מחיר הספאם בסמס: חברת קוסמטיקה תפצה 14 לקוחות בכ-31 אלף שקל

מוטרדים בספאם טלפוני? כיתבו לנו >>

• "זכיתם" במאות אלפי אירו בסמס? הנה האמת
• עבודה באוזניים: שירות תיקונים למוצרי חשמל
• עבודה באוזניים: הצקות ורמאות בשיווק טלפוני
• שיווק טלפוני: קנו פסוק ב-120 ש' לחודש לזכר מרן
  

דור, אחד התובעים, קיבל מהחברה פיצוי של 3,100 שקל, אחרי שתבע אותה יחד עם אמו שקיבלה 2,500 שקל. שניהם זוכו גם ב-900 שקל כל אחד – הוצאות משפט. הוא סיפר ל-ynet: "זו חברה שמציעה שירותי קוסמטיקה. בין היתר, החברה נהגה לשלוח הודעות סמס לטלפונים ניידים של אנשים שלא שמעו עליה. 

"החברה שלחה לנו פרסומות אנונימיות, בלי לציין את השם שלה, בחלק מהמקרים בלי לציין את אפשרות ההסרה, וגם כשציינה, לא כיבדה את הבקשה והמשיכה לשלוח פרסומות. אני קיבלתי 5 סמסים. שלחתי 'הסר'. דיברתי איתם פעמיים בטלפון וביקשתי שיסירו אותי. והנציגה אפילו אמרה בשיחה שהוקלטה: 'כן אנחנו יודעים שזה לא חוקי, אבל אנחנו לא מפריעים לאף אחד'".

הודעת סמס ללא אפשרות להסיר עצמך מהרשימה

הודעות סמס ממשיכות להגיע גם אחרי בקשת "הסר"

"גם למנהלת יש אחריות אישית"

דור החליט לברר את זהות החברה, שכן זו לא נחשפה לחלוטין בהודעות הסמס. במסגרת הבירור הוא הגיע לדף בפייסבוק ששמו "הדף להפסקת ספאם טלפוני" וגילה שיש מתלוננים נוספים נגד החברה.

"אני, אמא שלי ועוד 12 איש החלטנו לתבוע אותן. אף אחד מהתובעים לא הכיר את החברה, לא קנה ממנה ובטח שלא אישר לה לשלוח פרסומות בסמס, החברה התעלמה מהודעות הסר, שנשלחו שוב ושוב, ואף בבקשות טלפוניות להפסקת המטרד.

"הם עשו זאת בניגוד סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), שקובע שאסור לשלוח פרסומות בסמס, אם לא ניתן אישור מראש ובמיוחד אם ביקשו הסרה.

"הגשנו 5 תביעות. היה דיון אחד. ביקשנו לאחדן כדי לחסוך את הזמן של בית-המשפט. השופט קבע שישלמו פיצויים של 31,500 שקל".

קיבלתם את הכסף?

"כן קיבלנו. בחוק יש אחריות אישית למנהל. פסק הדין ניתן נגד החברה וגם נגד המנהלת שלה. הן צריכות היו לשלם ביחד ולחוד. אם אחת לא משלמת השנייה תשלם. למנהלת יש אחריות אישית לדאוג שלא נשלחות הודעות למי שלא אישר משלוח כזה".

סמסים על טיפולי קרקפת והצערה

בכתב התביעה נכתב כי הפניות המכילות דבר פרסומת נשלחו לתובעים בין 2013 ל-2014. אלה טענו להפצה מסחרית אסורה על פני חודשים ארוכים, אחרי כניסה לתוקף של החוק האוסר שיגור דבר פרסומת.

בפסק הדין נכתב: "ההודעות נחלקו לשני סוגים: האחד נועד לעודד רכישת טיפולי אנטי אייג'ינג. השני נועד לעודד הוצאת כספים לרכישת טיפול בשיער דליל או בקרקפת. להודעות מהסוג השני נוספה אפשרות הסרה. תוכנן לא פוגעני, אך הן הגיעו לשורת נמענים שלא חפצו בקבלתן תוך שימוש במסרונים לסלולרי בלי הסכמתם באופן המהווה מטרד עבורם.

"עוד עולה מהתביעה שעל דברי הפרסומת לא צוינו פרטים המזהים באופן חד משמעי או המקל על איתור של זהות המפרסם. עקב זאת, נאלצו התובעים עצמם להקדיש מזמנם ומרצם כדי לאתרו...באחת התביעות שהוגשו, תואר כיצד נאלצו להשיב להודעה כדי לקבל את המידע, למדו את הכתובת, הקליטו שיחות ואיתרו עסקאות של החברה כדי לזהותה".

לטענתם, לפני הגשת התביעה, התובעים פנו לחברה במטרה לחסוך את הגשתה, אבל דבר לא הסתייע ומכאן שפנו לבית המשפט.

החברה טענה: התביעה קטנרנית ומוכחשת

התביעה הוגשה נגד החברה והמנהלת שלה, אך כתב הגנה הוגש אך ורק מטעם החברה. נטען בו שדין התביעה לדחייה. החברה טענה שהתובעים חסרי תום לב, שאין להם עילה ותביעתם קנטרנית ועזת מצח וכל הנטען בה הוכחש. עם זאת השופט כתב כי אחרי דיון בתביעה: "...לא נותרה מחלוקת, שכל ההודעות נושאי כתב התביעה אכן נשלחו ע"י הנתבעת ובדיוק במועדים המצויינים".

אחרי הדיון החברה הנתבעות מסרה בתגובה לבית-המשפט "שאין יותר פניות המשגרות דבר פרסומת מצידה".

ההטרדה בסלולרי רבה  - כי המכשיר מתנייד עם האדם

השופט קבע כי "נוכח החומר שבפני, מצאתי שאכן הופר האיסור בדבר שחרור דבר פרסומת באופן המחייב בפיצוי וכי יש מקום גם לקבל את התביעה כנגד המנהלת, בהיותה נושא משרה בתאגיד שהפרה את חובת הפיקוח המפורשת מצידה".

עוד קבע השופט כי החברה הפרה את חוק התקשורת, בו "נקבעה נקודת מוצא בדבר איסור על מפרסם לשגר דבר פרסומת, באמצעים שונים, לכאורה, בלא אבחנה ביניהם. אלא אם התקיימה שורה של תנאים שנמצא ע"י המחוקק הראשי מוצדק לקבוע אותם בחוק ראשי". בין היתר ציין השופט כי יש לקבל הסכמה מפורשת של הנמען בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת, על מנת להתמודד עם התופעה שכונתה "דואר זבל" הנתפסת כמטרד ציבורי הגורם לנזקים.

השופט כתב: "אגב, ולעניין השימוש בסלולר, אציין כי החוק לפי לשונו לצורך החבות אינו מאבחן בין אמצעים שונים וכשלא מתקיימים התנאים הם כולם אסורים, אבל לפחות לעניין הנזק ושיקול הדעת הקיים, מבחינת רמת המטרד והסחה גלומה לכאורה במשלוח לנייד הטרדה יחסית רבה. הרי מדובר במכשיר המתנייד עם האדם, באשר הוא שם. ומאלצו למקד תשומת ליבו באותה הסחת דעת מבלי להתחשב בעיסוקיו ומיקומו. סברתי שיש בכך אחד מהשיקולים שיכול להיות רלבנטי. הפסיקה בערכאות שונות נתנה תוקף להוראות האמורות".

עוד נכתב בפסק הדין: "הפרת החוק מקנה פיצויים שאינם תלויים בנזק. שכן מטרת הפיצוי אינה השבה אם כי אכיפה והתרעה".

פיצוי לכל תובע

עקב כך, פסק השופט פיצויים לכל התובעים בכל אחת מחמש התביעות שאוחדו. 

בתביעה אחת פסק כי הפיצויים לששת התובעים יעמדו על 1,600 שקל, 1,700 שקל, 1,100 שקל ו-600 שקל לשלושת האחרים.

בתביעה שנייה, קבע לשלושת התובעים פיצויים בסכומים: 500 שקל, 1,100 שקל, ו-1,600 שקל.

בתביעה שלישית, נקבעו לשני התובעים פיצויים 1,200 שקל לכל אחד.

בתביעה רביעית, פסק לתובעת 1,500 שקל.

ובתביעה החמישית של דור ואמו, נפסקן לשני התובעים 2,500 שקל ו-3,100 שקל.

סך הכל נפסקו פיצויים בסך 18,900 שקל. כמו כן נתבקשה החברה לשלם אגרה והוצאות משפט בשויי 900 שקל לכל אחד מהתובעים - סך הכל 12,600 שקל.