מלפפונים ועגבניות בלבד: היוזמה להציף את הסופר בפלסטיק צומצמה
בעקבות הפרסום ב-ynet ובממון, למשרד הגיעו אלפי התנגדויות ליוזמה לתת כסף לרשת שיווק שתמכור יותר מוצרים ארוזים בפלסטיק, לכן הוא משנה את הנוהל: מספר הפירות והירקות שייארזו צומצם, אריזות שימומנו על ידי המשרד יכנסו ל-5 סניפים במקום 39 ויחויבו שני גדלי אריזות לכל ירק. המשרד בוחן גם פתרונות שאינם פלסטיק או אינם אריזות כלל
ניצחון לצרכנים שפעלו נגד הפיכת מחלקות פירות וירקות לשדות פלסטיק: אחרי מחאת צרכנים, משרד החקלאות נסוג מהחלטתו למלא את מחלקות הפירות והירקות בפלסטיק בעשרות רבות של סניפים ומשנה את נוהל התמיכה הכספית (המוערכת בכמה מיליוני שקלים) שהוא מתכוון לתת לרשת שיווק שתארוז תוצרת חקלאית בפלסטיק. בין היתר: התמיכה תצומצם לחמישה סניפים במקום 39, בהם יימכרו עגבניות ומלפפונים (במקום שלל פירות וירקות בהצעה המקורית) באריזות בלבד (או בפתרון שמירת טריות אחר).
- משרד החקלאות ישלם לרשתות כדי שימכרו לנו פירות וירקות בפלסטיק
- "מיליוני אריזות פלסטיק חד פעמיות יכנסו לשוק"
- שופרסל רוצה למכור לכם ירקות ופירות ארוזים בפלסטיק
- בלי פלסטיק - עם הנחה: האנשים שמביאים את כוס הקפה והקשית מהבית
בכך, משרד החקלאות נסוג מכוונתו להשתמש באריזות פלסטיק בלבד במסגרת הנוהל הזה ולא בטוח שבסופו של דבר הירקות ייארזו בכלל. על כן שינה את שם הנוהל "לנוהל צמצום אובדן מזון בתוצרת חקלאית", בעוד שקודם לכן, המשרד דיבר במפורש ובפירוט על נוהל לעידוד אריזת ירקות ופירות בפלסטיק.
כעת, המשרד בוחן טכנולוגיות של פיזור אוויר יבש או מים על ירקות בתפזורת, כדי לשמור על טריות במקום אריזות וכן בוחן שימוש באריזות מתכלות לגמרי, שעשויות מפלסטיק או מחומרים אורגניים ואפילו חלוקת מכשירים לשמירת טריות לצרכנים, כדי שידביקו אותם למקרר. גם אם בסופו של דבר ייבחרו אריזות הפלסטיק - הן יהיו מפלסטיק שניתן למחזור בלבד ויינתן יתרון לרשת שתאסוף אותו עבור מחזור.
המשרד כינס היום (ה') "שולחן עגול" בו השתתפו כ-30 בעלי עניין: נציגי משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, ארגוני סביבה, אנשי אקדמיה, חברות פרטיות וצרכנים, לשם הצגת השינויים שהוטמעו בנוהל התמיכה לשיווק תוצרת חקלאית ארוזה שעתיד המשרד לפרסם בקרוב. אחרי הצגת השינויים, התקיים דיון לשמיעת הערות והצעות נוספות לקראת פרסומו של "קול קורא" מעודכן.
הצפת הסופר בפלסטיק: טוב לשופרסל ורמי לוי, פחות טוב לצרכנים
תחילת הפרשה בסוף פברואר, אז פרסמנו בממון וב-ynet שמשרד החקלאות הוציא טיוטת נוהל תמיכה לרשתות שיווק, עבור מכירה לצרכנים של תוצרת חקלאית ארוזה בפלסטיק, במטרה לצמצם את אובדן המזון. כלומר, במקום למכור לנו ירקות ופירות באריזתן "הטבעית", המשרד עודד את הרשתות לארזם בפלסטיק ובכך לגרום לצרכנים לקנות מספר פריטים מוכתב מראש, לשלם יותר וכן להשתמש יותר בפלסטיק. בנוסף, תימנע מאיתנו זכות המישוש (שבמשרד טוענים שפוגעת בתוצרת) ובדיקה שאכן כל הפירות/ירקות במארז - תקינים.
במשרד דיברו על הנהוג בעולם, אבל בעולם יש מגמה לחזור למכירה ללא אריזות ובישראל צורכים יותר פירות וירקות ממדינות אירופה וארה"ב, שם ניתן למצוא הרבה יותר תוצרת ארוזה בפלסטיק.
כמו כן, נראה היה שהמהלך יקבל עידוד מרשתות שכן לחלקן יש בתי אריזה לפירות וירקות שבבעלותן (למשל רמי לוי) ואחרות כבר מציפות את מחלקת הפירות והירקות בפלסטיק. שופרסל למשל, החלה לשלוח מלפפונים ופלפלים ארוזים בפלסטיק ללקוחות שופרסל אונליין וגם מוכרת רביעיות של תפוחי יבוא כמו פינק ליידי במארזי פלסטיק, לצד אגסים ארוזים, אבוקדו ופירות וירקות נוספים. האריזות ברשתות השיווק מגוונות: מניילון נצמד ועד שקיות פלסטיק עם חורים וקופסאות פלסטיק קשיחות. ישראלים כבר התרגלו לקנות חלק מסוגי הפירות והירקות בפלסטיק כמו עגבניות שרי וענבים.
במשרד הדגישו שהמטרה היא שיווק באריזות ששומרות על טריות ומאריכות את חיי המדף של הפרי או הירק במקטע הקמעונאי ובבית הצרכן. לשם מניעת בזבוז מזון, שכן הפחת הגדול ביותר ברשתות הוא של פירות וירקות, שמושלכים לפח משום שלא נרכשו, או משום שנרקבו בבית הצרכן. צרכנים ירוויחו יותר זמן פרי וירק ויחסכו כסף.
הידיעה שפרסמנו עוררה תרעומת גדולה בקרב צרכנים שמחו נגד עידוד שימוש באריזות פלסטיק בעידן בו גוברת המודעות לזיהום הסביבתי לו גורם ריבוי השימוש בפלסטיק, ולנוכח העובדה שהמשרד להגנת הסביבה מעודד צמצום שימוש כזה.
המשרד הזמין את הציבור להעיר הערותיו בנושא עד אמצע מרס, במסגרת הליך שיתוף ציבור. צוות מקצועי בחן את כלל ההערות שהתקבלו מהגורמים השונים, קיים דיונים פנימיים, ואף נפגש במסגרת זאת עם בעלי עניין. במשרד התקבלו אלפי תגובות מאנשים פרטיים, ארגוני סביבה, ארגוני מגדלים, חקלאים ורשתות שיווק.
עיקרי השינויים כרגע
במשרד לא שלחו לנו את הנוהל החדש המלא, אלא את עיקרי השינויים בו. בנוסף, לאחר הדיון במסגרתו הוצגו טכנולוגיות שונות לשמירת טריות מזון, יתכן שהנוהל לא יכלול בכלל פלסטיק בסופו של דבר. הנה ניתוח השינויים:
השינוי: כרגע מדובר בפיילוט בלבד שייקרא: "מיזם לבחינת טכנולוגיות ואמצעים להארכת חיי המדף של תוצרת חקלאית טרייה". משך הפיילוט יצומצם לשנתיים ויאפשר נקודת יציאה בתום שנה.
מה היה קודם? לפני כן דובר על "מעבר לשיווק תוצרת חקלאית טרייה ארוזה" והיה פירוט לגבי סוגים שונים של אריזות פלסטיק. כעת נושא האריזות נשמט משם הנוהל.
האם השינוי הוא לטובה? מאוד. במשרד הבינו שאריזות פלסטיק מעוררות אנטגוניזם. למרות שבסוף יתכן שהפתרון שייבחר הוא אריזות פלסטיק, במשרד הרחיבו את החיפוש לטכנולוגיות חלופיות.
השינוי: צמצום רשימת המוצרים הנתמכים למלפפון ולעגבניית חממה. "מדובר בשני מוצרים ששיעורי הפחת ואובדן המזון שלהם הגבוהים ביותר", מסרו במשרד.
מה היה קודם? ההצעה במקור חייבה את הרשת לכלול בפרויקט הפלסטיק עגבניות אשכול, מלפפונים (לא בייבי) ופלפלים (למעט הזנים: טינקרבל, sweetbite , שושקה ורומירו) וכן שלושה מינים מבין הירקות: חציל, כרוב, קישוא, אגסים, נקטרינות אפרסקים, אבוקדו, כל תפוחי העץ ומנדרינות. כלומר, סך הכל שישה מינים, כשדובר על כך שרשת שתציע מעל 10 מינים תקבל עדיפות.
האם השינוי הוא לטובה? צמצום ההצעה לשלם לרשתות לארוז עגבניות ומלפפונים בלבד הוא כיוון חיובי, אבל גם מסוכן כי אלו שניים מהמוצרים הכי נצרכים בסופר ואם הם יארזו בפלסטיק או בחומר מתכלה - זה עלול להעלות את מחירם, או לגרום לצרכנים לקנות כמויות קטנות או גדולות מדי, בגלל גדלי האריזות המגבילים.
השינוי: רשת שיווק שתציע שימוש במארזים, תידרש לבחון שימוש בשני גדלים הנבדלים משמעותית במשקלם, וזאת במטרה לאפשר קנייה לפי צרכי משקי הבית השונים ובמטרה להימנע ממצב בו יחויבו הצרכנים בקניית כמות הגדולה מצרכיהם.
מה היה קודם? לא דובר על גדלי מארזים שונים.
האם השינוי הוא לטובה? כן, כי הוא מאפשר יותר בחירה לצרכן בנוגע לכמויות שהוא מעוניין לקנות, אם כי האופציה הטובה ביותר היא לא לארוז בכלל. סעיף זה עשוי להימחק אם ייבחר פתרון שאינו אריזה.
השינוי: המהלך צומצם ל-5 זוגות של סניפים. בכל זוג סניפים ישמש סניף אחד למכר של תוצרת ארוזה בלבד והשני ישמש כביקורת ובו תוצע למכירה תוצרת בתמהיל המקובל כיום.
מה היה קודם? דובר על מהלך מכירת תוצרת ארוזה ב-20 סניפים כתנאי מינימום, עם עדיפות לרשתות שיציעו לארוז בפלסטיק ירקות ופירות במעל ל-39 סניפים.
האם השינוי הוא לטובה? לכאורה כן, כי הוא מאפשר תהליך הדרגתי ומבוקר יותר, אבל הכי טוב לא לארוז בפלסטיק בכלל. בנוסף, 5 סניפים שימכרו תוצרת ארוזה בלבד זו לא בשורה טובה בכלל למי שאוהב לקנות עגבניות ומלפפונים בכמויות לבחירתו, זאת בהנחה שלא תיבחר טכנולוגיה שאינה אריזת התוצרת.
השינוי: יתווסף פרמטר של סוגי אריזות, על-פיו יינתן ניקוד משמעותי לרשת שתציע שימוש באריזות רב פעמיות שתיאספנה לשימוש חוזר בסניפים בתשלום דמי הפיקדון. כמו גם, לא תתאפשר תמיכה באריזות העשויות מחומרים שאינם ניתנים למחזור.
כמו כן, יבוצע אומדן של מידת הגדלת הנזק הסביבתי (LCA) והערכת End Of Life לכל סוגי המוצרים שישתתפו במיזם.
מה היה קודם? דובר על אריזות חכמות ו"שהצרכנים ילמדו להפריד".
האם השינוי לטובה: כן, זה שינוי גדול לטובה.
.
ממשרד החקלאות נמסר כי: "ככלל, אובדן מזון הוא בעיה בעלת השלכות כלכליות, חברתיות וסביבתיות מרחיקות לכת ומהווה מרכיב מרכזי בבעיית יוקר המחייה. מנתונים שנאספו במשרד, עולה כי כמחצית מכמות הפירות והירקות מושלכת לפח בתהליכי הייצור, המיון, האחסון, השיווק והצריכה. מנתוני הביטוח הלאומי מהשנים האחרונות, עולה כי משפחה ישראלית ממוצעת משליכה לאשפה כ- 4,200 שקל בשנה על מזון שלא נצרך.
"סקרים שנערכו בשנים האחרונות על ידי ארגונים בין לאומיים, הצביעו על כך שכשליש עד מחצית מכמות המזון המיוצר בעולם אובד בתהליך הייצור ולאורך שרשרת האספקה והצריכה ואינו משמש למאכל אדם. שיעור אובדן המזון בפירות וירקות הוא כ-45% ועד55%, בעיקר בשני גידולים עיקריים, מלפפון ועגבנייה, ששיעור הפחת שלהם גבוה ביחס לאחרים".
לפנייה לכתב/ת 
