העיר אשר בדד יושבת, ובליבה כיפה

(צילום: אלכס קולומויסקי)

יום ירושלים הוא הבייבי המגזרי הסרוג, ואם נדייק – הסרוג מאוד. חוגגים אותו בעיקר אנשי החרד"ל והמתנחלים, לצד חניכי תנועות הנוער ותלמידי החמ"ד. השאר? השאירו את ירושלים בממתינה. הם כבר יתקשרו אליה. ותודה ששאלתם.

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

קראו עוד בערוץ היהדות :  

• "מוטה קרא לשומר הערבי לפתוח את המסגד. לקחתי את ספר התורה והשופר ונכנסנו"
• מחכים למשיח: הכירו את בית הספר לכהנים בירושלים
• הרפורמים כבר לא במדבר הישראלי/ פרופ' רוחמה וייס
  

ירושלים מסתכלת במראה בעצב

עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים, עד שנמאס לישראלים והם ירדו לחפש משמעות בתל אביב. כמו

אהבת נעורים שכבר לא מזכירה במאום את מה שהייתה, ולא נשאר בה אלא זיכרון חביב של ילדות - כך עומדת לה ירושלים מול המראה, מסתכלת באימה על קמטיה, ומנסה לכסות עצמה בעוד שכבת איפור. נלחמת לשווא בתחנות הרוח של הזמן. מסתכלת בקנאה על הופעתה של אחותה הצעירה, תל אביב, ומרגישה כמו מטרונית שמוצאת את עצמה בליין שלא הוזמנה אליו מלכתחילה.

אבל צפירות אימים התחילו מהמכוניות שמאחוריי: "סע, סע כבר, יאללה. סע"!