מתיישבי עמונה, אסור לכם להתנגד: מכתב גלוי

"אין סייעתא דשמיא לשום מאבק מפלג נגד מדינת ישראל ומוסדותיה הנבחרים"(צילום: מוטי קמחי)

חלוצי עמונה, לקחתם על עצמכם להיות שלוחי עם ישראל בתהליך הארוך והמסובך של שיבתנו לארצנו, הכולל ריבונות לצד התיישבות. עם ישראל בוחר את נציגיו בדרך דמוקרטית - הדרך היחידה האפשרית לקיום ריבונות של עם ישראל בארץ ישראל, לפי תורת ישראל. כל הדרכים האחרות נוסו ונכשלו מאז חורבן הבית.

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

לנבחרי הציבור מכוחו של עם ישראל יש דיני מלכות לפי ההלכה, כפי שפסק מרן הרב קוק, וכל ההולכים בדרכו. מבחינת ההלכה הפרטית, כל אדם מישראל היושב בארץ מקיים בגופו את מצוות יישוב הארץ, בין אם הוא גר בחיפה או בעמונה, בצפת או בעפרה, בבאר שבע או ביתיר, באשקלון או בגוש עציון.

עוד דעות בערוץ היהדות :  

• תאנסו ותשתקו: התרבות ששולטת על הרחם/ פרופ' רוחמה וייס
• מתפללים עליכם/ עובדיה חממה
  

"משבר בוכריס" שלי: לא רוצה להשתייך לציבור הדתי / שלומצי דאר

• בית הדין יבטל את הגט?/ הרב יצחק גרינברג והרב יצחק אייזנר
  

אם ממשלת ישראל מעבירה מתיישבים מהר אחד להר אחר, גם אם הנימוקים לכך בלתי ראויים, אין הדבר משנה כלום במצוות יישוב הארץ של כל מתיישב. השינוי הוא במצווה הכללית של ירושת הארץ, אך זו מוטלת על הציבור בכללו ועל נציגיו הנבחרים. אם אינם מקיימים כראוי את חובתם זו, צריך לשכנעם בכל הדרכים המקובלות, ואת זה כבר עשיתם מעל ומעבר.

אין סיכוי למאבק מפלג

אין לשום יחיד או קבוצה זכות או סמכות לפעול לבדו בשם "כלל ישראל", ואפילו שבט מישראל אם כבש חלק מארץ האבות - אין זה נחשב אלא כ"כיבוש יחיד" (רמב"ם, הלכות תרומות פרק א', ב), אלא אם יש בידיכם שטרות חתומים שאתם צאצאים של משפחות שבט בנימין (או אפרים), שהיו להם נחלות ברכס עמונה (מחלוקת הנחלות בשילה, על ידי יהושע בן-נון).  

כל פעולות ההתנגדות לממשלות ישראל, למוסדות המדינה ולכוחות הביטחון, שנעשו במשך 42 שנה, נכשלו כליל, ולא הביאו שום ברכה לעם ישראל ולארץ ישראל.

השתתפתי אישית ברבות מפעולות אלו, בתמיכה חזקה וברורה של רבנים חשובים, ואף של מורייי ורבותי – אף אחת מהן לא הצליחה! אין סייעתא דשמיא לשום מאבק מְפַלֵג נגד מדינת ישראל ומוסדותיה הנבחרים.

כל ההצלחות המופלאות של מפעל ההתיישבות מאז ששת הימים, יצאו אל הפועל בהסכמות עם ראשי הממשלות ומוסדות המדינה, וזכיתי להיות שותף לרבות מהן, מאז העלייה לכפר עציון.

כל הכישלונות המרים והכואבים בדרך ההתיישבות, באו מן המאבקים נגד המדינה ומוסדותיה, והם רק הרחיקו מלב רוב הציבור את ערכי ההתיישבות, ואת מצוות הארץ.

חברים, אל תגיעו לעמונה

לפני 37 שנים פסק בג"ץ שתפיסת הקרקעות לטובת גרעין אלון מורה בגבעת רוג'יב איננה חוקית. מורי ורבי הרב צבי יהודה קוק הורה לחנן פורת ולגרעין אלון מורה, לציית לפסק של בית המשפט, כי רוב עם ישראל מתנגד למאבק נגד פסיקה משפטית.

גרעין אלון מורה ברובו המכריע, עם משפחות וילדים, עלה מחדש לרכס הר כביר והקים את היישוב הגדול, שספק אם היינו מצליחים להקימו לולי פסק בג"ץ, וכעבור 4 שנים, אחרי השלמת רכישה של קרקעות - עלה היישוב איתמר, לרכס רוג'יב. בזכות בג"ץ אלון מורה קמו שני יישובים גדולים, על שני הרכסים.

כך יכול לקרות גם בעמונה, אם נִפעל עִם רוב עם ישראל ולא נגדו, עם מדינת ישראל ומוסדותיה, ולא נגדם. "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".

אני קורא לכל תומכי ההתיישבות לא להגיע ולא להתייצב מול כוחות הביטחון בעמונה, ובשום מקום, גם לא למאבק פסיבי. ניסינו זאת ונכשלנו כל כך הרבה פעמים, שלא צריך להיות חכם גדול כדי להבין ולדעת, שאין זה רצון ה'.

המאבק - פתח לעבֵרות רבות

חלוצי עמונה, אם רצונכם להמשיך למלא תפקיד חשוב במצווה הכללית של יישוב ארץ ישראל, תתארגנו מחדש וקבלו עליכם לעשות זאת במקומות המוצעים על ידי מדינת ישראל ומוסדותיה הנבחרים, בשם עם ישראל.

אם רצונכם לבנות את חייכם הפרטיים במסגרת המצווה הפרטית של כל איש ישראל בארץ ישראל, זכותכם המלאה לבחור לכם מקום או מקומות כלבבכם, ואם תהיו ראויים לכך, גם מוסדות המדינה יסייעו לכם.

ההגנה על הבית כזכות אנושית בסיסית היא זכות אוניברסלית, ואיננה חלק של מצוות יישוב הארץ, אבל היא מותנית, כידוע, ובכל העולם - בשמירת החוקים המקובלים.

אני קורא לכם, שלא להשקיע כוחות נפש ומשאבים במאבק, אפילו פסיבי, נגד מדינת ישראל ומוסדותיה הנבחרים, כי מאבק כזה אין בו מצווה, ואף יש בו פתח לעבירות רבות, ואיננו רצון ה'.

במלחמת העצמאות היינו מפולגים בריב אחים קשה, וה' לא נתן אלא חלק של הארץ. בששת הימים התאחד העם כולו (בפעם הראשונה מאז ימי דוד ושלמה!) וה' נתן בידינו את השליטה בארץ אבותינו (עד הירדן), בניצחון מופלא.

בכל פעם, שאנו מתפלגים ושוקעים שוב בריב אחים, אנחנו נחלשים. הבה נקיים יחד את אחדות עם ישראל בארצו, כי רק היא רצון ה', ורק בה ניוושע.