תעשו תיקון: המדריך לרבנים משעממים
מאלה המתחילים בציטוט חצי מהפרשה - ועד אלה המסתבכים בתוך דבר התורה של עצמם: היכולת הרבנית לשעמם את הקהל היא אינסופית. גם בתיקון שבועות הקרוב נצטרך לשבת מחוברים באינפוזיה לאספרסו מחוזק בנגיעות רדבול, כדי לשמוע שיעורים שלא שיערום אבותינו
תמיד חלמתי להיות מבקר מסעדות, אבל עם המזל שלי, התפקיד הכי קרוב למבקר מסעדות שהוצע לי היה של מבקר שיעורי תורה. לפני שנים מספר נשלחתי למשימה סודית: לבדוק היתכנות של מדור ביקורת שיעורי תורה עבור גוף תקשורת מגזרי.
<< זמני כניסת השבת ויציאת החג (יום א') >>
מצאתי את עצמי משוטט בין בתי מדרש, בתי כנסת ואכסניות שלא הייתי מעז לדרוש בכבודן אף אם אקדח היה מוצמד לרקתי, ומשתתף בעשרות שיעורי תורה, דרשות ושאר מרעין בישין הטורדים מנוחתו של אדם.
הכל על שבועות - בערוץ היהדות :
- כל המנהגים, ההלכות הושיעורים: היכנסו לעמוד המיוחד שלנו
- חידון השיאים של התנ"ך: נראה אתכם פותרים
- חג המיסטיקה היהודית: אלוהים החתן, עם ישראל - הכלה
כיוון שאי אפשר לדבר על הצילחות של השיעור או מידת העשייה של דף המקורות, פיתחתי לי מדדים משלי לבחינת איכותו של שיעור תורה. בין השאר, פיתחתי את מדד ה–TBS, שבימים אלה אני עמל על הכרתו באקדמיה כמדד מדעי מוכר.
מדד ה TBS
מדד זה (Time Before Sleep) מודד את הזמן החולף מרגע שהדובר התחיל את השיעור, ועד ש-50% מהקהל נכנס למצב שינה. ולא סתם שינה, אלא כזו המוגדרת כשינה עמוקה - שנת REM. נשמע לכם פשוט? לא כל כך.
האתגר הגדול שמציב יישומו של מדד ה-TBS הוא כיצד לגרום למודד להישאר ער כדי למדוד את הזמן. לא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי נרדם בשמירה הרבה לפני שמחצית מהקהל מצטרפת אלי אל ארץ החלומות.
עם כל זאת, הצלחתי לצבור מידע סטטיסטי מהימן. אני יכול לספר לכם, למשל, שזמן ה-TBS הנמוך ביותר נמדד בשיחת ערב שבת אחת, בשעון קיץ, אי-שם בירושלים, בזכותו של רב שהתעקש לקשר את פרשת השבוע אל סוגיה במסכת יבמות שאותה הכתיר, משום מה, בתואר "עסיסית". הזמן הנמדד: 19.4 שניות. מקץ 40 שניות הקהל כולו נרדם למאה שנים, חוץ מקשיש אחד בשורה האחורית ששמיעתו הלקויה הצילה אותו מן התופת. רק לאחר שכוחות ההצלה העבירו סדרת שיחות התעוררות הצליחה הקהילה להתעורר מחדש, לפחות עד ליום שישי הבא.
הסימפוניה התשיעית של הרבי מכתריאליבקה
מגוון הטכניקות הרבניות להרדמת קהל מרשים ביותר. ניתן לומר שהיכולת הרבנית
הלכה פייפן
פק"ל לתיקון ליל שבועות
גיל סלוביק
"שתצילני משיעורים שבניגוד לכותרת הם משעממים פחד; שיהיו שתייה חמה ובורקסים משובחים כל הלילה; שתזמן לי איש גבוה שיסתיר אותי ישן". גיל סלוביק כתב ל-ynet תפילה לכניסה ויציאה לתיקון ליל שבועות
לשעמם את הקהל היא אינסופית: החל מהטכניקה הפופולרית של ציטוט חצי מהפרשה בטרם מתחיל דבר התורה עצמו, וכלה במעשיות בסגנון הרב יוזיפל בכתריליבקה שעליהן העיד שלום עליכם שעל אף שלא היה שום קשר בין המשל לבין הנמשל, בכל זאת "כל העוילם ליקקו ממנו את האצבעות".
נכון, יש רבנים ודוברים שמצאו דרכים להעיר את הקהל. יש כאלה שטופחים בעוצמה על הסטנדר באופן אקראי מדי כמה דקות. יש גם כאלה המרימים אוקטבה באופן בלתי צפוי, ממש כפי שעשה היידן בסימפוניית ההפתעה שלו כאשר שם לב שהקהל מתחיל להשתעמם מיצירות מוזיקליות שחוזרות על עצמן, ומתחיל לעלעל בעלוני השבת כל אימת שהמנצח מרים את ידיו. הטכניקות האלו משיגות תוצאות זמניות בלבד, כיוון שהגוף האנושי המופלא לומד להסתגל אליהן.
סופו של סיפור: מדור ביקורת השיעורים נגנז עוד בטרם עלה על הכתב. דו"ח השטח שלי היה כה עגום, עד כי לכולנו יצא החשק לקבוע עתים בעשור הקרוב או לסקר דברי תורה מכל דת, צבע ומין.
אך אי כתיבתו של המדור איננה פוטרת מעונש דברי התורה. ואת הבעיה הזו חייבים לפתור - ויפה שעה זמנית אחת קודם.
נדרשת רפורמה ממסדית
היכן טמון שורש הבעיה? אפרים קישון דיווח פעם על ניסיונותיו הכושלים לקיים בהידור את מצוות
פרשת נשא
חסידים שותים: ללכת בין הטיפות המרות
יורם טהרלב
את היין הראשון שותה היהודי בברית של עצמו, ומכיוון שחש כי הוא מרגיעו ממשיך לרדוף אחריו כל חייו. לכן נדרו של הנזיר להימנע מיין מוגדר כמעשה פלא, המנוגד כליל לטבע האדם
סיפור יציאת מצרים לכל מכריו, שכתוצאה מכך החלו לחמוק ממנו בשיטתיות. את החוויה סיכם קישון כך: "אמנם מצווה היא לספר ביציאת מצרים, אך לא מצאתי בשום מקום שחובה היא גם להקשיב".
התובנה הזו, ולפיה אף אחד לא רוצה להקשיב, חסרה לרוב מעבירי השיעורים, הנואמים והמרצים. כן, אפילו קהל שהגיע במיוחד להרצאה או לשיעור שלכם, אינו קהל שבוי. הוא קהל עייף פיזית ומנטלית שמצפה מכם להעניק לו חוויה. תשאלו את המגיד ממזריץ', שהבין את הצורך להעביר רעיונות עמוקים בדרשות פשוטות ומעניינות.
הגיע הזמן לומר זאת: התואר "רב" כשלעצמו איננו מעניק לאוחזים בו יכולות רטוריות, מתודיות או חשיבה יצירתית. התואר "רב" מאפשר לאוחז בו לפסוק הלכות, וכך יש להתייחס אליו.
ומי ידרוש בפני קהל? אני מציע לאמץ את השיטה הבריטית להסמכת עורכי דין. האנגלים הבינו שכישוריו של משפטן המכין טיעונים משפטיים, וכישוריו של פרקליט המנהל דיון בבית משפט – הם לא כישורים חופפים. לכן, באנגליה יש חלוקה ברורה בין "סוליסיטור" – עורך הדין המרכזי שמשרת את הלקוח באופן שוטף, לבין "באריסטר" – עו"ד שמתמחה בהופעות בפני בתי המשפט.
אני קורא לרבנות הראשית להסמיך רבנים בשני מסלולים שונים: הרב הסוליסיטר במסלול פסיקת הלכות, והרב הבאריסטר במסלול נתינת דרשות והעברת שיעורים. מה תכלול הכשרת באריסטר? הכשרה בסיסית כרב סוליסיטר, בתוספת סדנאות להופעה בפני קהל, שיעורי ריטוריקה מתקדמים, צפייה מודרכת בגדולי הנואמים, בניית מערכי הרצאות, חשיבה יצירתית, הרחבת ההשכלה הלא תורנית ,ומסלול התמחות מפרך.
את מסלול ההתמחות, אגב, ניתן לבצע בשלביו הראשונים במחלקות ניתוחיות של בתי חולים, ובכך להוריד מהעומס המוטל על רופאים מרדימים.
הרפורמה שאני מציע לא תהיה קלה ליישום. ישנם גורמים רבי השפעה שנהנים מהמצב הקיים, וינסו לטרפד את המהלך. טייקוני עלוני השבת, למשל, שהתעשייה שלהם נסמכת על השיעמום התורני, ועלולים שלא לבחול באמצעים - לרבות דרשנים שינסו להרדים את המערכת. אבל אם לא נקום ונעשה מעשה, האומה כולה תירדם באופן עצמוני.
עד אז, נצטרך לשבת גם בתיקון שבועות הקרוב מחוברים באינפוזיה לאספרסו מחוזק בנגיעות רדבול, כדי לשמוע שיעורים שלא שיערום אבותינו. לא סתם חיברתי לפני שנים את התפילה לפני תיקון שבועות.
- גיל סלוביק
הוא עורך התוכן של המתכנה
הרב גיל סלוביק
גיל סלוביק
צילום: ארן סלע
מומלצים
