אחרי 130 שנה: נחשף ספר הביכורים של הרב קוק
לספריו הרבים של הוגה הדעות החשוב ביותר של הציונות הדתית נוסף ספר חדש, 83 שנים אחרי שמחברו נפטר: פנקס שנכתב בשנת 1887 ובו 430 ערכים נחשף במקרה, והוא יוצא לאור בימים אלה כספר חדש - ספר הביכורים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק
.jpg)
130 שנים אחרי שנכתב ו-83 שנים אחרי שמחברו נפטר יוצא לאור ספר הביכורים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה), מי שהיה לימים רבה הראשון של ארץ ישראל ואביה הרוחני של הציונות הדתית. ספריו הרבים של הרב קוק, אחד מהוגי הדעות החשובים של היהדות במאה שעברה, נמצאים בכל בית דתי ונלמדים בכל שדרת הציונות הדתית, ועבור מעריציו הרבים של הרב, הספר חדש הוא סוג של תחיית המתים.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
בשנת 1887, כשהוא בן 22 בלבד, מונה הרב קוק לרבה של העיירה הליטאית ז'יימליס, שכונתה בפי היהודים זיימל. היה זה יישוב קטן ובו כמה מאות תושבים, ובהם כ-50-60 משפחות יהודיות. באותן שנים החל הרב לכתוב את הגיגיו בפנקס - חלקם רעיונות הם בני שורה אחת, וחלקם על פני מספר עמודים. בסך הכול מופיעים בפנקס הישן 430 ערכים בשלל נושאים – פירושים על פרשת השבוע, הלכה, מדרש ואגדה, וגם רעיונות השאובים מתורת הקבלה.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- משבר הגיור של איוונקה טראמפ: הרבנות עדיין לא מכירה ברבנים מחו"ל
- החג השחור וקללת העבדות התנ"כית
- יהדות ארה"ב סופגת: עלייה של 70% בתקריות אנטישמיות
כשליש מתוכן הפנקס התפרסם לאורך השנים במספר ספרים של הרב קוק, אבל באופן מוזר, איש לא ידע על המסמך השלם, ומי שבידיו היו ההעתקים - לא חשב להוציאם לאור. כך עד לפני 15 שנים, אז התגלגל צילום של כתב היד לידיו של הרב הראל כהן (47), המנהל את הוצאת הספרים "מאבני המקום" של ישיבת בית אל.
"לפני 15 שנים קיבלתי מהרב בועז אופן מישיבת רמת גן צילום של הפנקס", הוא מספר, "ולפני כארבע שנים, אחרי שראינו שזה לא יוצא לאור, התכנסנו צוות של כ-15 אברכים ורבנים, והתחלנו לעמול על הבאת הספר לדפוס".
ארבע שנות עבודה מפרכת
750 עמודים כולל הספר "מציאוֹת קטן" (הוצאת "מגיד"), והוא מעניק הצצה להתפתחות הכתיבה והסגנון הייחודי של הרב קוק, לאורך השנים. "בין תלמידי הרב מקובל לומר שאת הכותר העניק הרב קוק עצמו. בגמרא יש דיון מה דינה של מציאה אשר מצא קטן (כינוי לילד), ומרוב ענווה, החליט הרב לכנות את החיבור הראשון שלו בצורה זו".
פגעי הזמן, האיכות הגרועה של הצילום וכתב ידו של הרב השונה מאוד מהסגנון המקובל כיום, אילצו את הצוות לעמול זמן רב בניסיון להבין כל מילה בטקסט הכתוב בשפה עשירה וגבוהה, האופיינית למחבר. ארבע שנים עמל הצוות על הפיכת הפנקס לספר, והטקסט מלווה בהערות שוליים: "ב'עולת ראי"ה', סידור התפילה הכולל פירושים, חיפש הרב צבי יהודה מה יש לאביו לומר על פסוקי התפילה. גם כשהוא הביא ציטוטים מהפנקס הראשון, הוא הביא חלקים מהטקסט ולא את כל הסעיף. כאן אתה רואה דברים בהקשרם הרחב".
הרב קוק הצעיר, רק בן 22 בשנת 1887, הגיע לזיימל בניסיון ללבות את החיים היהודיים במקום, בין היתר בעזרת בניית מקווה חדש, אך משבר אישי קשה פקד אותו. רעייתו, אלטה בת־שבע לבית רבינוביץ'-תאומים, הלכה לעולמה, והאלמן הצעיר נותר עם בתו פרידה חנה, בת השנה וחצי.
לאחר מספר חודשים הציע לו חותנו לשאת לאשה שנייה, את בת אחיו התאום, רייזה-רבקה. בהמשך ייוולד לשניים הילד צבי יהודה, שלימים, כמו אביו, ישפיע באופן עמוק על תפיסת עולמה של הציונות הדתית.
בעיירה הקטנה והדלה התפרנס הרב ממכירת מלח, עד שעבר לכהן כרבה של העיר בויסק. בשנת 1904 עלה לארץ ישראל, והפך לרבה של יפו, ומאוחר יותר לרב האשכנזי הראשי הראשון של ארץ ישראל ולמייסד הרבנות ראשית.
שינויים חדים בסגנון הכתיבה
בימי אלמנותו חיבר הרב קוק שיר פרידה מאשתו, ובו נרמז כי הנחמה שלו היא צלילתו לתורת הנסתר. מחקרם של עורכי הספר העלה כי הדרך לפנימיות התורה עברה, בין היתר, אצל המקובל המפורסם הרב שלמה עליאשוו, סבו של הרב יוסף שלום אלישיב, לימים "פוסק הדור" הליטאי, הזרם שהיווה סלע המחלוקת עם הרב.
"מעטים הספרים שכתב הרב קוק כחיבור מסודר", מספר הרב כהן. "רוב כתביו כתובים בפנקסים, ובאחת מהאגרות הוא כתב בעצמו: 'אינני יודע בסדר', כלומר המחשבות שלו היו שוטפות. הוא חשב מהר משכתב, ולא יכול היה להכניס את עצמו למסגרת כתיבה לפי נושאים. הפנקס הזה הוא הראשון והגדול מבין עשרות פנקסים שנכתבו בשיטה הזו".
"הספר מלמד גם על שינוי בסגנון הכתיבה של הרב. פעמים רבות בכתביו אין ציטוטים מהקבלה, אלא אזכור מרומז, כך שהקורא לא מרגיש שהוא קורא ביטויים מהזוהר או מדברי האר"י, למשל. בספר החדש-ישן רואים בצורה ברורה את המקורות הקבליים שעליהם התבססו הפירושים. הרב מצטט שמות של ספרי קבלה וביטויים קבליים. בהמשך, ככל שהתקרב לעלייה לארץ ישראל, הובאו הרעיונות של הרב קוק באופן ספרותי, כך שאנשים לא ירגישו שהם לומדים קבלה".
הרב כהן מספר כי שמע מהרב שאר ישוב כהן ז"ל, מי שהיה רבה של חיפה ובנו של הרב הנזיר, עורך כתביו של הרב קוק, כי נפגש עם הרבי מלובביץ', שביקש להודות לרב צבי יהודה על הספר "אורות הקודש" ששלח לו. "הרבי ביקש מהרב שאר ישוב לשאול את אביו מדוע השמיט הראי"ה קוק את הביטויים מהקבלה. 'אני מרגיש שהוא העלים אותם בכוונה', אמר. השיב הרב הנזיר לרבי - 'זו החוכמה שנקט בה הרב קוק, לכתוב את הנסתרות בצורה גלויה, בשפה ספרותית, כך שלא יורגש שהדברים הם בעצם נסתרים'".
על השפה המליצית שבה משתמש הרב, אומר הרב כהן: "זו כתיבה ממקום גבוה, כי הייתה לו נשמה גבוהה, וכשאתה לומד, הוא מזכה אותך בצורת הסתכלות רוחנית. הרב זלמן מלמד, ראש הישיבה שלנו, הסביר שכאשר נכנסים לכיתה ובה 30 תלמידים, רואים 30 אנשים. כשהרב קוק היה נכנס לכיתה, הוא היה רואה את הכיתה ככלל שממנו יוצאים 30 פרטים. כשאתה מסתכל בצורה שכזו, הדבר משפיע על הכתיבה".
"רצינו שילמדו את זה"
70 העמודים הראשונים בספר מוקדשים למבוא. בין היתר מכיל זה תמונות נדירות מאותה תקופה, דבר הממחיש את אובדנה של קהילה זו בשואה. ב-8 באוגוסט 1941 נלקחו כל יהודי ז'יימל, כ-180 איש ליער סמוך. הם נורו למוות בידי התושבים הליטאים המקומיים, מי שהיו שכניו של הרב קוק ובני קהילתו. הם ששו להשמיד את הקהילה יהודית, מבלי שנדרשו לעשות זאת על ידי הנאצים.
הרב כהן מודה כי לא ביקש את אישור צאצאיו של הרב לפני הפרסום. "לא ידוע לי על מגבלות חוקיות של הוצאה לאור אחרי תקופה כה ארוכה, וגם לא ידוע שמישהו טוען לבעלות. מצד העניין עצמו, הרב קוק כתב את הדברים כדי שיילמדו וייקראו, ולכן הוצאנו אותם לאור, על מנת שילמדו בזה".
.jpg)
