מדינת ישראל "מתה" בדרום תל אביב יפו!
הסיפור בדרום תל אביב הוא סיפורה של החברה הישראלית, מחד יושבים להם תושבים מוחלשים בדרום העיר או בכול פריפריה בישראל, מאידך יושבת לה המדינה על מוסדותיה המנוכרים - ומן הצד מקהלה של צדיקים שבאה רק ללבות את האש. אז מה צריך לעשות?
בואו ונדבר על הצהרת שר הביטחון להפסיק את התנדבות יחידות צה"ל בדרום תל אביב - יותר נכון נווה שאנן והתקווה - כי בפלורנטין כבר לא צריך כי שם יש כבר ג'נטריפיקציה כמעט מלאה.
עוד דעות ב-ynet:
איך הצליחה יהדות ספרד למנוע רפורמה בתוכה
אז מה היה לנו שם? ובכן שר ביטחון שמחליט להוריד הוראה במשרד שלו, האם אני אוהב את זה, לא! למה ובכן בבקשה:
מדינת ישראל הפקירה את דרום תל אביב מזה שנים! ההרס, העזובה והחורבן אין שני לו לשום מקום אחר - זו הסיבה העיקרית שאני רותח מזעם כשאומרים מדינת תל אביב, משום שזו אינה קיימת לתושבי השכונות הדרומיות! ועוד פרט קטן בסיפור - תל אביב יפו היא העיר העשירה ביותר במדינת ישראל - ובדרום העיר נכון לפתיחת הלימודים לשנת 2016 - עדיין אין בית ספר עיוני מלא אחד! בחיי, תבדקו, בית ספר עיוני מלא אחד אין. תנו קפיצה לצפון החדש שם בנו בית ספר חלליות, הכול ממחושב, מתוקשב, אישי ומפונפן - ובדרום יוק!
אבל, יש טויסט בעלילה, תושבי דרום תל אביב ה"נודניקים", לא מוכנים לעזוב את בתיהם - "חצופים"! ואופס, פתאום גילו שנווה שאנן נמצאת 5 דקות הליכה משדרות רוטשילד וזה הפך ל"פנינה נדלני"ת" - הדבר מספיק לראש העיר תל אביב יפו ומדינת ישראל לעשות להם מעשה נואל ולחרב את השכונות עד עפר, מדוע? ובכן שלא כמו בסומייל, הארגזים, גבעת עמל ועוד כמה שכונות שעליהן כביכול!!! יש ויכוח של מי האדמה? ומי מתגורר עליה? - בנווה שאנן והתקווה הדברים די מוסדרים - אנשים קנו את הנכסים והכול רשום. אז מה עושים?
ובכן, מדינת ישראל בפרקטיקה נואלת וערלת לב החליטה להביא באוטובוסים מאורגנים את מבקשי המקלט, הפליטים ושאר האנשים שהגיעו דרך גבול מצרים היישר לדרום תל אביב, נכון יותר לגינת לווינסקי. מה שיצר במקום סיר לחץ אנושי! המדינה כמובן לא עשתה כלום - מלבד הצהרה של מפקד תחנת המשטרה בדרום העיר במפגש עם תושבי השכונות שבו הוא אמר כי התקבלה הוראה שהמהגרים יגורו בשכונה הזו -המדינה הפקירה את השכונה לחלוטין!
חבית חומר נפץ
לוואקום זלגו המון אנשים עם כוונות טובות וחלק עם רעות, אולם כפי שאני אומר די הרבה - הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות! בתוך הבליל האנושי של תושבי השכונה המקוריים, בעיקר מזרחים, המהגרים וארגוני הסיוע ועוד כמה שבאו לעשות הון פוליטי על חשבון המצב - נוצרה חבית נפץ שמידי פעם עולה לכותרות ממש כמו בימים האחרונים!
מחד התושבים, הם חשים כי המדינה הפקירה אותן/ם ובצדק, וכעת ממתינים לחסל להם את השכונה ולגרשם - ממש כפי שהם רואים את המצב בפאתי נווה שאנן וההתקדמות של תהליך הגנטריפקיציה לתוך השכונה. מאידך, המהגרים - כאן יש משבר הומניטרי של אנשים שהגיעו וחייבים למצוא מקום במדינה הקולטת, וכמו כן הילדים והמשפחות נמצאים במצבים בלתי אפשריים של עוני, רעב, אבטלה ובעיות חברתיות ואחרות.
ומן הצד עומדות - מדינת ישראל שאינה מוכנה להקים וועדות לבדיקת מעמד פליטות - ואינה מוכנה לעצור את זרם הגעת מהגרי העבודה החוקיים - אינה מוכנה לעשות מאום על מנת להוציא את מהגרי העבודה שאינם תחת חוזה (היינו נמצאים בישראל בניגוד לחוק) - ואינה עושה מאום לאכוף את החוק הישראלי בשכונות דרום תל אביב.
ולמעשים הללו שותפה גם בשתיקה עיריית תל אביב ובתי המשפט בישראל שאינם מחייבים את המדינה להעניק לתושבי דרום תל אביב את רמת הביטחון האישי המינימאלי שמגיעה להן/ם.
בתווך - כל הפוליטיקאים, תלוי באוריינטציה שלהם – משתמשים במשבר מחד של המהגרים ומשפחותיהם ומאידך של תושבי השכונה ומשפחותיהם - על מנת להבעיר את האש ולא לספק פתרונות לשכונות דרום תל אביב. כולם מדברים על גזענותם של התושבים, אבל אף אחד לא מוכן לתת פתרון לבעיה של התמוטטות התשתיות, אובדן הביטחון האישי והרס כל המרחבים בשכונות עקב עומס אנושי בלתי אפשרי.
הסיפור בדרום תל אביב הוא סיפורה של החברה הישראלית, מחד יושבים להם תושבים מוחלשים בדרום העיר או בכול פריפריה בישראל, מאידך יושבת לה המדינה על מוסדותיה המנוכרים - ומן הצד מקהלה של צדיקים שבאה רק ללבות את האש. כולי תקווה שמדינת ישראל תתעשת ותנקוט בצעדים הבאים:
1. סגירת שערי המדינה בפני מהגרי עבודה לחלוטין.
2. הוצאת קול קורא לכל מהגרי העבודה שנמצאים ללא סטטוס חוקי בישראל לעזוב את הארץ בתוך שלושה חודשי עד חצי שנה - אם לא ובמקרה שיעצרו - יושתו עליהם קנסות כספיים כבדים כמו גם על מעסיקיהם יושתו קנסות כספיים כבדים ועונשי מאסר מרתיעים.
3. הקמה של וועדות לקביעת מעמד פליט שיעבדו 18 שעות ביממה - מולן יוכלו לעמוד כל מבקשי המקלט והפליטים לקביעת הסטטוס שלהן/ם - ימצא והם/ן פליטות תאושר להם שהייה בישראל באופן מכובד. במקרה ולא תוענק להם אשרת פליט - יקבלו חודש לעזוב את הארץ.
4. בתוך כל אלו, כל מהגרי העבודה יישארו עד לתום החוזה – ובמיידי לאחריו יעזבו את הארץ ללא שהות - הדרך לעשות זאת היא לקיחה של 20% משכרם לקרן ממשלתית עם ריבית והצמדה על בסיס קבוע - קרן זו תוחזר להם עם צאתם מהארץ. לא יעזבו בזמן כל חודש ינוקו 5% מבסיס הקרן שלהם עד לעזיבתם.
5. פיזור כל המהגרים ואלו שיוכרו כפליטים בכול האזורים בארץ - מבלי לייצר גטאות בשכונות מוחלשות!
גילוי נאות: אני חבר בוועד המנהל של עמותת ארטים שפועלת בדרום תל אביב - ומפעילה את הספרייה הפתוחה ואת ה-CEC – ואני גם חבר לשעבר בוועד המנהל של הקשת הדמוקרטית המזרחית. ואני בעיקר מאמין כי מגיע לכולם לחיות בשקט ובשלום.
ד"ר הני זובידה, פעיל חברתי וראש החוג למדע המדינה, האקדמית עמק יזרעאל.
לפנייה לכתב/ת 
