"לאסוף את השברים לתמונה": הדור השלישי חוזר לעיירה שנמחקה
הוא צאצא לניצול שואה בודד ממשפחה שלמה שנכחדה בשואה, מעיירה בת אלפי יהודים שממנה שרדו רק עשרה - והוא יוצא במיזם רשת המבקש לבנות מחדש את זכרון הקהילות האבודות: "כולם שמעו על ורשה, אבל מי שמע על קלצק במחוז גרודנו?"
קהילות שלמות נמחקו בשואה – אבל הגולשים התגייסו כדי שלא נשכח אותן: יוזמה חדשה שהושקה השבוע מבקשת מצאצאי ניצולים לתייג את הקהילות שמהן הגיעו בני משפחותיהם עם סיפורים, תרבות, זיכרונות וכל מה שניתן לקשור אליהן – ולייצר קהילה סביב הקהילה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אז איך מנציחים עיירות שלמות וקהילות עצומות שנמחקו כלא היו? בעזרת תיוג #MyShtetl ושם העיירה. מאחורי הפרויקט עומד מורדי מילר (28), סטודנט לפילוסופיה במרכז האקדמי "שלם", דור שלישי - מודאג - לשואה.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- מצעד החיים באושוויץ: "החוק הפולני מטיל עננה על השואה"
- מסכת נשים: הדתיות שהחליטו לכתוב ספרות קודש
- דתי בהפסקה: הלקסיקון שרק דתיים יבינו
"חשבנו, אני וטל רעייתי, איך להפוך את יום השואה הקרוב משמעותי יותר ונגיש יותר ליהודים באשר הם", הוא מספר. "ניצולי השואה הולכים ונעלמים, ואנו כבר מצויים בדור הרביעי לשואה. סכנת ההשכחה גדולה, וחלק מהבעיה היא שכל מה שיש לנו אלו תמונות בשחור-לבן.
"באמצעות כתיבה אישית על העיירות והקהילות שהושמדו, רציתי לשוב ולהחיות את ההווי היהודי. את התרבות, את המנגינות, שממש נוכל להרגיש את חיי היומיום ולהכיר את המימד הקהילתי".
פחות מעשרה שרדו
מילר הוא צאצא של קהילה נכחדת. גם כיום, כמעט שמונה עשורים אחרי, הוא סמל למה שיכול היה להיות. סבו, צבי הירש מוליאר, הספיק לעזוב בזמן את העיירה אנטופול שבבריסק.
"מכיוון שלא היה כסף כדי לשלוח את כולם, הוא הותיר מאחור את אביו, מרדכי חיים, שעל שמו אני קרוי, את אמו חוה ואת אחיו. כולם, בלי יוצא מן הכלל, נרצחו בשואה. לא רק המשפחה שלו הושמדה, מאותה עיירה שבה חיו כ-3,000 יהודים, שרדו פחות מעשרה".
"הסבא רבא שלי, מרדכי חיים, שהתגורר תקופה מסוימת גם בהורודץ - היה חסיד קרלין כמו עשרות מבני משפחתו. אין לנו תמונה, אך יש בידינו עדות ביידיש שהוא היה איש שקט וקשוב, ושיהודי העיירה היו באים להתייעץ איתו ולשתף אותו בהתלבטויותיהם. יש בידינו גם מתכון משפחתי של בורשט ששרד על ידי דודה של סבא. יהא זכרם של יהודי אנטופול ברוך".
מה התגובות הראשונות שקיבלת?
"24 שעות מרגע השקת המיזם, ואחרי עשרות אנשים שכתבו ושיתפו, קיבלתי תגובות רבות. אנשים גילו לראשונה מאילו עיירות הגיעו בני משפחותיהם ואספו מידע על עיירות המוצא שלהם.
"אנחנו נקרענו מאירופה בדרך כה אכזרית, ואולי רק עכשיו צריך לאסוף שברים ולחבר לתמונה, להבין איך אנשים חיו - במה עסקו, מה הם לבשו, מה אכלו בשבת, כל אלה הם דברים שנעלמו לנו. אלו מנגינות הם היו שרים?
"לרוב מתמקדים ביום השואה בסיפורי ההשמדה המחרידים. כשחושבים על יהדות אירופה וחלקים מצפון אפריקה חושבים - ובצדק - על גטאות, מחנות השמדה ועינויי אין קץ. זה כמובן חשוב, אבל רציתי גם להחיות את הקהילה דרכנו. התברר שרוב האנשים לא מכירים את הקהילות שהושמדו, וזה מה שרציתי לשים בפרונט. כולם שמעו על ורשה, אבל מי שמע על קלצק במחוז גרודנו?"
מילר מזמין את כל מי שרוצים להשתתף במיזם להיכנס לפייסבוק, לכתוב בסטטוס את שם ה"שטעטל" - כלומר, העיירה שממנה הגיעה המשפחה - ולהוסיף את התיוג #MyShtetl. למשל: לובלין, #MyShtetl; סלונים, #MyShtetl; קלעצק #MyShtetl וכו'. לחיצה על ההאשטאג, תאפשר הצגה של פוסטים נוספים שעלו במסגרת הפרויקט.
