התרופה שנלחמת כבר 40 שנה בפטריות בנרתיק
היא אחת התרופות הפופולריות לטיפול בפטריות חובבות הלחות של הקיץ הישראלי. הנה כמה עובדות שלא ידעתם על המיטרד והטיפול הנכון בו
הן מגרדות, מטרידות וחובבות בעיקר את הלחות המזוויעה של הקיץ הישראלי. מרבית הנשים בישראל חוו את המטרד, אבל התרופות נוגדות הפטריות חוללו מהפיכה. הנה כמה עובדות על הראשונה בהן, אגיסטן, המשמשת את הסובלים בעולם כבר 40 שנים:
1. באייר מגלה
החומר הפעיל באגיסטן נקרא קלוטרימאזול, החומר התגלה בשנת 1967 והיה הראשון במשפחת חומרים פעילים שנמצאו יעילים כנגד פטריות מסוג קנדידה אלביקנס ודרמטופייט. המולקולה פותחה בגרמניה והייתה פטנט של חברת התרופות הגרמנית 'באייר' שפיתחה בין השאר את האספירין.
2. מפרקים את הדופן
הקלוטרימאזול תוקף ומפרק את הפטרייה בדופן התא, זהו חלק הקיים מסביב לקרום תא הפטרייה אך אינו קיים בתאי גוף האדם. על כן ניתן למרוח להשתמש בתכשירים על בני אדם ויש להם מיעוט תופעות לוואי.
3. פטרייה פנימית
קנדידה אלביקנס קיימת ב-80% מהאוכלוסייה, וברוב הפעוטות מיד עם היוולדם. היא שוכנת בעיקר בחלל הפה והמעי, ללא השפעות מזיקות. הבעיה מתחילה כאשר נוצר חוסר איזון בין כמות הפטרייה לבין מארג החיידקים התקין של המעי. כאשר מצב הגוף מאפשר גדילת יתר של הפטרייה, חוסר האיזון מתבטא בסימפטומים רבים ופוגע במספר מערכות בגוף, בעיקר במערכת החיסון, המערכת האנדוקרינית (הורמונלית), מערכת השתן, מערכת העיכול ומערכת העצבים. נשים הרבה יותר רגישות לקנדידה, בגלל השפעות של אסטרוגן, בגלל צריכה של גלולות למניעת הריון וצריכה גבוהה יחסית של אנטיביוטיקה. החולה הטיפוסי בקנדידה תהיה אישה בגילאים 15-50.
4. פטרייה חיצונית
הדרמטופייט הוא שם לקבוצה בת שלושה סוגי פטריות הנוטות לתקוף את העור, הקרקפת והציפורניים. הם גדלות ומתפתחות בשל יכולתן להזין את עצמן מרקמות קרטין (החומר הקרני של הציפורן) של האדם. פיטריות אלו יוצרות את השפשפות הידועות ובעיות נוספות, אך הן בדרך כלל נשארות בצד החיצוני ואינן חודרות לתוך הגוף.
5. ההחלה בשנות ה-70'
הסנונית הראשונה לשימוש מסחרי בתרופה הגיע בשנות ה-70 התרופות הראשונות מהמשפחה יצאו לשוק באירופה בשנות ה-70 תחת השם 'קאנסטן'. כיום לתכשיר אין פטנט והוא נפוץ במספר רב של מדינות.
6. התרופה עושה עלייה לישראל
בשנת 1983 עשה הקלוטרימאזול עלייה כאשר רכשה חברת התרופות 'אגיס' (כיום פריגו-ישראל) את הידע לייצור התרופה מהחברה הגרמנית. בעקבות הרכישה שונה השם בישראל ל'אגיסטן', והוקם קו הייצור של 'אגיסטן' בעיר ירוחם.
7. לא רק משחה
אגיסטן נמכר בתצורות שונות ובהן קרם, תמיסה, תרסיס לעור, פתילות להחרדה לנרתיק וטבליות למציצה לפטרת הפה. ב- 1998 איבד האגיסטן את הבלעדיות על החומר בישראל, ונכנסו תכשירים של חברות אחרות: דוגמת התכשיר מיקו הרמל.
8. כבר בלי מירשם
בשנת 1998 אישר משרד הבריאות את מכירת האגיסטן גם ללא מירשם בתצורת קרם. בשנת 2005 אושרו גם הפתילות לטיפול בפטרת הנרתיק ללא מירשם רופא. שאר התכשירים עדיין מצריכים מירשם.
9. ישראליות סובלות יותר
על פי הדיווחים בספרות הרפואית, בישראל 20% יותר מקרי פטרת נרתיק לעומת ארצות סקנדינביה, כאשר 36% מהנשים הישראליות יסבלו יותר מאפיזודה אחת בשנה. הסיבות כמובן הן החום והלחות הישראליים.
10. זינוק בקיץ
שוק התרופות האנטי פטרייתיות אינו אחיד: בחודשי הקיץ מדווח על זינוק של כ- 20% במכירות בכל סוגי התכשירים הללו. זאת בשל החום והלחות הישראלים, שהם סוג של גן עדן לפטריות.
עוד עובדות מעניינות על תרופות:
