כך תראה אשדוד בעקבות הסכם הגג

בתחילת השבוע נחתם הסכם הגג בין עיריית אשדוד למשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון. מדובר בהסכם הגג הגדול ביותר שנחתם עד כה, שבמסגרתו צפויות להיבנות בעיר מעל ל-45 אלף דירות חדשות בתהליך מואץ. במקביל, מתוכנן פיתוח נרחב של אזורי תעסוקה, תשתיות תחבורה, מוסדות ציבור ופארקים ברחבי העיר. כיצד יישום ההסכם צפוי לשנות את פניה של העיר בעשור הקרוב? לפניכם ניתוח שערך עבור ynet אתר מדלן.

30 אלף דירות במחיר למשתכן

על פי הסכם הגג, כ-30 אלף דירות ייבנו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן - מרביתן בשכונות שיוקמו בשולי העיר, ומיעוטן בתוך השכונות הקיימות. כ-6,200 דירות נוספות יוקמו על קרקע פרטית ובפרוייקטי פינוי-בינוי בתחומי השכונות הוותיקות. למספר זה, יש להוסיף כ-9,000 דירות שצפויות להיות מאושרות במסגרת תקנת שבס, המאפשרת ליזמים להגדיל את מספר הדירות ב-30% באישור הרשות המקומית.

(נתונים: אתר מדלן)

"אחת מהמטרות של הסכם הגג היא למשוך זוגות צעירים לעיר, בין היתר באמצעות בנייתן של דירות קטנות שיאפשרו פתרונות דיור לקהל היעד הזה", אומר אבישי קהלני, חוקר שכונות באתר מדלן. "כך, לפי התכנון, כ-40% מהדירות שייבנו יהיו דירות בנות 3 חדרים עד לגודל של 75 מ"ר, 40% מהדירות בנות 4 חדרים עד לגודל של 100 מ"ר, ורק 20% הנותרות תהיינה דירות גדולות.

"בנוסף, העירייה הקצתה כ-10 אלף דירות לתושבי אשדוד במטרה להשאיר את הדור הצעיר בתחומה", הוא מציין. :מדובר בשינוי מהותי עבור תושבי העיר, שבשנים האחרונות הבנייה בה הייתה מצומצמת יחסית. לדוגמה, בשלוש השנים האחרונות נמכרו בעיר כ-1,900 דירות חדשות בלבד, כאשר באשקלון, השכנה הקטנה מדרום, נמכרו בתקופה המקבילה כ-3,400 דירות".

במידה שכלל הדירות אכן ייבנו, אוכלוסיית העיר, המונה כיום כ-220 אלף תושבים, צפוייה לגדול לכדי כ-400 אלף איש - תוך שהיא קולטת לשטחה אוכלוסייה הגדולה יותר מכלל תושבי רמת-גן. לשם כך התחייבה העירייה לאשר את בנייתן של 3,000 דירות (לכל הפחות) בכל שנה - בניגוד למרבית הערים, שהתחייבו בהסכמי הגג שלהן לבניית כ-2,000 דירות בשנה.

עוד לפי הסכם הגג, בחלק הצפוני של העיר בסמוך לנחל לכיש, תוקם קריית ספורט חדשה שתכלול אצטדיון מודרני, בריכה אולימפית ואולם כדורסל, ותחליף את אצטדיון הי"א המיושן שצפוי להיהרס לטובת הקמת בנייני מגורים. כמו כן, יוקמו פארקים גדולים לאורך נחל לכיש ורצועת החוף, ויימשך פיתוחו של הפארק העירוני אשדוד-ים.

יצירת מוקדי תעסוקה מגוונים

כבר כיום, אשדוד, העיר השישית בגודלה בארץ, מקדמת בתחומה שורת פרויקטים שאמורים לחזק את מעמדה כעיר מובילה עבור תושבי האזור. כך, למשל, הקמת בית החולים אסותא שייהנה מתשתיות מודרניות ומערכות מידע מתקדמות, נמל הדרום שירחיב את פעילות הנמלים ויתחרה בנמל הקיים בעיר ופארק היי-טק וקריה אקדמית שייבנו בכניסה לעיר מכיוון מחלף עד הלום ויהוו יחד עם ביה"ח אסותא את מוקדי התעסוקה והשירותים המובילים בעיר.

(נתונים: אתר מדלן)

קהלני מציין כי הסכם הגג מבקש להמשיך בתנופת הפיתוח העירונית, ובמסגרתו יורחבו אזורי התעשייה בצפון העיר, יוקם אזור תעסוקה בסמוך למחלף עד הלום ותיבנה רצועת בתי מלון לאורך החוף. "אלה צפויים להגדיל את אפשרויות התעסוקה בעיר הדרומית, שכמעט מחצית מתושביה מועסקים בערים אחרות", הוא מסביר. "יחד עם זאת, נראה כי האתגר של העירייה בתחום זה הוא לגוון את שוק התעסוקה המקומי וליצור מקומות תעסוקה בתחומים שלא מצויים בשפע בעיר, דוגמת היי-טק ושירותים עסקיים ופיננסים, לצד מוקדי התעסוקה בתחום התעשייה הכבדה ובנמל".

שתי כניסות חדשות לעיר

בבחינת דרכי הגישה לאשדוד, נכון ליום קיימות שתי כניסות בלבד לעיר מכביש 4. לשם השוואה, לנתניה, שקטנה מאשדוד, קיימות ארבע כניסות מכביש 2. הסכם הגג מתייחס להקמתם של שני מחלפים חדשים - מחלף אשדוד צפון, מצפון לאזור התעשייה הצפוני, ומחלף אמונים בדרום העיר, שיסייעו בוויסות התנועה הנכנסת והיוצאת מהעיר.

כמו כן, מתוכננת הרחבתה של תחנת הרכבת עד הלום והקמת שתי תחנות חדשות, האחת בסמוך לאזור התעשייה הצפוני והשנייה באזור שכונת פארק לכיש המתוכננת לקום בין שדרות הרצל לנמל. עם זאת, הקמת התחנות תתאפשר במידה שהדבר יעלה בקנה אחד עם תוכניות הפיתוח של רכבת ישראל.

קהלני מציין שנושא פיתוח התשתיות הפך לאקטואלי ברקע לפרויקט שמקודם בעיר בימים אלה ומייצר עומסי תנועה. "מדובר בפרויקט חדשני לתחבורה ירוקה בעיר בשם 'Reway Ashdod’, במסגרתו יסללו נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית בהם ייסעו אוטובוסים שיזכו להעדפה ברמזורים", הוא מסביר. "עבודות ההקמה הביאו לסגירה של נתיבי נסיעה ולהיווצרותם של עומסי תנועה בעיר.

(נתונים: אתר מדלן)

"מצד אחד תושבי אשדוד תהו על ההצדקה שבהקמת הפרויקט בעיר, שלא הייתה מאופיינת בעומסי תנועה משמעותיים עד להקמת הנתיבים החדשים", הוא מוסיף. מנגד, טוענת העירייה כי פיתוחה המתוכנן של העיר, שיכלול הוספה של עשרות אלפי דירות, צפוי להביא להיווצרותם של עומסים ברחבי אשדוד ועל כן הקמת מערכת מתקדמת של תחבורה ציבורית מבעוד מועד היא מתבקשת.

המתנגדים להסכם

מי שהגיע לטקס החתימה על הסכם הגג שנערך ביום ראשון האחרון נתקל בחוץ בהפגנה שערכו אנשי החברה להגנת הטבע ופעילי סביבה. אלה מחו נגד התוכנית להקים שכונה מגורים ענקית בדיונה הגדולה שמדרום לעיר, המהווה את אחד השרידים האחרונים לנוף החולות שאפיין את רצועת החוף של ישראל.

הדיונה הגדולה(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)

המתנגדים מציינים כי תוכנית בנייה דומה שקודמה במקום בשנות ה-90 - בוטלה עקב לחץ ציבורי. הם טוענים כי ניתן למצוא פתרונות דיור בצפון העיר ובתוך השכונות הקיימות, בין היתר על ידי התחדשות עירונית. "התומכים בתוכנית הבנייה טוענים כי לא קיימות עתודות קרקע מספקות בתוך העיר, וכי אין מנוס מלבנות על הדיונה הגדולה על מנת לאפשר פתרונות דיור לזוגות הצעירים", מסביר קהלני.

"עם זאת, לאור יעדי הגידול החריגים שהציגה אשדוד בהסכמי הגג, נראה כי ניתן היה לוותר על הבנייה בחולות אשדוד, תוך מציאת פתרונות דיור אחרים לעיר שיאפשרו את גדילתה בקצב מתון ושפוי יותר", הוא מוסיף. "למרבה הצער, הדיונה הגדולה באשדוד היא מקרה נוסף של אתר טבע ייחודי, דוגמת רכס לבן בירושלים וגבעות בית שמש, שנמצאים בסכנה לאור משבר הדיור והלחץ הממשלתי לבנייה מזורזת של דירות ופיתוח עירוני".

יתרה מזאת, בימים אלה מתקיים הליך משפטי נגד הסכם הגג, לאחר שכ-250 מתושבי אשדוד, וביניהם שלושה חברי מועצה, עתרו לבית המשפט בטענה לאי סדרים בהליך אישור ההסכם. ההליך עודנו מתקיים, אך בדבר אחד כבר הצליחו העותרים - ביטול הסעיף המקצה 25% מהדירות בהסכם הגג לאוכלוסייה החרדית.

קהלני מציין כי האוכלוסייה החרדית באשדוד היא מהגדולות בארץ, ונכון לשנת 2015, היא מהווה כ-20% מאוכלוסיית העיר. לדבריו, גידולה של האוכלוסייה החרדית הביאה למצוקת דיור ברובע ז' החרדי ולהגירת תושבים חרדים לרובעים הסמוכים - ג', ו' ו-ח'.

"ככלל, בשנים האחרונות ניכרת מתיחות סביב סוגיות עירוניות שונות בין החרדים והחילונים בעיר, כדוגמת חנוכתו של מתחם ביג פאשן בעיר, הפתוח בשבת", הוא מוסיף. "סביר להניח כי עליית משקלה של האוכלוסייה החרדית בעיר תזמן אתגרים נוספים בנוגע לצביונה של העיר".