היכן לוחמות הסייבר?

רובנו תופסים את עצמנו כאנשים ליברלים. אנחנו מאמינים בשוויון, אנחנו מתייחסים לאדם באשר הוא אדם. לכן כל כך קשה לנו להאמין שדווקא אנחנו יכולים להפלות על רקע מגדר. לפעמים אפילו נדמה שדווקא השיח סביב הנושא רק מייצר הפרדה מיותרת. הרי אם אנחנו ליברלים ומאמינים בשוויון אל לנו להתייחס למגדר. אנחנו פשוט ננהג בטבעיות והכל יבוא על מקומו בשלום. האמנם?

עוד בערוץ הדעות:

התחרות האקדמית: התועלת והמחיר

"האמת" על האיסלאם עדיין שולטת בכיפה

המהפכה כבר כאן: האם אנחנו מוכנים?

מדינה רב תרבותית חייבת לשמור על קמפוסים חרדיים

שלום, לא עכשיו

ביום ראשון הקרוב יתקיים מושב נוער כחלק משבוע הסייבר הלאומי שבו ישתתפו מאות אנשי עסקים, חוקרים, דיפלומטים ואנשי ממשל העוסקים בתחום בישראל ובעולם. רובם, כמו בתחומי הטכנולוגיה האחרים, יהיו גברים. במהלך מושב הנוער עצמו ינכחו תלמידים ותלמידות הלוקחים חלק בתוכניות הסייבר הלאומיות "מגשימים" ו"גבהים" אך רחוקה הדרך לשוויון מספרי ביניהם.

כיום המצב הוא שאין הרבה תלמידות אשר בוחרות בתחום הטכנולוגיה והסייבר, ולכן הנושא זקוק לדחיפה ועידוד משמעותיים מגורמים שונים ביניהם האקדמיה, חברות ההייטק, המגזר השלישי ואפילו מתוך הבית הפרטי של כל אחד. אם נגיע למצב שבו 50% מהחניכות בתוכנית מגשימים הן בנות, הרי שנצליח להגדיל משמעותית את כמות הנשים במערכי הסייבר בצבא ומשם גם בהיי טק.

כבר בשלב הראשון חשוב להכיר בבעיה ולשלב כוחות במטרה לאפשר לילדים ולילדות שלנו שיוויון הזדמנויות אמיתי שבו מדעי המחשב וסייבר הם מקצועות אטרקטיביים, מעניינים ומספקים עבור בנות ובנים כאחד. צריך לשנות את התפיסה בקרב בנות כי סייבר הינו תחום גברי, וכי הן עצמן יכולות לתרום רבות לתחום זה.

הסטריאוטיפים

בעבר הדרך להעריך אילו סטריאוטיפים קיימים בחברה הייתה באמצעות שאלון שכולל סולם מ-1 עד 5 הבודק הסכמה על עמדות שונות כגון: באיזו מידה תסכים/י שנשים פחות טובות במתמטיקה מגברים? באיזו מידה תסכים/י שנשים הן מטפלות טובות יותר? בשנות ה-80 וה-90 חל שינוי משמעותי בתוצאות השאלונים ופתאום אף אחד לא הסכים עם תפיסות סטריאוטיפיות שבהן נשים פחות טובות במתמטיקה או טובות יותר בטיפול. כתוצאה מכך היו כאלו שהעריכו שתפיסות סטראוטיפיות פגו מן העולם והגענו כחברה למצב שבו אין יותר סטריאוטיפים ואין הטיות.

בפועל אנשים התחילו להיות יותר מודעים לאילו אנשים הם רצו להיות. לכן הם בעצם ענו על המבחן על פי מה שהם רצו להאמין שהוא נכון ולא על פי מה שבאמת עובר להם בראש. הפסיכולוגים מהזרין וגריוולד שיערו שהסטראוטיפים עדיין קיימים ולמעשה אנשים לא רוצים להביע אותם ולכן הם יצרו מבחן שבודק תפיסות שיש לנו בתת מודע ועובד על זמן תגובה. תוצאות המבחן הוכיחו כי ל- 75% מהמשיבים קל יותר לעשות את הקישור שבין גברים למדע טכנולוגיה ובין נשים למדעי הרוח לעומת קישור הפוך. המשמעות בפועל היא שכמעט כולנו עושים הטיות מגדריות באופן בלתי מודע.

אנחנו יודעים מהן התפיסות הנכונות ובאיזו חברה היינו רוצים לחיות, אך באותה נשימה אנחנו גם מעבירים מסרים לילדות ולתלמידות - גם אם באופן לא מודע, שעדיף להן לבחור במקצועות אחרים. לא בכדי נאמר כי השלב הראשון בפתרון הבעיה הוא להכיר בה. רק ברגע שכולנו נשים וגברים, מנהלים והורים, מורים ומדריכים נכיר בעובדה זו נוכל לעשות צעד משמעותי לעבר הפתרון של שוויון מגדרי אמיתי.

עולם הסייבר הינו עולם דינמי המשתנה ללא הרף, מציב בעיות קשות מחד וחשיבות רבה בפתרון מאידך. בעידן שבו מספר פשעי הסייבר עולה בהתמדה ובו מידע רגיש וכסף נמצאים בסיכון, יש צורך בטובי המוחות לצורך מציאת פתרונות הולמים. המציאות היא שאין למדינת ישראל את הפריווילגיה להיעזר רק במחצית מהאוכלוסייה, שהרי רק צוות מגוון, שימוש בדיסציפלינות שונות, יצירתיות ועבודת צוות יכולים להבטיח מענה. כלומר, אם לא נפעל לכך שמחצית מהעוסקים בסייבר בצבא, באקדמיה ובהייטק יהיו נשים, לא רק שנפגע בשוויון ההזדמנויות של נשים אלא גם ביתרון היחסי של מדינת ישראל.

רוצים לבדוק אם גם אתם מטים מגדרית? ראו שאלון אסוציאציות חבויות  http://www.the-twist-project.eu/he/iat/intro/?embed

הכותבת היא אחראית לפיתוח מגדרי במרכז לחינוך סייבר של קרן רש"י, תשתתף בכנס הנוער שייערך במסגרת שבוע הסייבר הלאומי השנתי של המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א בשיתוף מטה הסייבר הלאומי במשרד רה"מ ומשרד החוץ שיתקיים במהלך השבוע הקרוב.