מחירי הסוכר צוללים, הרווחים גדולים ובכל זאת: חברות המשקאות העלו מחירים
בין חברות המזון שהודיעו על התייקרויות בחודשים האחרונים, בולטות שלוש החברות ששולטות בשוק המשקאות: קוקה קולה, יפאורה וטמפו. בשנתיים האחרונות מחירי הסוכר ירדו ברציפות ב-20% והם מהנמוכים בעשור האחרון. הרווחיות שלהן גבוהה במיוחד והן שולטות ב-90% מהשוק. קמעונאים: "חברות המשקאות מעולם לא הורידו מחירים". קוקה קולה: "תשומות הייצור עלו לכלל התעשייה בלמעלה מ-20%"
הסוכר בהתרסקות, אבל לחברות המשקאות הקלים זה לא הפריע להעלות מחירים בעד 4.2%: לפי נתוני הסחר העולמיים, מחירי הסוכר בבורסות הסחורות ירדו ב-63% מאז 2011. בשנתיים האחרונות, מחיר הסוכר ירד ב-20% ברציפות וכעת, לפי מדד מחירי המזון של האו"ם, מחירי טון סוכר הם הנמוכים ביותר בעשור האחרון: כ-12 סנט לפאונד.
במשקאות קלים יש קודם כל מים וסוכר, אז איך קרה שהירידה המתמשכת הזאת לא השפיעה לכאורה על ההחלטה של שלוש חברות המשקאות הגדולות בישראל להעלות מחירים? מדובר בחברות קוקה קולה ישראל, טמפו ויפאורה, שיחד שולטות בכ-90% מהשוק. כולן אגב, מציגות רווחיות גולמית דו ספרתית גבוהה במיוחד.
במשקאות הקלים יש גם צבעי מאכל, לתת ותמציות ובקוקה קולה אפילו אמרו ל-ynet שמחצית המשקאות שלהם כלל לא מכילים סוכר, אבל קשה להתעלם מהעובדה שהסוכר, רכיב מרכזי במשקאות קלים, הוזל מאוד בשנים האחרונות.
האם במהלך העשור האחרון, התעשיינים הודיעו שהם מורידים את המחירים לצרכנים בגלל הירידה במחירי הסוכר? חלילה. קמעונאים אמרו לממון: "אנחנו לא זוכרים שאי פעם חברות המשקאות הורידו מחירים לצרכנים". בסופו של דבר, תמחור המוצרים נקבע לפי המחיר שהצרכנים מוכנים לשלם עליהם.
הכל התייקר חוץ מהסוכר? לא מדויק
לתעשיינים יש הרבה הסברים. גורם בענף הסוכר אמר ל-ynet: "מחירי ההובלות הימיות התייקרו, הנפט, מיסי חברות. אם את מסתכלת רק על הבורסה של הסוכר אכן יש ירידה חדה. אבל יש פרמיה שמוסיפים על הבורסה. למרות כל זאת, המחיר לצרכנים של הסוכר תמיד נע בין 4-3 שקלים ורוב הלקוחות שקונים סוכר בעולם במילא סגורים במחיר עד יוני 2016".
בתעשייה טוענים שעל מחירי המשקאות משפיעים גם מחירי הזכוכית ורכז הפרי שעלו לטענתן, מחירי הפלסטיק (דווקא יציבים), האלומיניום (במגמת ירידה ב-2018) החשמל (שעוד לא התייקר), שכר המינימום שעלה (ניתן למצוא דרך להתייעל שאינה על חשבון הצרכנים. מה גם שעובד שמרוויח יותר - קונה יותר). גם השקל נחלש - מדגישים יצרנים. רק שזה קורה אחרי תקופה ארוכה של שקל שהיה במגמת התחזקות מ-2015 והתחזק בכ-10% ב-2017. האם היצרנים הורידו מחירים ב-2017? לא.
בחברות המזון טוענים גם שהן רוכשות סוכר לבן ולא סוכר גולמי ושמחירו נשחק פחות. כמו כן, הרכישה נעשית לפי הערכה עתידית. ובכן, הצפי הוא שמחירי הסוכר יירדו עוד יותר. במאמר שפורסם בבלומברג נאמר כי "יש סימנים לכך שהתמוטטות המחירים (במהלך 2018 - מ.ק), תוחמר עוד יותר ב-2019", ככל הנראה כי צפוי שחוואי הקנים יפנו יותר סוכר לתעשיית המזון במקום לייצור אתנול (דלק ממקור צמחי), בשל ירידה במחירי הנפט. החזאים צופים שפל של 10 שנים של 9.91 סנט לפאונד סוכר. אולי בעתיד זה יוזיל כמה מוצרי מזון ומשקאות בישראל? סיכוי קלוש.
רווחיות גולמית גבוהה מאוד משקפת את הפער בין עלות חומר הגלם למחיר המכירה
נניח שהכל התייקר חוץ מהסוכר. האם חברות המשקאות לא יכלו לספוג את ההתייקרויות? בדקנו את הרווח הגולמי של החברות, משום שהוא משקף את הפער בין עלות חומר הגלם למחיר בו החברה מוכרת את המוצר לקמעונאים. הרווחיות שלהן אדירה.
מבט בדוחות של יפאורה וטמפו מראה שבין ינואר לספטמבר 2018, הרווח הגולמי של יפאורה (שנמצאת בבעלות חברת קרור שמחזיקה גם בתפוגן ומשווקת, בין היתר, את RC קולה, תפוזינה, ספרינג, עין גדי, מי עדן, מיץ פז, קריסטל ושוופס), עמד על 46%; ואילו הרווח הגולמי של טמפו (שמשווקת, בין היתר, את גולדסטאר, מכבי, פפסי, נסטי, XL, סיידר הגליל, ג'מפ, סן בנדו, אקווה נובה, סן פלגרינו, יקבי ברקן, היינקן, אבסולוט, ג'יימסון ושיבאס), עמד בתקופה זאת על 39.5%. לשם השוואה, הרווח הגולמי של תנובה, לפי פרסומים בתקשורת, עמד על 26.5% "בלבד".
קוקה קולה ישראל, שמשווקת גם את ספרייט, נביעות, קרלסברג וטובורג, בין היתר (והבעלים שלה, החברה המרכזית למשקאות קלים, גם מחזיקה במחלבת טרה), היא חברה פרטית, אבל בשוק מעריכים שהרווחיות הגולמית שלה נעה סביב 50%. זאת כיאה לחברה ששולטת על 90% משוק משקאות הקולה, חברה שמחזיקה מותג כה חזק שבקבוק 1.5 ליטר קולה מתוצרתה נמכר ב-6.5 שקלים (רוב הסכום הוא פרמיה על המותג, שכן, לשם השוואה בקבוק פפסי נמכר בכ5-4.5 שקל).
שלוש החברות מגלגלות סביב 1.6-1 מיליארד שקל בשנה כל אחת. במחירי צרכן מדובר במחירים גבוהים בהרבה. גם הרווח התפעולי שלהן (רווח אחרי הוצאות ומס) גבוה – אצל יפאורה הוא עמד בתשעת החודשים של 2018 על 15.2% מהמכירות שלה. אצל טמפו: 8.7% מהמחזור, כשהיא נהנית מרווחיות דו ספרתית על בירות במיוחד וגם על יתר המשקאות האלכוהוליים שהיא משווקת.
בנוסף, שתי החברות מציגות עלייה בהכנסות של עד 3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז למה להעלות מחירים לצרכן? הן יאמרו ובצדק שהנתונים, בהשוואה ל-2017, מראים דווקא שחיקה ברווחיות: ירידה של 18% ברווח התפעולי, 17% ברווח הנקי ו-2% ברווח הגולמי. חברות רוצות לשפר רווחיות כל הזמן, זה תפקידן. יחד עם זאת הרווחיות הגולמית שלהן כל כך גבוהה שהן יכלו לספוג את ההתייקרויות. במקום זה הן הזדרזו להעלות מחירים לצרכנים.
תגובות
מיפאורה נמסר: "עליית המחירים החלקית שיפאורה ביצעה אחרי שבע שנים נובעת בעיקר משינוי מחירי העבודה כתוצאה ממחירי פלסטיק, ארנונה, ביוב, מים הובלות וכדומה. מחיר הסוכר אכן ירד אבל ירידה זו נלקחה בחשבון העלייה, וכן הורדנו כמות משמעותית של סוכר במוצרים על מנת לשווק משקאות עם פחות סוכר לצרכן".
מקוקה קולה ישראל נמסר: "כידוע, תשומות הייצור עלו לכלל התעשייה בלמעלה מ-20 אחוז בשנים האחרונות. לפיכך התייחסות לרכיב כזה או אחר בהיבט עלויות הייצור אינו רלוונטי בעת קיום דיון כלכלי מקצועי מסוג זה".
לפנייה לכתב/ת 
