בעקבות הפרסום ב-ynet: עתירה למניעת המכירה של "פנקס העגונים" מברגן-בלזן
לאחר שנחשף ב-ynet הפנקס המקורי של בית הדין להיתר עגונים ועגונות בברגן בלזן –הגישה עמותת "ארגון שארית הפליטה מהאזור הבריטי (ברגן בלזן) בישראל", בקשה דחופה למניעת מכירתו הפומבית. הם מבקשים גם לחשוף את זהותו של מחזיק המסמך, ודורשים להפקידו בינתיים ב"יד ושם"
פרסום ראשון: לאחר שנחשף ב-ynet הפנקס המקורי של בית הדין להיתר עגונים ועגונות בברגן בלזן – הוגשה היום (א') בקשה דחופה למניעת מכירתו הפומבית בבית המכירות "קדם". המסמך הוא עדות היסטורית יוצאת דופן, המכיל תיעוד ראשוני מסוגו של ניצולים ושל עדויות על בני או בנות זוגם שנספו, לצורך התרתם מעגינותם.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
כעת מבקשת עמותת "ארגון שארית הפליטה מהאזור הבריטי (ברגן בלזן) בישראל", שחבריה הם דור ראשון, שני ושלישי של ניצולי המחנה - למנוע את מכירתו בסוף החודש. בבקשה לצו, שהוגשה על ידי עורכי הדין דוד פורר ולימור לוי, הם מבקשים גם לחשוף את זהותו של מחזיק המסמך, ודורשים להפקידו בינתיים ב"יד ושם".
קיראו עוד בערוץ היהדות :
- בתי הדין הרבניים, טפלו בגברים אלימים/ הרב נח קורמן
- "בחורי ישיבה מתים על אביב גפן "/ y+
- עשתה היסטוריה: הרבנית שייסדה את "הדף היומי" לנשים
בעתירה נטען כי לפני ימים אחדים נחשף לראשונה הפנקס – כ-100 עמודים בכתב יד שנכתבו על חוברת טכנית של הנאצים - ובו 85 מעשי בית דין המתירים לעגונים ולעגונות להינשא בשנית. מדובר בתיעוד ראשוני על השמדת יהודי אירופה בשואה. כדי להתיר את אסירי המחנה שהיו נשואים לפני המלחמה, נזקקו הרבנים לחקור באופן יסודי את דרכי ההשמדה, וביררו היטב את סיכויי ההינצלות של יהודים מאירועים שונים. הם לשם כך גבו עדויות מניצולי השואה.
"חשיפת המכתב ריגשה את חברי העמותה, והם נדהמו לגלות כי בית המכירות מציע את הפנקס למכירה", נכתב. "מקומו של הערך ההיסטורי הטמון בו הוא במוסד ציבורי כגון 'יד ושם', בית התפוצות או גנזך המדינה". בינתיים, כאמור, מבקשת העמותה צו מניעה.
חברי בית הדין - שורדי המחנה
"פרוטוקול בית הדין של ברגן בלזן" מועמד למכירה במחיר פתיחה של 4,000 דולרים. העדויות בו חושפות כי מבלוק החולים באושוויץ לא שרד איש. אחת העדויות המצמררות מתארת כיצד שיתף אסיר בשמו, שם המקום ממנו הגיע ועל כך שיש לו אישה ושני ילדים זמן קצר לפני רציחתו. עדות אחרת מגוללת את סיפור מותו של אדם תוך כדי צעדת המוות, כאשר העדים לרגע הנורא חויבו להמשיך הלאה בלא יכולת לקבור אותו.
הפנקס המדובר היה שייך לחברי "בית הדין" של מחנה הריכוז לאחר שחרורו, רבי יואל היילפרן (ששלושת ילדיו נרצחו בשואה), רבי ישראל אריה זלמנוביץ, רבי יששכר בעריש רובין ורבי יצחק גליקמאן, כולם שורדי המחנה. הרבנים פעלו בשיתוף פעולה עם רבי שלמה דוד כהנא שישב בירושלים, ומיד עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החל להיערך לקראת היתר עגונות מהארצות שבהן התחוללה המלחמה. הוא ניסח "היתר עגונות" עקרוני שיוכל לשמש ברבים מהמקרים, והחל לגבות עדויות ולהתיר עגונות.
בראש כל עמוד בפנקס הייחודי נכתב שם השורד או השורדת, ולאחריו העדות שנמסרה לגבי בני הזוג וחותמת העד. לאחר מכן כתבו הרבנים היתר נישואין על סמך אותה עדות, וצירפו את חתימותיהם. תחילה מופיעה גביית העדות, כשהיא חתומה על ידי גובי העדות, ולאחר מכן היתר הנישואין החתום על ידי הרבנים המתירים.
"תיעוד מצמרר"
פרופ' ג'ודית תידור באומל-שוורץ, ראש מכון השואה באוניברסיטת בר אילן, אמרה ל-ynet כי "מדובר במסמך חשוב, מדהים ועצוב שנותן לנו מעין 'צילום מצב' מיד לאחר השואה. הפנקס מביא תיעוד מצמרר של הדרכים שבהן נרצחו יהודים בשואה, שללא תיעוד זה לא היה נותר זכר למותם".
ברגן בלזן היה מחנה ריכוז גרמני שהפעילו הנאצים בצפון גרמניה בין השנים 1943-1945. נרצחו בו עשרות-אלפי יהודים ורבים מתו מרעב ומחלות. ב1945 האזור נכבש על ידי הבריטים ובסמוך הוקם מחנה עקורים.
לפני כחודש מנע בית המשפט המחוזי את מכירתם של חמישה מכתבים שכתבו ילדים בשנת 1938, זמן קצר לפני פרוץ השואה, לאחר שבני משפחתה של אחת הכותבות זיהו כי המדובר בקרובת משפחתם, בעקבות הפרסום ב-ynet. לקראת הדיון בעתירה ביקש בית המשפט כי מלבד בית המכירות - יתייצב בפניו גם מוכר המכתב, ואז התברר כי מדובר בדודי זילברשלג, איש עסקים חרדי, המשמש גם כחבר מועצת "יד ושם". בעקבות כך פנה גם ארגון יוצאי זגלמביה בדרישה לעצור את מכירת שאר המכתבים, כמה שעות לפני קיום המכירה, והיא נעצרה.
לפנייה לכתב/ת 
