אל תצפו מאיתנו להרים לאפליה ולהשתקה

ההודעה על ביטול האירוע "מרימים לכיפור" שתוכנן להיערך בכיכר רבין על טהרת זמרים גברים בלבד, "הרימה" לא מעט בעלי דעה ובעלי כיפה למתקפה על "חוסר הסובלנות" של החילונים ועל "הצביעות" של הציבור הליברלי. הגדיל לעשות אחד מבעלי הטורים שקבע ש"הליברלים הקיצוניים נפלו על השכל". מכיוון שמדובר באנשים רציניים, הדרך היחידה להבין את הביקורת שלהם היא ליחס להם תמונה מעוותת של סל הערכים הליברלי וניסיון לצמצם אותו לעקרון של "איש הישר בעיניו יעשה". לשיטתם כנראה, הערכים היחידים שיש ב"עגלה" של הציבור הליברלי הם פלורליזם וסובלנות כלפי בחירותיו של האחר. התפיסה המצמצמת הזו מבטאת היטב את העמדה של חלק מהם לפיה העגלה הליברלית קלה ונטולת מטען של ממש, בעוד העגלה השמרנית (ובמיוחד זו הדתית) גדושה ועמוסה בכל טוב.

עוד דעות ב-ynet

מפעל של ציניות, רעש וכותרות

דרשו מהממשלה לשפר את התחבורה הציבורית

למה לישראלים אסור לוותר על השלום

לדעת לבד מתי מגיע תורי

התוקפים את ההתנגדות למופע אכן צודקים שגישה סובלנית ומכילה חייבת להיות אחד המאפיינים הבולטים של תפיסת העולם הליברלית, אך הם מתעלמים מכך שהיא אינה המאפיין היחיד. פלורליזם, חופש ביטוי, וחופש דת הם בוודאי ערכי יסוד ליברליים, ומתחייבת מהם זהירות גדולה בפסילת העמדות והמעשים של הזולת. עם זאת, קיימים לצדם ערכים נוספים, חשובים לא פחות. הראשון שבהם הוא השוויון ובמידה רבה הוא המצע עליו גדלים חלק גדול מהערכים האחרים.

בדומה לכל מערכת ערכים, גם בתפיסת העולם הליברלית צריך לא אחת לאזן בין ערכים מתנגשים. המלאכה אינה פשוטה והיא ודאי אינה יכולה להיות דיון תיאורטי בלבד. בראש וראשונה, יש להביט בעבר הרחוק והקרוב וגם במצב הנוכחי ולשאול: מה היא הזכות המועדת יותר לפגיעה; איזה ויתור עלול להוביל לפגיעה מצטברת גדולה יותר; ואיזו מן ההחלטות יכולה להפוך תקדים מסוכן.

מבט הגון על מציאות החיים הישראלית מלמד כמה אנו רחוקים מהבטחת שוויון זכויות לנשים. יתרה מכך, בשנים האחרונות התנהלו מהלכים משמעותיים להדרה של נשים במרחב הציבורי, להשתקת קולן, לדחיקתן למושבים האחוריים של האוטובוס ועוד. רבים מהמהלכים האלו נעשו בשם אותן הטענות של המגנים על קיום האירוע ובשמם של הדת, המסורת והסובלנות. במציאות הזו אין מקום לפשרות בעניין השתקה והדרה של נשים בכיכר העיר. זו היא אינה כפייה חילונית, ולא "נפילה על השכל", אלא הגנה מתבקשת על אחד מן הערכים היסודיים של החיים הדמוקרטיים וההגונים.

המחשבה שאיסור על השתתפות זמרות במופע בכיכר הציבורית המרכזית בישראל הוא עניין של מה בכך היא העמדה הקיצונית והבלתי סבירה. המרחק ממנה לקביעה שאין מקום לשירת נשים בטקס הממלכתי לפתיחת אירועי יום השואה ביד ושם, או לריקודים של נערות בחגיגות העצמאות בהר הרצל קטן מאוד.

חוק חשוב

למרות שביטול המופע נגרם בעקבות לחץ ציבורי לגיטימי על האומנים והמארגנים ולא באמצעות צעדים משפטיים, החוק האוסר על אפליה במקומות ציבוריים מעניק קריאת כיוון חשובה. החוק קובע חריג של הפרדה מותרת בין גברים ונשים כאשר היא מוצדקת בהתחשב באופי של המקום הציבורי (בית כנסת למשל), במידת החיוניות של הפעילות המתקיימת בו, ובאי-קיומה של חלופה סבירה להפרדה. מה באופייה של כיכר העיר במרכז תל אביב או במידת החיוניות של קיום מופע שירה לפני יום כיפור יכול להצדיק אפליה והדרה כה ברורה של נשים ?!?

במדינת ישראל מתקיימים אין ספור אירועים דתיים מובהקים שבהם ניצבים על הבמה רק גברים. אף אדם לא ערער על קיומן של תפילות נפרדות או של מופעי חזנות מסורתיים שבהם משתתפים רק חזנים גברים. הניסיון לטעון כי החברה החילונית לא רגישה לצורך של הקהל האורתודוכסי לקיים אירועים בעלי אופי דתי בהפרדה פשוט מגוחך. לא זה היה הסיפור של המופע המבוטל. מארגניו הם שעמלו להציג אותו כאירוע לא דתי. לא תפילה, לא כינוס תורני, לא מופע חזנות, אלא מופע שירה המשלב אומנים דתיים, מסורתיים וחילוניים. אפילו השם המוזר והמתחנף לכאורה להוויה התל אביבית, "מרימים לכיפור", מעיד על כך. הניסיון לייצא אל תוך מופע כזה את ההיתרים החריגים והמצומצמים שניתנו בחוק לאירועים דתיים, הוא מהלך מסוכן שטוב שנחסם.

קרוב לבבות הוא דבר חשוב והכרחי לחברה הישראלית, אבל הדרך היחידה לקיים אותו באמת היא מתוך הכרה שלכל החוגים והקהלים הישראליים יש ערכים יסודיים ושהתוקף שלהם אינו תלוי בשאלה אם מקורם ב"שולחן ערוך" או במגילת העצמאות. קירוב לבבות אינו יכול להתבצע תוך כדי זלזול בערכים החשובים לציבור שאליו מנסים להתקרב, וגיוס אומני רוק מובילים לא יכול לטשטש את העניין. רוצים להתקרב? רוצים לדבר? רוצים "להרים ביחד לכיפור"? אל תבקשו מאתנו להשאיר את בנות הזוג ואת הבנות שלנו, ואף לא אישה אחת אחרת, בבית או מחוץ לבמה; אל תצפו מאיתנו להרים לאפליה ולהשתקה.

עו"ד הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל