הטעתה צרכנים: HOT מובייל נקנסה ב-965 אלף שקל

HOT מובייל (הוט מובייל) הטעתה צרכנים כשהבטיחה להם מוצרים "בחינם" או "במתנה" - ותשלם קנס: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בסך 965,600 שקל על HOT מובייל, בשל הטעיית צרכנים לגבי רכישת מוצרי קצה בנוסף לחבילת השיחות. לצרכנים הובטחו מוצרים ללא עלות, אך לאחר המכירה גילו כי הם משלמים מחיר מלא בגינם.

מכרו לכם אביזרים "חינם" וגיליתם שהם עולים מאות ואלפי שקלים? כיתבו לנו >>

• הטאבלט לא במתנה: אתם לא לבד
  

• HOT מובייל עברה על החוק במבצע? החברה: טעות של נציגי המכירות
• בקשה לייצוגית נגד HOT מובייל: צירפה בחינם לספק אינטרנט והחלה לגבות אוטומטית
  

הסכום, שעמד במקור על 1,207,000 שקל, הופחת ב-20% משום שלא היו לחברה הפרשות קודמות שתועדו על-ידי הרשות. מהרשות נמסר כי "לחברה קיימת זכות טיעון על פי הוראות חוק הגנת הצרכן לטעון הן כנגד הכוונה להטיל עיצום כספי, והן לעניין סכומו, וזאת בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה".

עוד נמסר, כי "החקירה החלה בעקבות מידע מודיעיני שהגיע לרשות, ותלונות שהתקבלו מצרכנים כנגד HOT מובייל. התלונות עסקו בדבר מכירת מוצרי קצה שהוצגו כחלק מהוזלה כוללת במסלול התעריפים. המכירה נעשתה באמצעות פניית נציגי השירות של HOT מובייל במרכזי השירות ובאמצעות נציגים טלפוניים. אלו הציעו לצרכנים להפחית את עלויות המנוי בכפוף "לקבלת" מוצרי קצה (טאבלטים, אוזניות, מצלמות וכו') ללא עלות, כך שעלות החבילה הכוללת תהיה לרוב זהה לעלויות המינוי טרם השדרוג או נמוכה ממנה. בפועל, הצרכנים חוייבו עבור מוצרי הקצה הללו.

"בנוסף, נציגי המכירות לא החתימו את הצרכנים על חוזי רכישה ו/או לא מסרו העתקים של חוזי הרכישה. כמו כן, לא נאמר לצרכנים כי בעת פתיחת אריזתו של מוצר על ידי נציג השירות, מאבד הצרכן את זכות הביטול. החברה פנתה אל צרכנים שונים לצורך שיחות מכירה, ברוב שעות היממה, אשר לא פסקו גם לאחר שהצרכנים ביקשו באופן מפורש מהנציגים כי החברה תחדל מפניותיה אליהם".

"תופעה שיש לעקור מהשורש"

לפי הרשות, החברה הפרה את סעיף 2(א)(13) – איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (מחיר העסקה, תנאי האשראי ושיעור הריבית נחשבים למידע מהותי); את סעיף 2(א)(21) – איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (תנאי ביטול העסקה נחשבים למידע מהותי); סעיף 3(ב)(4) – איסור ביצוע פניות חוזרות ונשנות לצרכן כדי לקשור עסקה, אף שהצרכן הביע במפורש את רצונו להימנע מכך, מהווה השפעה בלתי הוגנת; סעיף 3(ב)(8) – איסור אספקת נכס לצרכן בתשלום שלא לפי בקשתו המפורשת, מהווה השפעה בלתי הוגנת; סעיף 5(ב) – עוסק העומד לחתום על חוזה עם צרכן, חייב לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בחוזה טרם חתימתו, וכן למסור לו עותק ממנו; סעיף 14ג(א) – בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק חייב העוסק לגלות לצרכן פרטים (פרטים אודות העוסק, פרטים אודות המוצר, מחירו, מועד האספקה, וכו'); וכן את סעיף 14ג(ב) – בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק יש לספק לצרכן מסמך גילוי הכולל פרטים אודות העסקה.

ענת בן עזרא דוקן, סמנכ"ל אסדרה ומנהל וראש אגף חקירות ומודיעין בפועל, מסרה בהודעה לעיתונות כי: "הרשות תמשיך להילחם בכל העסקים שעושים שימוש בפרקטיקה מטעה, בה מבטיחים לצרכנים מוצרים הניתנים 'במתנה' לכאורה, ובפועל גובים עבורה תשלום. זוהי תופעה שיש לעקור מהשורש בכל ענף. ברוב המקרים מדובר בהפרות שנעשו כלפי צרכנים מוחלשים, תמימים וקלים לשכנוע. במקרה של הפרה - הרשות תשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה, וביניהם השתת עיצומים כספיים וכתבי אישום פליליים".