הסתיר, הטעה, לא דיווח: כך נתניהו הפר אמונים
ניגוד עניינים חריף, מערכת יחסים פסולה, הפרת כללים באופן מתמשך ושיטתי: בכתב האישום מפורט כיצד הסתיר נתניהו את יחסיו עם אלוביץ' מנציג היועמ"ש ואפילו מפרקליטו, נמנע מלדווח על השיחות והפגישות עם בעלי בזק ולא גילה למבקר המדינה את קשריו עם מילצ'ן
הסעיף המרכזי בכתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא כמובן סעיף השוחד בתיק 4000, תיק בזק-וואלה. אבל פרט לשוחד, מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים בתיק זה, וגם בשני תיקים נוספים, 1000 (פרשת המתנות) ו-2000 (שיחות נתניהו-מוזס).
מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו: הסיקור המלא
לקריאת כתב האישום המלא - לחצו כאן
תסריט הבלהות של נתניהו מתקרב: אלו התרחישים
הצהרת מנדלבליט: בלב כבד, בלב שלם
נתניהו מגיב: "ניסיון להפיכה שלטונית"
בכחול לבן קוראים לנתניהו להתפטר
בכיר משפטי: נתניהו לא הפנים את האישום
באישום שהוגש אתמול מפרט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כיצד נתניהו ניסה להסתיר מהגורמים האחראיים את יחסיו הן עם אלוביץ' והן עם מילצ'ן ומבהיר כי ראש הממשלה פעל "בניגוד עניינים חריף והפר בכך את אמון הציבור".
לשם מניעת ניגוד עניינים ושמירה על טוהר המידות אצל שרים וסגני שרים, החליטה הממשלה בשנת 1978 לאמץ את המלצות ועדת אשר. ב"כללי ועדת אשר" נקבע כי שר ינהג במילוי תפקידו בלא משוא פנים, תוך גישה הוגנת כלפי הכול ובלא שיהיה לו עניין אישי בהחלטותיו או בפעולותיו אף למראית עין.
עוד נקבע כי מחובתו של השר לנהל את ענייניו כך שלא ייווצר ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כשר לבין ענייניו האישיים וכי במצב של ניגוד עניינים אסור לו להשתתף בכל דרך שהיא בפעולה או בקבלת ההחלטה. אבל לפי כתב האישום נגדו, נתניהו פעל בניגוד גמור לאותם כללים.
הפרת האמונים בתיק 1000
באישום בתיק 1000 נכתב כי "נוכח מערכת היחסים מרובת הזיקות שקיים עם מילצ'ן, היה נתניהו חייב בדיווח למבקר המדינה, בהתאם לכללי ועדת אשר, על ניגוד העניינים בו היה מצוי עם מילצ'ן - אולם לא עשה זאת. ב-21 באוקטובר 2009, במענה לפניית מבקר המדינה, כתב לנתניהו כי לא מתקיים כל ניגוד עניינים בקשר למי ממקורביו, והצהיר כי ככל שיתעורר חשש כלשהו לניגוד עניינים ידווח על כך".
ב-20 בנובמבר 2015 מילא נתניהו "שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים למתמנה לכהונת שר", ובו נדרש להצהיר על עיסוקים של אנשים אחרים שעלולים להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים. במענה לסעיף זה רשם נתניהו כי "עם עורכי הדין דוד שמרון ויצחק מולכו קיים הסדר ניגוד ענייניים". הוא לא הצהיר בשאלון זה על ניגוד העניינים שבו היה מצוי עם מילצ'ן.
לפי מנדלבליט, "בכך עשה נתניהו מעשי הפרת אמונים. הוא קיים במשך שנים, גם בהיותו ראש ממשלה, מערכת יחסים פסולה עם מילצ'ן ופאקר, במסגרתה קיבל מהם טובות הנאה בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש הממשלה, שסכומם המצטבר בתקופה הרלוונטית הגיע לכדי 691,776 שקל".
בכתב האישום מפורט כי נתניהו "פעל לטובת מילצ'ן כשהיה מצוי בניגוד עניינים חריף בין מחויבותו האישית למילצ'ן לבין מחויבותו לציבור, בשלושה מקרים: פעילותו החריגה מול גורמי הממשל בארצות הברית שנועדה לסייע למילצ'ן בפתרון בעיה הנוגעת לוויזה שלו לארצות הברית. פעילות מול שר האוצר דאז, יאיר לפיד, במטרה לקדם חקיקת משנה שתסייע למילצ'ן להאריך את תקופת הפטור מתשלום מס ומדיווח למס הכנסה על הכנסותיו מחוץ לישראל. פעילותו החריגה, בעצמו ובאמצעות מנכ"ל משרד התקשורת דאז שלמה פילבר, לסייע למילצ'ן בעניינים הנוגעים לרגולציה בקשר עם עסקת מיזוג בין חברות התקשורת רשת וקשת. זאת, על מנת שהשקעה אותה בחן מילצ'ן באותה עת תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית, במסגרת עסקה בה חפצו נתניהו ומילצ'ן".
נתניהו, קבע מנדלבליט, "הפר ביודעין את כללי ועדת אשר, באופן מתמשך ושיטתי. הוא הכניס עצמו למצב של ניגוד עניינים והפיק לעצמו טובות הנאה אישיות בניגוד לכללים אלה. הוא פעל להסתרת טובות ההנאה שאותן קיבל ממילצ'ן ומפאקר ונמנע מלהצהיר בפני מבקר המדינה על ניגוד העניינים שבו היה מצוי כתוצאה מקבלת טובות ההנאה וקשריו האישיים עם מילצ'ן".
הפרת האמונים בתיק 4000
באישום בתיק 4000 מפורט כיצד הסתיר נתניהו את יחסיו עם אלוביץ' מפני גורמים רשמיים שונים ומסר לגורמים אלה מידע חלקי ומטעה על אודות יחסיו עם אלוביץ'. ב-17 במאי 2015, חודשיים לאחר הבחירות ובשעה שנתניהו החל לכהן בתפקיד שר התקשורת, שלח אליו מבקר המדינה מכתב המבהיר את החובות החלות על שרים בסוגיית גילוי הזיקות ומניעת ניגוד עניינים, וכן שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים שנדרש נתניהו למלא. על שאלון זה, נכתב באישום, נמנע נתניהו מלהשיב במשך חודשים ארוכים.
ב-28 במאי 2015 שב ופנה מבקר המדינה אל הנאשם נתניהו וציין כי מפניות שהתקבלו אצלו עולות טענות לניגוד עניינים של נאשם זה בתחום התקשורת בכלל, ובייחוד ביחס לקבוצת בזק ולחשד להתנהלות מיטיבה של נתניהו כלפיה וכלפי אלוביץ'. מבקר המדינה ביקש את התייחסות נתניהו לעניין זה והוסיף כי ככל שיש לנאשם נתניהו זיקות נוספות הנוגעות לתפקידו כשר התקשורת עליו לפרטן.
נתניהו השיב לשאלון באמצעות בא כוחו עו"ד שמרון ב-20 בנובמבר 2015. הוא התייחס ליחסיו עם שמרון ועם שותפו עו"ד מולכו בלבד, והסתיר את יחסיו עם אלוביץ'. באישום נכתב כי "בתשובותיו לפניות המבקר הסתיר נתניהו גם את העובדה שחרף הזיקה המהותית הנובעת מיחסיו עם אלוביץ', הוא טיפל בענייניהם של בזק ואלוביץ' וקידם את האינטרסים שלהם במשרד התקשורת, תוך סטייה מן השורה".
בנוסף, נכתב כי במסגרת מגעיו של נתניהו עם נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה האמונים על הסדרת ניגודי עניינים של שרים במטרה לגבש הסדר ניגוד עניינים בעיסוק נתניהו בתחומי התקשורת, הוא הסתיר את המידע על מערכת היחסים בינו לבין הנאשם אלוביץ', על אף שניגוד העניינים הנובע ממנה היה ידוע לנתניהו ורלוונטי להסדר ניגוד העניינים שגובש.
ב-27 באוקטובר העביר לנתניהו היועץ המשפטי לממשלה דאז, עורך הדין יהודה וינשטיין, הסדר ניגוד עניינים אשר עסק במערכת היחסים של נתניהו עם משרד עורכי הדין שמרון-מולכו ובנושאים שבהם היה נתניהו מנוע מלטפל לאור מערכת היחסים שלו עמם. בהסדר ניגוד העניינים לא נכלל אזכור כלשהו למערכת היחסים בין נתניהו לאלוביץ' ולזיקות המתקיימות ביניהם, מאחר שאלו הוסתרו על ידי נתניהו.
ב-29 באוקטובר פורסם בעיתון "הארץ" תחקיר עיתונאי על אודות יחסי נתניהו ואלוביץ' והקשר בינם לבין האינטרסים של אלוביץ' ובזק במשרד התקשורת. בעקבות התחקיר פנו חברי כנסת ליועץ המשפטי לממשלה וביקשו שיידרש לעניין. ב-2 בנובמבר פנו נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה לעו"ד שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, בדרישה לקבל מידע והסברים על אודות מערכת יחסיו של נתניהו ואלוביץ', לצורך בחינת ניגודי עניינים אפשריים בתפקידו של נתניהו כשר התקשורת.
בפנייה זו הובהר כי נדרשת התייחסותו של הנאשם נתניהו לקשריו "האישיים או האחרים" עם אלוביץ' וצורפו אליה התחקיר ופניותיהם של חברי הכנסת. במענה שהעבירה ברנע פרגו ב-9 בדצמבר לנציגי הייעוץ המשפטי לממשלה באישורו של נתניהו ובשמו, טען נתניהו לראשונה כי הוא מקיים קשרי ידידות עם אלוביץ' זה עשרים שנה.
"גילוי הקשר עם אלוביץ' נכפה על נתניהו"
בכתב האישום נאמר כי "גילוי זה נכפה על נתניהו, לאור הפרסומים העיתונאיים בנושא ולאור פנייתו הפרטנית של נציג הייעוץ המשפטי אליו בעניין יחסיו עם אלוביץ'. לצד זאת ציין נתניהו כי החלטותיו בעניינים הנוגעים לחברת בזק התקבלו בהתאם להמלצות והנחיות הדרגים המקצועיים במשרד".
ב-23 בפברואר 2016 שלח נציג הייעוץ המשפטי לממשלה לברנע פרגו פנייה נוספת לצורך בירור טיב קשריו של נתניהו עם אלוביץ'. בעקבות פניה זו נפגשה ברנע פרגו עם הנאשם נתניהו ועל בסיס המידע שמסר לה העבירה ב-13 במרץ 2016 באישורו של נתניהו ועל דעתו, מענה נוסף לפניית נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה.
בתשובותיו ציין נתניהו רק שהוא מקיים קשרי ידידות עם אלוביץ' זה עשרים שנה, כי השניים מקיימים פגישות בעלות אופי חברתי בתדירות של אחת לכמה חודשים, וכי השיח המתקיים ביניהם עוסק ב"ענייני השעה". כן ציין נתניהו כי החלטותיו בעניינים הנוגעים לחברת בזק התקבלו בהתאם להמלצות והנחיות הדרגים המקצועיים במשרד.
"תשובות אלה היו מטעות", נכתב באישום, "שכן לא שיקפו תמונה מלאה ואמיתית של מערכת היחסים בין נתניהו ואלוביץ'. ראשית, נתניהו הסתיר את זיקתו המהותית לאלוביץ' הנובעת ממערכת דרישותיו להתערבות בפרסומים באתר 'וואלה'. שנית, בניגוד למידע שמסר נתניהו, ההחלטות שקיבל במסגרת תפקידו כשר התקשורת נבעו, למצער בחלקן, מרצונו להיטיב עם אלוביץ', ולא מעמדות הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת".
"גם תגובתו של נתניהו לפיה הוא נפגש עם הנאשם אלוביץ' אחת לכמה חודשים עד שנה בנסיבות חברתיות לא שיקפה את אופי הקשר בין השניים", צוין באישום. "בין היתר, לא גילה נתניהו את דבר קיומן של שיחות טלפוניות רבות שהתקיימו בינו לבין אלוביץ' ואף לא גילה שתדירות הפגישות ביניהם הייתה תכופה יותר מן המוצהר".
שמרון, מטעמו של נתניהו, העביר ב-18 במאי 2016 לנציג הייעוץ המשפטי לממשלה חוות דעת משפטית, שלקראת עריכתה הסתיר נתניהו מבא כוחו את טיב מערכת היחסים בינו לבין אלוביץ'. על יסוד מצע עובדתי חסר זה הביע שמרון את עמדתו לפיה נתניהו רשאי להמשיך ולעסוק בענייניו של אלוביץ'.
באישום נכתב כי ב-14 ביוני 2016, בהתבסס על המידע החלקי והמטעה שמסר נתניהו בתשובותיו לגורמים הרשמיים, גובש על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הסדר ניגוד העניינים הסופי של נתניהו בתפקידו כשר התקשורת.
"בעשותו כך פעל נתניהו בניגוד עניינים חריף, לעתים תוך סטייה מן השורה, וכן תוך הטעיית הגורמים שפורטו ובכללם הגורמים האמונים על הסדרת ניגודי העניינים שלו כעובד ציבור בכיר", נכתב באישום. "בכך ביצע נתניהו מעשים של מרמה והפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית בתקינות פעולותיו של המנהל, בטוהר המידות של עובדי הציבור ובאמון הציבור בעובדי הציבור".
בשורה התחתונה של פרק המרמה והפרת האמונים באישום בתיק 4000 הודגש כי "פן מחמיר בהתנהלות נתניהו ובפעולותיו נובע ממעמדו השלטוני הרם; מאופי הפעולות השלטוניות בהן נקט נתניהו; מהעובדה שחלק מפעולותיו עלו לכדי סטייה מן השורה; מכך שהפעיל עובדי ציבור בכירים ביותר, שהיו כפופים לו, על מנת שיקדמו את האינטרסים של אלוביץ'; מההיקף העצום של האינטרסים הכלכליים שבהם עסקו פעולותיו השלטוניות של נתניהו; ומן ההשלכות רחבות ההיקף שהיו לפעולותיו הרגולטוריות של נתניהו בשדה התקשורת".
לפנייה לכתב/ת 
