"האמת" על האיסלאם עדיין שולטת בכיפה
כשהנשיא האמריקני, כמו מרבית נותני הטון במערב ובישראל, מפיצים לכל דורש בחדווה את ה"אמת" הגדולה שלהם על האיסלאם והיעדר הקשר בינו לטרור - קצת קשה לפרוץ את מסכי הבערות, המורמים כאן ובעולם המערבי, ברוב כחש וצדקנות, מבלי להסתכן בתיוגך כ"גזען", "ריאקציונר" ו"חשוך"
חודש ממוצע עבר על הטרור האיסלאמי במאי, שבו קיפדו את חייהם בעטיו כ-11,850 בני אדם. בארבעת החודשים הקודמים, כלומר בינואר-אפריל, גדע טרור זה את חייהם של כ-48,120 אלף גברים, נשים, ילדים וטף - קצב של מעט יותר מ-12 אלף נרצחים בחודש. גם יוני מסתמן, לפי שעה, כחודש של סטגנציה מבחינת היבול המספרי שמקפידים הטרורסטים איסלמאיסטים להנפיק לעולם, בדומה ל-2015, שבה התנובה השנתית הסתכמה בכ-147,420 קורבנות - קצת יותר מ-12 אלף בחודש. שאר העולם, מיותר לציין, מדדה הרחק הרחק מאחור, ותרומתו לבציר הטרור הגלובלי בטלה בשישים.
עוד בערוץ הדעות:
המהפכה כבר כאן: האם אנחנו מוכנים?
מדינה רב תרבותית חייבת לשמור על קמפוסים חרדיים
גישור חובה בסכסוכי משפחה - יתרונות מול חסרונות
לכאורה, די היה בנתונים הללו, ובעובדת היותו של הטרור האיסלמיסטי מונופול עולמי מוחלט ודורסני שאין עליו עוררין, כדי לגרום לכל בר דעת, שלא נתן גט כריתות ליושרתו, להודות שיש בעיה בעולם הערבי-איסלאמי בפרט והאיסלאמי בכלל, שמוציא מקרבו טרור ואלימות מלוא החופן. בדיוק כפי שהיה עליו לתהות, לפחות בינו לבין עצמו, למה במקומות האלה נרמסים עד דק זכויות אדם ואזרח, ובעיקר של נשים, מיעוטים, נוצרים, יהודים, כופרים, הומואים, ולמעשה כמעט של כל מי שאינו גבר מוסלמי ולא רק על ידי האיסלאם הקיצוני.
אלא שיושרה, הגינות ומוסר נטול פניות הופכים למצרכים יותר ויותר יקרי מציאות בשדרות השמאל הרדיקלי הגלובלי. כיוון שסטייה מתוכנית החלוקה משכבר הימים של בני אור ובני חושך עלולה רחמנא לצלן לערער את אמונתם היוקדת, כמעט שאיש מתוכם אינו תולה את קולר האשם בטרור הזה בחברה, בדת ובתרבות האיסלאמיות. אשמים לדידם יש למכביר, למשל הקולוניאליזם, האימפריאליזם, ארה"ב של רייגן ובוש הבן, וכמובן ישראל, אך חלילה לא החברה הערבית-איסלאמית, שתמשיך להיות מבחינתם קורבן הנצח של המערב הקולוניאליסטי וישראל על לא עוול בכפה.
הדיסוננס שבין דבקות בהשקפת העולם גם כשהמציאות טופחת לה שוב ושוב על פניה, לבין הנכונות להכות על חטא ולהודות במה שעלול לערער את אותה השקפה - כמעט שמעולם לא היה אמיתי עבורם. קביעתו האלמותית של החבר ולדימיר איליץ' לנין כי "השקר מוצדק בהתאם למטרתו", הייתה תמיד נר לרגלי אבותיהם הרוחניים, ועדיין משמשת את מרביתם כמוצא תועלתי רב חשיבות מאותן מצוקות טיעון. כך יכלו אותם אבות אידיאולוגיים לשוב ולהכחיש את פשעיו של סטאלין לפני כ-60 שנה גם כשהנתונים היבשים על מעשיו המזוויעים הלכו והצטברו לממדים מפלצתיים; וכך מחרים מחזיקים הצאצאים הנאמנים ביחס לאיסלאם כיום. "ישראל היא תוצאה של פעולה קולוניאליסטית, שיזמו האליטות היהודיות-ציוניות באירופה ובמערב", פסקו לפני כעשור שלל נציגי הציבור הערבי בישראל במסמך החזון שלהם, ולו רק ללמדנו מהיכן ולמה צצו כל הצרות המקומיות.
"רק קיצונים"
כך יכול ראש עירייה גדולה בישראל להתגולל על הימין והכיבוש, ולראות ברצח הארבעה בשרונה ביטוי מתבקש וכמעט מוצדק של עם הנתון בכיבוש, תוך התעלמות מוחלטת מהתרומה הדתית, המנטלית והתרבותית של חברה זו לטרור; וכמובן תוך עצימת עיניים מלאה מכך שטרור זה לא הומצא ב-1967, שאותם פלסטינים שבו ודחו הצעות נדיבות ומרחיקות לכת לסיום הסכסוך של ברק ואולמרט, ושהניסיון לסגת עד המילימטר האחרון (מעזה), לא רק שלא הביא את הפיוס והשקט המיוחלים, אלא הגביר אין ספור מונים את הטרור מאותו מקום. וכך יכול שר ביטחון לשעבר להאשים באופן ישיר את נתניהו בטרור הפלסטיני, וחלילה לא להפנות ולו קמצוץ של אצבע מאשימה כלפי הפלסטינים עצמם.
וברוח קביעתה של עיתונאית מקומית מסוימת מלפני כמה חודשים כי הטרור הוא בכלל לא בעיה של האיסלאם, אלא של קיצוניים (בלי קשר לדת כלשהי) מול מתונים באשר הם, יכול אובמה, בהתייחסו לטבח באורלנדו, לדבר על רוצח מלא שנאה ועל בעיית הנשק בארה"ב, וחלילה לא על דתו ומוצאו של הרוצח ומידת השפעתם על מניעיו ומעשיו.
לפחות עקביות מופלאה מגלה הנשיא האמריקני. אם בתחילת כהונתו הוא טרח להביע בפני הפרלמנט הטורקי את "הערכתו העמוקה לאמונה האיסלאמית, שעשתה כה רבות במאות השנים האחרונות לעיצוב העולם, ובכלל זאת לאמריקה"; ואחר כך להסביר בביקורו בסעודיה שהוא "כמו שהקוראן הקדוש מלמד אותנו ינסה תמיד את האמת" - בשלהי הקדנציה השנייה שלו הוא ממשיך במלאכת הקודש של הכחשת כל קשר בין הטרור לאיסלאם. ו"האמת" הזאת חלחלה, כמובן, לשטח, כשיועצו לענייני המאבק בטרור ב-2010, ג'ון ברנן (כיום ראש הסי.איי.איי), הסביר כבר אז כי "ג'יהאד הוא היטהרות, מאבק קדוש, שבו האדם מטהר את עצמו ואת הקהילה", וכי "אין כל קשר בין האיסלאם לרצח חפים מפשע". היה זה המשך ישיר להחלטה כחודשיים קודם לכן בבית הלבן, שלא להשתמש עוד במינוח "איסלאם קיצוני ומיליטנטי".
כשאלה פני הדברים, והנשיא האמריקני, כמו מרבית נותני הטון במערב ובישראל, החל בתקשורת, עבור במוסדות התרבות וכלה באקדמיה, מפיצים לכל דורש בחדווה את ה"אמת" הגדולה שלהם על האיסלאם והיעדר הקשר בינו לטרור - קצת קשה לפרוץ את מסכי הבערות, המורמים כאן ובעולם המערבי, ברוב כחש וצדקנות, מבלי להסתכן בתיוגך כ"גזען", "ריאקציונר" ו"חשוך".
נחמה מסוימת, גם אם היא מסויגת, ניתן בכל זאת להפיק מדבריה של הילרי קלינטון, כי הטבח באורלנדו הוא "ברבריות של הג'יהאד האיסלאמי". גם אם הדברים נועדו בעיקר לתת מענה פוליטי ואלקטורלי לטראמפ בעניין, יש להם משקל לא מבוטל במגרש הדמוקרטי האמריקניי, שהוא מגורמי ההכחשה של מעשי האיסלאם הקיצוני היותר בולטים בעולם כיום.
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר שאול רוזנפלד
צילום: חגית פלץ
מומלצים
