לאכול חלב בשבועות? זו עבירה

תמיד אהבתי את שבועות, חג מלא בשפע שבו חוגגים את הקציר והפירות הראשונים. חג מלא בשמחה ואוכל טעים – אוכל חלבי מסורתי, שהרי ידוע שבשבועות מנהג ישראל הוא לאכול מאכלי חלב.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >> 

אנחנו נוהגים לעשות בשגרה כל כך הרבה דברים ללא סיבה טובה. אכילת מוצרים מן החי היא דוגמה לכך. אכילת מוצרים מן החי בשבועות – על אחת כמה וכמה. ההתייחסות לשבועות במקרא היא בספר דברים (כ"ו, ב'): "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם".

קיראו עוד בערוץ היהדות:

• תמונות נדירות נחשפות: ירושלים כפי שלא ראיתם
• במגפות או באסונות: היח"צנים של אלוהים/ הרב פרופ' נפתלי רוטנברג
  

את אחי אנוכי מבקש: מצאו את אלוהים, איבדו את המשפחה

 

ואילו מאכלי חלב? אלה לא מוזכרים במילה. למעשה, מדובר במנהג חדש למדי, שמקורו ביהדות צרפת ואשכנז בשלהי ימי הביניים. למאכלי חלב בשבועות אין כל קשר למצווה מהתורה. הביטוי המוכר "ארץ זבת חלב ודבש" מתייחס לשפע הפירות ולמתיקות שלהם, וממש לא לכליאת פרות ברפת, ניצולן וגזל החלב המיועד לעגלים שלהן.

 

אין "כשר" בצער בעלי חיים

לאחר נישואיי והולדת בנותיי, תוך שאני מנסה לחקור את עניין התזונה כמיטב יכולתי כדי לתת לבנותיי תזונה נכונה, גיליתי תעשייה נוראית המשפיעה על כולנו – אך על בעלי החיים בעיקר. מבחינה הלכתית אסור לצער בעלי חי מדאורייתא (כלומר מהתורה). אין "כשר" בצער בעלי חיים.

 

ליאת חכימי ובתה

 

בתעשיית המזון עוברים בעלי החיים התעללות קשה עד שבני האדם כלל אינם מסוגלים לצפות בה או אפילו לשמוע עליה. הפרקטיקות שמפעילים כלפיהם קשות מנשוא מרגע צאתם לאוויר העולם ועד לשחיטה.

 

בספר ויקרא (כ"ב, כ"ז) נכתב: "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ". אבל בתעשיית המזון חוטפים אותם ברגע היוולדם כדי להעביר את החלב שנועד להם לבני האדם, את העגלים והטלאים מכניסים לכלובים, הרחק מאמותיהם, עד שילכו לשחיטה.

 

ליאת, גד ובנותיהם

 

אחוז גבוה מהפרות במשקים (יש המדברים על כ-25%) קורסות בעודן בהיריון ונשלחות לבית המטבחיים. בשיחה אישית שלי עם שוחט הוא סיפר לי שאת העוברים הורגים במקום, וכי אף אחד לא יוצא משם בחיים. תעשיית מוצרי החלב גורמת לסבל ולצער נוראיים. זה לא מוסרי. זו לא דרך הטבע, ובהחלט לא דרכה של תורה.

 

כיום יש שפע מדהים של מוצרים מהצומח הדומים לגבינות, חלב, מעדנים, משקאות ועוד. נגמרו התירוצים. היום בוחרים בחמלה ועוברים לטבעונות. אני כבר לא חלק מהסבל שלהם, והגיע הזמן להתעוררות כללית כדי להפסיק לקחת בזה חלק. כאמא, כואב לי מאוד על הסבל שעוברות הפרות המופרדות מהעגלים שלהן. הלוואי ויבוא יום שבו אף אמא לא תחיה בתוך כלוב.

 

• ליאת חכימי היא פעילה בארגון "חופש לבעלי חיים". נשואה לגד, אם לשתי בנות, נועה ומיה. משפחה דתית, טבעונית, אקטיביסטית