החוק לסימון עמותות שהשלטון לא אוהב

העבודה על חוק העמותות, שנועדה לסמן עמותות שהשלטון לא אוהב ולעשות להן דה לגיטימציה, עומדת לפני סיום. זהו דבר שצריך להדאיג כל אזרח ואזרחית במדינה. שלא תהיה טעות - מדובר ברדיפה פוליטית ברורה, שיכולה לתפוס כל אחד ואחת מאיתנו במקום שלא נתיישר עם עמדת השלטון.

עוד בערוץ הדעות:

היכן לוחמות הסייבר?

התחרות האקדמית: התועלת והמחיר

"האמת" על האיסלאם עדיין שולטת בכיפה

המהפכה כבר כאן: האם אנחנו מוכנים?

מדינה רב תרבותית חייבת לשמור על קמפוסים חרדיים

הצעת חוק זו היא יוזמה אחת בשרשרת של יוזמות שקודמו בשנים האחרונות, שנועדו כולן לאותה מטרה: לפגוע בתרומות של ארגונים כדי "לשתק" את פעילותם, ולעשות להם דה לגיטימציה כדי לפגוע בתדמיתן. בין השאר, ראינו הצעות לקיים ועדת חקירה לארגונים; הצעות למיסוי תרומות הארגונים; הצעות להגבלת היכולת של הארגונים לעתור לבג"ץ; קמפיינים ציבוריים נגד הארגונים; השתלחות של חברי כנסת, שרים ואף ראש הממשלה ועוד.

תחילה היו הצעות החוק רחבות מבחינת סוגי התרומות או המטרות שנכללו בהן, וכדי "לתפוס" את הארגונים המבוקשים בלבד, הוחרגו מהם מפורשת פעילויות שהשלטון אוהב - חינוך, בריאות וכדומה. עם הזמן, נעשתה המלאכה מדויקת יותר והוחלט להתמקד בתרומות ממדינות זרות כדי להקל על התפיסה של הארגונים המבוקשים בלבד. למרות שמידת השקיפות של תרומות מסוג זה היא מוגברת כבר עכשיו, במהלך השנים קודמו כמה הצעות בטענה שקרית של היעדר שקיפות, ותוך סימון הכספים הללו כבלתי לגיטימיים ואת מי שמקבל אותם כסוכן זר. זו הזדמנות להזכיר שהמדינות התורמות הן הכי קרובות לישראל ומי שתומכות בה כלכלית בכל תחומי החיים. אם מסתכלים ברשימת עשרות הארגונים הישראלים שמקבלים כסף ממדינות זרות באתר רשם העמותות אפשר למצוא שם ארגונים העוסקים בכל התחומים ומכל המגזרים, כולל זכויות אדם, חינוך, עלייה, דת וכדומה.

עו"ד דן אבי יצחק, שהיה מיוזמי הצעת החוק המקורית, כבר הודה לאחרונה שמטרת החוק היא להילחם בעמותות ולהציג אותן כמי שפועלות לפי אינטרסים של מדינות זרות.

אנו עדים בשנים האחרונות למסע ארוך של הסתה ודה לגיטימציה לכל מי שלא מתיישר עם עמדת הרוב הפוליטי, כולל חברי כנסת ושרים בכירים, לרבות מהליכוד, נשיא המדינה, הרמטכ"ל ושר הביטחון, אמנים, אנשי רוח, אקדמאים, כלי תקשורת, עיתונאים ועוד. בתוך כל אלה, ארגוני זכויות אדם הם המטרה הקלה והנוחה ביותר. מטבע הדברים, הם עוסקים בסוגיות זכויות אדם שהן הכי רגישות ובמחלוקת בחברה הישראלית (בין השאר, בזכויות אדם בשטחים, בזכויות פליטים ובזכויות הערבים בישראל), ולכן קל להתנגח בהם ולעשות להם דה לגיטימציה.

המחיר שתשלם החברה כולה בשל רדיפה פוליטית זאת יהיה כבד מאוד. הארגונים משמשים קול לקבוצות מיעוט מגוונות (חברתיות, כלכליות, לאומיות) שמתקשות להיאבק על זכויותיהן הבסיסיות; הם מטפלים במגוון סוגיות בכל תחומי החיים ומקדמים בכך את זכויות היסוד של כלל תושבי ישראל, תורמים למימוש חופש הביטוי, ולקידום אג'נדות חברתיות, כלכליות ופוליטיות מגוונות.

הצעת החוק הזו, כמו גם היוזמות האחרות, מבקשות לסתום פיות. התוצאה תהיה שהביקורת על השלטון ומעשיו, פעולה בסיסית בדמוקרטיה, תיפגע; וקולות רבים יושתקו מהחשש לדה לגיטימציה, מה שיוביל בהכרח לפגיעה בזכויות של קבוצות שונות באוכלוסייה. אף אזרח לא צריך לשאת על חזהו תגית "פטריוט" כדי שאחרים יסכימו להקשיב לו. גם אם החוק יחול רק על ארגונים מסוימים מאוד, זה לא משנה. את הנזק נרגיש כולנו.

עו"ד דבי גילד-חיו היא מקדמת המדיניות והחקיקה באגודה לזכויות האזרח