בספארי בר"ג נפרדו מהנמרה ושתי והזאבה תלתן
בספארי ברמת גן נפרדו בשבועות האחרונים משלושה בעלי חיים נדירים. ושתי הנמרה הפרסית בת ה-16, תלתן, הזאבה בעלת שלוש הרגליים בת ה-13, שסבלו בחודשים האחרונים מבעיות בריאותיות נוכח גילן המתקדם, ומדומינו, זאבה טלואה צעירה שהגיעה מאירלנד ומתה עקב זיהום פנימי
לצד השמחה בספארי ברמת גן עם הגעתן של גורת קרנפית רחבת שפה חדשה להורים קרן פלס ועטרי וטיגריסית סומטרית נדירה בשם צ'ין צ'ין אמס מאנגליה, בשבועות האחרונים מתו בגן החיות שלושה בעלי חיים. בחלק מהמקרים מדובר היה בהידרדרות צפויה ומתמשכת במצבם הבריאותי ובמקרה אחר, המוות הפתאומי היכה את המטפלים בתדהמה.
אחת החיות המפורסמות בספארי היא ושתי, נמרה פרסית קשישה שמתה לאחרונה בגיל 16 שנה. ושתי חיה במשך שנים רבות עם בן זוגה, פלי, שמת בגיל 17 שנה ב-2017. שני הנמרים שהובאו לספארי כדי לסייע ברבייה של תת המין הנדיר, הזדווגו אינספור פעמים במרוצת השנים, אך לא הצליחו להביא גורים חדשים לעולם.
לפני כשלוש שנים ושתי סבלה מבעיות בריאותיות בעין ימין ובלית ברירה נאלצו הווטרינרים להסיר לה את העין הפגועה, אך הנמרה השתקמה במהירות. "כמו חתול עם תשע נשמות היא ניצחה כל בעיה רפואית וחזרה לעצמה בצורה טוטאלית", מספר ל-ynet שי קויפמן, מהספארי ברמת גן.
"בחודשים האחרונים המצב שלה היה מצויין, למעט תופעות אופייניות לגיל הזיקנה כמו צליעה, בעיות באגן ובכליות. למרות זאת, היא אכלה טוב, הייתה אנרגטית וחיונית. ושתי הייתה סמל בספארי. היה לה אופי חזק ואהבנו אותה כך".
לאחר מותו של פלי לפני כשנתיים, הובא בשנה שעברה נמר פרסי צעיר מגן חיות ביוון בשם כורש. "ושתי וכורש לא זכו להיות מחוברים יחד בחצר, אלא היו בהפרדה עם מחסום בין החצרות. הם ראו והריחו זה את זו. בהדרגה, הם החלו לשבת אחד ליד השנייה ונוצרה ביניהם סוג של קירבה".
כשדור הנמרים הוותיק בספארי הגיע לסיומו, בספארי פועלים לחפש לכורש
בת זוג חדשה בתקווה כי בעתיד יצליחו לסייע לתת המין הנדיר להתרבות בגני החיות. כיום חיים 100 נמרים פרסיים בלבד ב-44 גני חיות באירופה, כחלק מתוכנית רבייה של מינים בסכנת הכחדה חמורה בטבע וביניהם גם בספארי ברמת גן ובגן החיות התנ"כי בירושלים.
ושתי לא הייתה היחידה שמתה מזיקנה. אחת החיות שהפכו לסמל ואחד מבעלי החיים המפורסמים בישראל היא תלתן, זאבה אפורה דרומית בת כ-13 שנה שנפצעה ברגלה האחורית באזור מצדה ב-2009.
הזאבה הצעירה שגילה הוערך אז בכשנתיים שלוש שנים, נמצאה עם רגל פגועה ונלכדה על ידי פקחי רשות הטבע והגנים. היא הובאה לטיפול חירום בבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת-גן, שם ניסו להציל את הרגל השמאלית האחורית.
למרות המאמצים הרפואיים, הוחלט בסופו של דבר לכרות את הרגל של הזאבה. היא זכתה לשם "תלתן" לאחר שנותרה עם שלוש (תלת) רגליים בלבד. אובדן הרגל חרץ את גורלה בכל הנוגע להמשך החיים בטבע המקומי, אך בספארי הצליחו לשלב לראשונה בלהקת הזאבים המפוארת שהיתה באותן שנים, זאבה מהטבע, שאף הצליחה לטפס בסולם הדרגות וכבשה את ליבו את הזאב השליט רמון.
"תלתן סבלה בשנים האחרונות מבעיות רפואיות והיא טופלה במסירות רבה. בשנה האחרונה היא נחלשה מאוד וישנה הרבה", מוסיף קויפמן. "היא אחת הדמויות הכי מוכרות בספארי. הסיפור של הזאבה המפורסמת עם שלוש הרגליים שהגיעה מהטבע והשתלבה בלהקת הזאבים שנולדה וגדלה בגן החיות, הראה למבקרים רבים איך מתמודדים עם מצבים מיוחדים שלא מתרחשים כל יום בגן החיות. תלתן עזרה לנו להמחיש את הסיפור של הטבע הישראלי בכל הנוגע למצבם של הזאבים".
בעוד שבמקרים של ושתי ותלתן, הדעיכה של השתיים הייתה הדרגתית אך צפוייה נוכח גילן המתקדם, במקרה של דומינו, זאבה טלואה נדירה בת חמש שהגיעה מסקוטלנד, מדובר היה בהפתעה מוחלטת.
לפני כחודשיים דומינו הגיעה לישראל לאחר חודשים של הכנות ומגעים בין שני גני החיות. היא הצטרפה אל מאיישה בת השמונה, שנותרה הנקבה היחידה בלהקה, עם מותם של הפרטים הקשישים בשנים האחרונות.
בטבע נותרו פחות מ-7,000 פרטים בטבע באפריקה. דומינו נולדה בגן החיות באדינבורו ובמסגרת פרויקט לרבייה של הטורפים הנדירים בגני החיות באירופה, היא נבחרה להגיע לגן החיות בישראל.
"חיבור בין זאבה טלואה ותיקה לחדשה הוא מסובך. עם הגעתה של דומינו אלינו היא הופרדה ממאיישה בשבועות הראשונים באמצעות דלת רשת, כדי שיוכלו לראות אחת את השנייה, להריח ובעצם לבצע היכרות ללא מגע", מוסיף קויפמן.
לדבריו, בתום היכרות בסיסית בין השתיים בשבועות האחרונים, במהלכן כל אחת בילתה מספר שעות בחצר בגפה, הן נפגשו לראשונה בחצר המשותפת. "הפגישה הראשונה לוותה במריבה צפוייה וכל אחת נשכה את השנייה נשיכות קטנות. מאותו הרגע, דומינו ניסתה להתחבר למאיישה ולהשיג את תשומת הלב שלה. מאיישה מצדיה גילתה דומיננטיות ותוקפנות כלפיה למספר שניות, ואז כל אחת הייתה הולכת לפינה שלה".
המטפלים עקבו אחריהן יום שלם והחליטו לאפשר להן להיות ביחד כדי לחזק את מערכת היחסים בין השתיים. "הן נרגעו וכל אחת מצאה לעצמה פינה משלה בחצר. הפרדה חוזרת ביניהן יכולה ליצור בעיות בחיבור והן היו ביחד בתא הלילה", הוא מגלה.
למחרת כשהגיעו המטפלים הם מצאו את דומינו שוכבת אדישה וללא תזוזה. על גופה נראו פצעים שטחיים בלבד, אך בבדיקות מקיפות שנערכו לה בבית החולים לחיות בר בספארי, התגלה כי היא סובלת מזיהום קשה ומצבה הידרדר במהירות.
לאחר טיפול בן מספר ימים בטיפול נמרץ, היא הועברה לבית החולים הווטרינרי של האוניברסיטה העברית בבית דגן לקבלת טיפולים נוספים, אך לא שרדה.
"פרידה מבעל חיים שאתה מטפל בו וקשור אליו היא עצובה וקשה, במיוחד כלפי בעלי חיים ותיקים שנמצאים בגן החיות שנים רבות. המטפלים עוברים איתם תהפוכות רבות, טיפולים ומעבר מבריאות לזיקנה ומחלות", הוא מסכם. "אנחנו רואים אותם מתבגרים ומזדקנים, מנסים להקל עליהם את המעבר כדי שיהיה כמה שיותר נעים ומפנק, לתת להם לסיים את החיים שלהם בכבוד".
לפנייה לכתב/ת 
