגדים ("שתולים"), תוך שימוש בסרטי תעמולה ארסיים המכילים הפניות לז'רגון אנטישמי. הוא גם לא התכוון להצרה הולכת וגוברת של צעדיהם של עיתונאים ומגישים הנתפסים כ"שמאלנים מדי" על ידי צמצום זמן השידור שלהם או מינוי "מפקחים". סגן הרמטכ"ל גם לא התכוון לטרור ולאלימות שהשליטו חבורות בריונים לאומנים נגד מפגינים ברחובות תל אביב בזמן מבצע צוק איתן, גם לאחר ההפגנות. הוא לא התכוון גם להפגנות התמיכה הקולניות בבית המשפט הצבאי בחיל שירה בחברון בפלסטיני פצוע, בהשתתפות חברי כנסת ושרים בכירים לשעבר.

האלוף לא התכוון לנסיגה מעקרונות השוויון שבהכרזת העצמאות, ולא לניסיונות חוזרים לחוקק חוקים שנתפרו כנגד ציבורים על רקע עמדתם הפוליטית ("חוק העמותות" ו"חוק ההדחה") או עשויים להדיר חלקים מהאוכלוסיה. סגן הרמטכ"ל וודאי לא התכוון (יש לשער) לפוליטיקאית בכירה המגדירה כ"סרטן", פליטי חרב או שוברי שבר, וגם לא לכך שהדברים לא מנעו את מינויה לשרת התרבות של מדינת ישראל (שדורשת כעת מסגן הרמטכ"ל להתפטר). הוא כלל וכלל לא התכוון לכל אלו ועוד.

פרופ' ליאון דעואל, המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים