הזקנים והאמיצים: זהו את הגיבורים של החג
מיציאת מצרים ועד קריעת ים סוף, מהתנ"ך ועד להגדה: קבלו את האנשים שבלעדיהם לא היה לנו פסח. מה אתם יודעים עליהם, והאם תדעו לזהות אותם?
1. משה רבֵּנו
הוא האיש שהוציא את בני ישראל ממצרים, אך שמו לא מוזכר בהגדה של פסח אפילו פעם אחת. דמותו ריתקה רבנים, סופרים, חוקרים, אנשי הגות, מפיקים הוליוודיים וגם את מיכלאנג'לו שיצר את פסל משה המוצב ברומא. הספר האחרון שכתב פרויד היה "משה האיש והדת המונותיאיסטית". אחד העם גם כתב עליו מאמר מבריק. "מבצע משה" להעלאת יהודי אתיופיה, נקרא על שם משה שהוציא את בני ישראל ממצרים. התורה מעידה שמשה הלך לעולמו בגיל 120 במצב בריאותי מעולה, ולכן בימי הולדת נהוג לברך "עד 120".2. פרעה
בתנ"ך מוזכרים "פרעה" מתקופות זמן שונות, אבל האנטי-גיבור שלנו הוא זה שחי בתקופת יציאת מצרים, שעל פי המסורת היהודית התרחשה ב-1,312 לפנה"ס ("רעמסס השני"). במדרש כתוב שפרעה רצה שיחשבו שהוא אל, ולכן היה מנצל את הרחצה בנילוס כדי להתרוקן. תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם בבריכה.
3. אהרן הכהן
במדרש כתוב שהוא זכה להיות כהן משום שלא קינא במשה אחיו, אחרי שהלה נבחר לייצג את עם ישראל מול פרעה. עד מספרים חז"ל, כי כאשר משה קבר את אחיו אהרן, הוא קינא בו, קיווה להיקבר כמוהו וגם זכה לכך. המדרש מספר שאהרון נהג לפייס בין אנשים שרבו, בעזרת "שקרים לבנים", לכן לאחר מותו העם התאבל במשך 30 יום. ביום חנוכת המשכן, שניים מתוך ארבעת ילדיו מתו בצורה מסתורית.
4. הלל הזקן
הלל שכונה "הזקן" היה בהתחלה עני ובור. הוא התעקש ללמוד תורה, הפך למייסד שושלת של נשיאי סנהדרין והיה מפורסם בזכות סבלנותו ומתינותו ההלכתית. בהגדה של פסח מתואר כיצד הכין כריך ממצה, בשר קורבן הפסח ומרור (זה קרה הרבה לפני המאה ה-18, כאשר הרוזן הרביעי מסנדוויץ' שבאנגליה, ג'ון מונטאגיו, אכל כריכים שמאז מכונים על שמו – סנדוויץ)'.
5. מרים הנביאה
אחותם של משה ואהרון, והגיבורה של קריעת ים סוף. אביהם עמרם התחתן עם דודתו יוכבד (דבר האסור כיום על פי ההלכה, בניגוד לנישואים עם אחיינית שדווקא מותרים). תוף מרים קרוי על שמה מאחר ואחרי יציאת מצרים היא שרה ותופפה בתוף. בתורה נכתב כי היא סבלה מצרעת, אחרי שהוציאה את דיבת אחיה. בגמרא נאמר שהיא עבדה כמיילדת ולאחר מותה, העם איבד את הבאר הפלאית שלה, שממנה הם שתו במדבר.
6. לבן הארמי
סירב לאפשר את נישואי רבקה ליצחק ללא הסכמתה, והדבר מתועד בספר בראשית. כאשר יעקב ביקש לשאת את רחל, אביה ביקש ממנו לעבוד שבע שנים בתמורה. על פי המדרש, לבן שילם ליעקב על עבודתו מחצית מהסכום שהיה מקובל אצלם. כשלבן שמע שאחיינו הגיע לביקור: "וירץ לקראתו ויחבק וינשק לו". בהגדה המספרת כידוע את תולדות היווצרותו של העם היהודי, מוזכר לבן כגרוע אף מפרעה, שפרעה רצה להרוג את הזכרים, ואילו לבן "ביקש לעקור את הכל".
7. בן זומא
במאה השנייה לספירה חי התנא שמעון בן זומא, שנקרא בפשטות "בן זומא" ללא התואר "רבי", כי לא הוסמך להוראה. המומחיות שלו הייתה בפירוש המקרא, והוא מוזכר בהגדה של פסח לאחר ששנה כי צריך לזכור את יציאת מצרים גם בתפילת ערבית. וכן, באמת ששאלנו את ד"ר אבשלום קור, ולא, והוא לא יודע מה מקור השם "זומא".
8. רבי עקיבא
חי בשנים 50-136 לספירה, והשתייך לדור השלישי של התנאים. רבי עקיבא הוא אחד הרבנים המצוטטים ביותר במשנה ובגמרא. אחד מילדיו הוא "יהושע בן קרחה" שנקרא כך משום שאביו היה קירח.
חוקרים מעריכים כי 24 אלף תלמידיו שנהרגו "בין פסח לעצרת" (בתקופת ספירת העומר שהתחילה השבוע) לא מתו רק "מפני שלא נהגו כבוד זה בזה", אלא נהרגו בקרבות כלוחמי בר-כוכבא. רבי עקיבא היה הסמכות הרוחנית שתמכה בבר-כוכבא, אולם כישלון המרד גרם ממש לשואה בארץ ישראל. ואולי תרצו לדעת גם שאת השיר המפורסם "רבי עקיבא" בביצוע רבקה זהר כתבה דליה רביקוביץ'.
9. רבי יהודה בר אלעאי
או בקיצור, "רבי יהודה"; היה מבכירי תלמידיו של רבי עקיבא, וחי בדור הרביעי של תקופת התנאים. במסכת נדרים כתוב שהיה עני וזכה למעמד בכיר בזכות הרומאים, לאחר שבוויכוח המפורסם על היחס אליהם, רבי יהודה שיבח אותם, רבי יוסי שתק ורבי שמעון בר יוחאי גינה (ולכן נרדף). מאחר ובתקופתו אסור היה לכתוב את התורה שבעל-פה, הוא הציע לזכור את עשר המכות בעזרת ראשי תיבות דצ"כ עד"ש באח"ב - וכך נכנס להגדה.
