דו"ח האנטישמיות: פחות סממנים יהודיים ברחוב, פחות אלימות
הבשורות הטובות: אירועי תקיפת יהודים על רקע אנטישמי נמצאים במגמת ירידה. הבשורות הרעות: החרפה משמעותית בהתבטאויות אנטישמיות, בעיקר בחסות הרשת החברתית. "יש ירידה כי יש יותר ביטחון ברחובות, וזאת משום שיש פחות יהודים עם כיפות ומגן דוד"
"מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בזמננו" הפיץ היום (א'), ערב יום השואה, את דו"ח האנטישמיות, והנתונים משקפים את חוסר הביטחון ההולך וגובר של יהודים בעולם, שחוששים מהתנכלויות שונות על רקע יהדותם - על אף הירידה בפועל של תקריות.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"יש ירידה כי יש יותר ביטחון ברחובות, וזאת משום שיש פחות יהודים עם כיפות ומגן דוד", אומרת ראש מרכז קנטור, פרופ' דינה פורת, בראיון ל-ynet. "ומתחת לכל זה יש הפניה של התוקפנות כלפי המהגרים. בגרמניה שקיבלה את מרבית הפליטים ביבשת, נרשמה עלייה של פי-שלושה בתקריות המדווחות של תקיפות כלפי מוסלמיים: מ-1,000 ל-3,000".
קראו עוד בערוץ היהדות :
תמצית הרוע: התמונות שלא יתנו לכם מנוח
על פי נתונים שאסף המרכז עולה כי מקרי האלימות ירדו בשנת 2016 ב-12% - מ-410 אירועי תקיפה על רקע אנטישמי, ל-361 בשנת 2016. בפילוח למדינות נראה כי הירידה הדרמטית ביותר הייתה בצרפת, שם דיווחה הממשלה על ירידה של יותר מ-61% בתקריות אנטישמיות אלימות ושאינן אלימות.
גם בבלגיה נרשמה ירידה משמעותית שעמדה על 52%, ובגרמניה – מ-740 מקרי אנטישמיות מדווחים בשנת 2015, ל-644 בשנת 2016. ירידות מתונות נרשמו גם באוקראינה ובאוסטרליה.
עם זאת, בבריטניה נרשמה עלייה בסך כל מקרי האנטישמיות. בממלכה המאוחדת נרשמה ירידה ספציפית במקרי תקיפה (13%) ומקרים של נזק לרכוש (11%) - אך עלייה בסך כלל התקריות.
בארצות הברית, לצד חילול בתי עלמין, נמשכת אווירת האנטישמיות בקמפוסים, בעיקר תחת המסווה של "אנטי-ציונות", וזו אחראית לעלייה מטאורית של 45% ממקרי האנטישמיות הכוללים, בין היתר, התנכלות לסטודנטים יהודים ופגיעה בזכויותיהם.
יותר ביטחון פיזי פחות תחושת ביטחון חברתית
במרכז קנטור מונים מספר סיבות לירידה העולמית באחוז התקריות הפיזיות והוונדליסטיות כלפי יהודים באירופה: הראשונה, עלייה באמצעי ביטחון שונים שבהם נוקטות המדינות, כולל הגברת נוכחות של אנשי ביטחון וצבא במוקדים יהודיים, כגון בתי כנסת ומרכזים יהודיים.
סיבה נוספת - שינוי בדפוסי הפעולה של גופי המודיעין בעולם, שהגבירו את המעקב אחרי קבוצות קיצוניות שונות. מצד שני, תקריות הכוללות שימוש בנשק קר, בקבוקי תבערה ומשאיות דריסה הן אופני הפעולה הקשים ביותר לאיתור בזמן ולמניעה.
ולבסוף, הימנעותם של יהודים רבים מיציאה למרחב הציבורי עם סממנים יהודיים מובהקים כגון כיפה, ציצית או שרשרת עם מגן דוד. לעובדה שבשנה החולפת לא התרחש עימות ביטחוני משמעותי בין ישראל לשכנותיה, יש תרומה לירידה בתקריות האנטישמיות. ועם זאת, במרכז שבים ומדגישים, כי עימותים מהסוג הזה הם טריגר לשחרור עמדות ודעות אנטישמיות מוקדמות, ולא הסיבה הראשונית לעמדות אלו.
מצב רוח ירוד
בניגוד אולי לסברה הרווחת, גל הפליטים באירופה איננו תורם לתקריות אנטישמיות, וכמובן התחזקותם של חוגי הימין באירופה כתגובה לכך. עם זאת, גל הפליטים הגדול בשנתיים האחרונות מגביר את החשש מחדירת תאי טרור ליבשת, או התגברותם של תאים רדיקליים מקומיים. אך תקריות אנטישמיות מיוחסות עדיין לאסלאם הקיצוני הוותיק ביבשת, כמו גם לחוגי הימין הקיצוני ולאנדיבידואלים קיצוניים.
במרכז טוענים כי פיגועי הטרור שהיכו באירופה במהלך שנת 2016, עשויים להיות גורם להפחתת אנטישמיות כלפי יהודים, לטובת ביטוי הזדהות או הבעת הזדהות עם הקהילה היהודית המקומית ועם ישראל, וזאת במקביל להידוק שיתוף הפעולה הבין-דתי בין נוצרים ליהודים במישור החברתי והאידיאולוגי.
אך כל זה לא משפיע על מצב הרוח היהודי באירופה: לפי המרכז היהודים ממשיכים להפגין חוסר ביטחון ותחושות קשות הנובעות בעיקר מהאלימות המילולית, לצד ביטויים חזותיים שונים שבהם הם נתקלים בעיקר ברשתות החברתיות. האינטרנט נחשב לכלי העיקרי דרכו מופצת אלימות מילולית ושיח אנטישמי בעולם.
"גיבורי שנאה ברשת"
פרופ' פורת מדגישה כי "יש ירידה באלימות, נקודה. גם מי שרוצה לראות את הדברים מתוך תפיסה של 'כל העולם נגדינו' צריך להכיר בכך. אני חושבת שצריך לקחת את הדברים בפרופרוציה הנכונה. גם בארצות הברית, על העלייה בגילויי השנאה בעיקר בקמפוסים, צריך להסתכל על המכלול - והמכלול אומר שאנחנו רק קבוצת מיעוט אחת מני רבות בארצות הברית כמו גם באירופה".
כך, סקר שמפרסם מכון פיו PEW, שניתח 11,500 שאלונים בעשר ארצות אירופיות בקיץ 2016, מצא של-50% מן הנשאלים יש גישות שליליות במיוחד כלפי צוענים ומוסלמים, וזה בהשוואה לממוצע של 16% כלפי יהודים.
פורת מוסיפה כי "לעומת זאת, ברשת אנחנו רואים תמונה שונה. יש שם אלימות שמגיעה בעיקר מאיסלמיסטים רדיקלים וחוליגנים. חוליגניות מאפיינת את בני הנוער, ובכלל אנשים משועממים בלי אידיאולוגיה שנופלים קורבן לכל מי שמגייס אותם. זה עולם שלם פתוח ואנונימי. יש ניסיונות שונים לחוקק חוקים נגד ביטויי שנאה ברשת, ויש שתי נציבות שמאוד פעילות בנושא, אבל כאשר משהו קורה, זה מיד מתפרסם בכל מקום והופך לוויראלי, ויש גיבורי שנאה ברשת".
