פיסטוק פוליטי
מה הקשר בין שני מוכרי גלידה לנתניהו, יעלון וליברמן ואיך הכול ישפיע על המערכת הפוליטית שלנו?
בכלכלה בכלל, ובתורת המשחקים בפרט, ישנו מודל מפורסם בשם מודל הוטלינג (Hotelling) ע"ש הכלכלן הרולד הוטלינג. המודל, שהוצג במאמר מפורסם משנת 1929, מכיל אבחנה פשוטה - ישנן סיטואציות כלכליות וחברתיות שבהן התועלת המקסימלית לחברות מושגת כאשר היצרנים מייצרים בדיוק את אותם המוצרים. למרות שמדובר באבחנה די ברורה, החלק המעניין בה ובמודל כולו הוא שניתן להסיק מהם מסקנות גם בנוגע לתהליכים פוליטיים. זה משהו שבנימין נתניהו כנראה שכח לעשות בשבוע האחרון, וחבל. בשבילו לפחות.
עוד בערוץ הדעות:
אם כל כך רע כאן - מה נגיד לדור הבא?
הכפרים היהודיים הלא חוקיים, והקייס הבדואי
הקבלות מטרידות לגרמניה של 1926
הדרך הקלה ביותר להסביר את הסיטואציה היא באמצעות דוגמה קצרה. נניח שאנו נמצאים ברחוב קטן בעיר מזרח-תיכונית סטנדרטית. תושבי הרחוב מאוד אוהבים גלידה, אלא שרצה הגורל וברחוב לא קיימות כלל גלידריות. לשמחת התושבים, לרחוב מגיעים צמד יזמים צעירים ונמרצים המעוניינים לפתור את הבעיה הזאת. לאחר סקר שוק קצר, מחליט כל יזם בפני עצמו, לפתוח גלידריה ברחוב. הם מתכננים טעמים, מגייסים עובדים, ולבסוף מגיעים לבעיה המרכזית שמעסיקה אותם ואותנו - מיקום הגלידריות.
ההנחה הבסיסית היא שאנשים יילכו לגלידריה הקרובה יותר למקום מגוריהם ולכן מיקום הגלידריות באופן כללי ואחת ביחס לשנייה, הוא אלמנט קריטי להצלחת הפרוייקט. אם אחד מהם יחליט לפתוח חנות בקצה הרחוב, אז יגיע השני וייפתח חנות בסמוך לו אבל קצת יותר קרוב למרכז הרחוב. במקרה כזה, החנות הקרובה יותר למרכז תמשוך את רוב הלקוחות שאינם מעוניינים ללכת מרחקים ארוכים, ובצורה כזאת תרוויח יותר על חשבון המתחרה.
מפני שכל יזם מעוניין למשוך כמה שיותר לקוחות לחנות שלו, יירצו השניים מקום מרכזי ככל הניתן - מרכז הרחוב. זו באמת תוצאת שיווי המשקל בבעיה (תחת מספר הנחות נוספות). בשיווי משקל, צמד הסוחרים ימקמו את מרכולתם בדיוק במרכז הרחוב ובצורה כזאת ימשכו כל אחד חצי מהלקוחות.
את הדוגמא הזאת ניתן להשאיל גם לשדה הפוליטי. הדימיון לפוליטיקה הישראלית הוא מוגבל מפני שהחלוקה בישראל איננה רק לימין ושמאל. החלוקה הפוליטית היא מגוונת יותר בישראל ורב-מימדית באופן כללי, אבל לפחות מבחינת הליכוד ובנימין נתניהו המודל הזה מספק.
נוטים ימינה
הניצחון של בנימין נתניהו בבחירות האחרונות מבוסס ברובו על היכולת לגייס את קולות הימין. הטכניקה שלו הייתה די קלה והנתונים ברורים. חלוקת המחנות בין ימין ושמאל לא משתנה יותר מידי. הציבור נוטה ימינה באופן ברור, ולכן בכדי לנצח את הבחירות צריך לגייס כמה שיותר קולות ממחנה הימין. זה הרעיון שעומד בבסיס הרצון של נתניהו להקים "מפלגה רפובליקאית" בישראל. גוש ימין מובהק תחת מרותו יבטיח את שלטונו כל עוד יירצה בכך. גם הצד השמאלי של המפה מבין זאת היטב ולכן אנו חוזים בשבירה ימינה של לפיד והרצוג בכדי לקושש מספר קולות מהימין הרך.
ואף על פי כן, נתניהו עשה שבוע שעבר טעות קריטית להמשך שלטונו. ההדחה של יעלון והבאת ליברמן במקומו שקולה לפיצול חנות הגלידה במרכז אזורי הביקוש לשתי מתחרות, ובמקביל מתן תו תקן של החנות המקורית למתחרה אחרת שנמצאת בלאו-הכי מימין לה. מצד אחד, נתניהו דחף את יעלון אל מחוץ לממשלה ולכנסת ובכך קנה לעצמו יריב עיקש, אדם ישר ואמיץ, שממוקם עמוק באותו אזור ביקוש עליו יושב נתניהו. במקביל שידרג נתניהו את סניפי ליברמן ושות', ומיקם אותם בקודש הקודשים הישראלי. ליברמן, מבחינתו, איננו הופך לעוד סניף ברשת של נתניהו. הוא לא מצהיר שום אמונים לנתניהו ונישאר יריב קשוח מהימין העמוק, עם כוח מועצם.
לא ברור אם נתניהו העריך כראוי את ההשפעה הפוליטית של מעשיו על העתיד. נכון, בטווח הקצר הוא קנה שקט תעשייתי. אבל בטווח הארוך, לא ניתן לדעת מאיפה יגיעו הלקוחות שנתניהו כל כך זקוק להם. בנט לא יינדב לו אותם מהסניף שלו. את הטעות הזאת הוא עשה רק פעם אחת והוא לא טיפש. הוא לא כל כך מחבב את הרשת של נתניהו שדואגת לקפח אותו בכל שלב. הגאולה גם לא תבוא מליברמן. הסניף של ליברמן, עם היוקרה של משרד הביטחון, הולך בכלל לפתוח רשת ארצית בימין העמוק. והחלק העצוב באמת מבחינתו של נתניהו הוא שבעוד זמן לא רב, גלידריות סער-כחלון-יעלון, ביחד או בנפרד, הולכות לפתוח חנות ענק בסמוך לסניף שלו.
אין כמובן כל היגיון בנבואות להמשך. במציאות הישראלית הן שוות כקליפת השום, על אחת כמה וכמה כאשר הן מבוססות על מודל פשטני כל כך. בנוסף, ישנו סיכוי לא מבוטל שנתניהו עצמו הוא המוקד של מצביעי הימין ולא רק מיקומו הקריטי במפה הפוליטית. יחד עם זאת, צריך לזכור שהנפילה האחרונה של הליכוד ונתניהו לא הגיעה מהשמאל. השמאל לא יפיל את הימין בטווח הנראה לעין. המכה הקשה הגיעה מתוך הימין עצמו, עם הקמת קדימה של שרון. רק בימין עצמו מצוי הכוח לסיום כהונת נתניהו. לכן בנקודת הזמן הנוכחית, ההמלצה החשובה ביותר לראש הממשלה היא ליהנות ככל הניתן מהחודשים הקרובים, כי קיים סיכוי לא מבוטל שבעוד שנה או שנתיים יהיה מחסור משמעותי בטעמי הפיסטוק.
לפנייה לכתב/ת 
