בג"ץ תנובה: המדינה תנמק מדוע אינה מאשרת העלאת מחירי מוצרי חלב מפוקחים
בית המשפט הוציא צו על תנאי שמורה למדינה לנמק תוך 45 יום מדוע אינה מעלה את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב-3.4%, כפי שהמליצה ועדת המחירים. השופט מזוז: "שר אוצר לא יכול מצד אחד לא לאשר, ומצד שני לשמור את הטעמים לעצמו"
בג"ץ קבע: על המדינה לספק הסברים מדוע אינה פועלת לפי חוק הפיקוח על המחירים, ומאשרת העלאת מחירי מוצרי החלב שמחירם נמצא תחת פיקוח המדינה ב-3.4. השופטים שדנו בעתירת תנובה החליטו לתת צו על תנאי ל-45 יום, לפיו על המדינה להסביר מדוע אינה מייקרת את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח.
המדינה הודיעה לבג"ץ שהיא מסכימה למתן צו על תנאי, אך מבקשת שינתנו לה 60 יום למיצוי מהלכים אחרים. אם המדינה לא תספק נימוק שיתקבל על ידי בית המשפט, מחיר מוצרי החלב המפוקחים יעלה בהתאם להמלצת ועדת המחירים.
תנובה מייקרת מוצרי חלב לא מפוקחים ב-2.2% בממוצע
הקרב על מחיר החלב: ביהמ"ש דחה את הבקשה לצו ביניים של טרה אך ידון בעתירה
תנובה עתרה לבג"ץ: דורשת לייקר מוצרי חלב בפיקוח
"החוק מטיל חובת הנמקה, ופה זה לא נעשה"
בראש הרכב השופטים יושב עוזי פוגלמן, אב בית הדין, ועמו השופטים מני מזוז ואלכס שטיין. את תנובה מייצגים עו"ד נגה רובינשטיין ועו"ד רועי בלכר.
פוגלמן קבע: "כשיש מחלוקת בין משרדי הממשלה בעניין מדיניות, צריך להביא זאת להכרעת הממשלה. כשהמחלוקת היא משפטית, יש להביאה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה. כאן יש המלצה של ועדת המחירים. שני השרים תומכים לכאורה במנגנון אוטומטי. עברו 4 חודשים מהמלצת ועדת המחירים ויש לזה משמעות מבחינת זמן. אם לא רוצים לכבד את החלטת ועדת המחירים, צריך נימוקים שירשמו וכאן אין נימוקים. אם אין הסכמה אז תביאו להכרעת הממשלה. אנחנו רוצים לדעת לאיזה אפיק (של פתרון) אתם הולכים. ברור שמצב הדברים הנוכחי לא יכול להמשיך. לא נרשמו טעמים".
השופט מזוז אמר בדיון: "החוק נותן במפורש לשרים שיקול דעת ומדיניות רחבים יותר מאשר חישוב סל העלויות של מוצר כזה או אחר. לכן השאלה כאן היא של מדיניות... או שמגיעים להסכמה, או ששר האוצר מביא החלטה מנומקת שיכולה לעמוד במבחן משפטי. יש המלצה של ועדת המחירים. השרים אמנם לא חייבים לקבל אותה, אבל החוק מטיל עליהם חובת הנמקה וכאן זה לא נעשה. שר אוצר לא יכול מצד אחד לא לאשר, ומצד שני לשמור את הטעמים לעצמו".
המדינה דחתה תשובתה לבג"ץ פעמיים
תנובה הגישה עתירה לבג"ץ אחרי ששר האוצר משה כחלון, התעקש שלא להעלות את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח למרות שלפי חוק מחיריהם היו אמורים לעלות ביולי. החוק מאפשר לשר האוצר שלא לחתום על הצו, אך עליו לנמק מאלו טעמים מנע חתימה. תנובה ביקשה מבית המשפט להורות לשר האוצר לחתום על הצו, וטענה כי הוא מפר את חוק הפיקוח על המחירים בהימנעותו מחתימה - אם כי גם הימנעות מסוג זה היא זכותו על פי חוק - משום שמניעיו פוליטיים.
המדינה כבר דחתה את תשובתה לבג"ץ פעמיים, משום שהתקשתה להגן על החלטתו זו, שכן את העלאת המחירים קבעה ועדה מקצועית של המדינה (ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות).
מוצרי חלב בפיקוח מתייקרים ומוזלים לפי נוסחה
ההחלטה על העלאת המחירים של המוצרים הללו, בין היתר: חמאה, גבינה לבנה, אשל, גיל, גבינת עמק במעדנייה ושמנת חמוצה ומתוקה, באה בעקבות חישוב לפי נוסחה הקבועה בחוק. נוסחה זו מתבססת בעיקר על התייקרות החלב הגולמי, שאת מחירו קובעת המדינה. לפי אותה נוסחה, מחירי מוצרים אלה גם ירדו בעבר לא פעם ובכל מקרה – מחיריהם בדרך כלל לא נוסקים מעלה כמו מוצרי חלב שהוצאו מפיקוח - בין היתר, גבינת קוטג' שמחירה עלה בפראות עד לפרוץ מחאת הקוטג'.
כל המחלבות משלמות כעת לרפתות מחיר גבוה על חלב גולמי, שעלה כבר פעמיים, אך לא יכולות להעלות את מחירי המוצרים המפוקחים לצרכנים. כתוצאה מעליית מחיר החלב הגולמי, תנובה, ואחריה, טרה הודיעו לקמעונאים שהן מעלות את מחירי מוצרי החלב הלא מפוקחים בכ-2.2% בממוצע. שטראוס הודיעה כי לא תעלה מחירים, אך נתח השוק שלה בחלב (יטבתה) קטן משל תנובה ואין לה כמעט מוצרים מפוקחים, בעוד שאצל תנובה וטרה מדובר בעיקר התוצרת.
עליית המחירים של המוצרים המפוקחים היתה אמורה להיות בכל מקרה קצרת מועד: באוקטובר צפוי מחיר המטרה של החלב (החלב הגולמי) לרדת בשל ירידת מחירי המזון לבהמות. גם בינואר צפויה ירידה נוספת במחיר החלב בשל סקר מדידת עלויות ייצור החלב ברפתות.
פוליטיקאים בוחשים בחלב, ובינתיים: עליות מחירים תלולות במוצרים אחרים
המלחמה על העלאת מחירי מוצרי החלב המפוקחים מתנהלת בזמן שחברות מזון ומוצרי צריכה מעלות מחירים בעשרות אחוזים ומוצרים רבים יתייקרו אחרי החגים, בעוד שמוצרי החלב שבפיקוח אמורים היו להתייקר באגורות בודדות לצרכנים ובכל מקרה מחיריהם המפוקחים לא גבוהים או תנודתיים.
תנובה טענה בעדכון ששלחה השבוע לבג"ץ כי: "העובדה שמחירי מוצרי החלב שבפיקוח לא עודכנו אינה תוצאה של דיון מקצועי וענייני. היא תוצר ישיר של רצונו של שר האוצר להימנע מקבלת החלטות לא פופולריות, ושל מחלוקות בין משרד האוצר למשרד החקלאות - שבינן לבין משק החלב אין דבר וחצי דבר". גם שר החקלאות אורי אריאל, תקף את שר האוצר במכתב ששיגר אליו: "סירבת לחתום, ושוק החלב נקלע לסחרחורת".
כל זה מתקיים במקביל לניסיונות רפורמה במשק החלב, שגורמות לתסכול רב בקרב רפתנים ותיקים. רפתן אמר ל-ynet: "שוק החלב בישראל מנוהל על ידי פוליטיקאים, ככלי משחק בידם. תנובה יכולה לספוג הפסדים, אבל אין ספק ששר האוצר משתמש בה כדי להרוויח רווח פוליטי. רק שהעם מתעניין במחירי הדיור ולא במחירי האשל.
"אנחנו סובלים מדי יום מהחלטות אנשי האוצר, שנמצאים באובססיה על התייעלות הרפתות בעוד שהם עצמם מהווים דוגמא לחוסר יעילות ואי הבנת משק החלב. משק החלב בישראל הוא היעיל בעולם והחלב בישראל טרי וטוב, אבל האוצר אוהב לייבא מוצרי חלב נחותים מפולין וליטא מפני שהמחירים של החלב פה גבוהים. זה נכון שישראל היא מדינה קטנה ויקר פה, אבל מוצרי החלב שבפיקוח הם הבעיה האחרונה ביוקר המחייה. הכל פה יקר, כולל כל מה שמיובא לארץ, אבל החליטו להיטפל לחלשים ולהרוס את החקלאות בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
