אוכלים פלסטיק: מה היה לנו בחג החד-פעמי והמנגל?
זה הורס את הסביבה, מסוכן לבריאות ויקר לכלכלה - ישראל היא שיאנית בצריכה של חד-פעמי לנפש בגלל תרבות האירוח, הסעודות והחפלות. אנחנו לא ממחזרים אותם, אלא משליכים אותם בכמויות בפארקים ובחופי הים. כל המספרים שכדאי לדעת בפעם הבאה שאתם יוצאים לפיקניק עם ערימת צלחות, כוסות וסכו"ם מפלסטיק
זהירות! הנתונים שבעמודים אלה עלולים להיתקע בגרונכם בזמן שאתם לוגמים את הקפה שלכם מכוס חד-פעמית.
בלי פלסטיק - עם הנחה: האנשים שמביאים את כוס הקפה והקשית מהבית
משרד החקלאות ישלם לרשתות כדי שימכרו לנו פירות וירקות בפלסטיק
שופרסל רוצה למכור לכם ירקות ופירות ארוזים בפלסטיק
>> לסיפורים הכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אחרי שסיימנו את הפיקניק של יום העצמאות והסתכלנו כמה כלים חד-פעמיים זרקנו לשקיות אשפה חד-פעמיות בפארק, בגן הלאומי או בחצר, ולפני שאנחנו מתחילים את יום העבודה עם כוס קפה טו גו - יצאנו ללקט נתונים על מידת השימוש של הישראלים בכלים חד-פעמיים. מתברר שאנחנו שיאנים בקנה מידה עולמי. בצריכה לנפש אנחנו במקום השני אחרי האמריקנים, בגלל תרבות האירוח, הסעודות והחפלות המפותחת כאן.
מומחים העוסקים בנושא מדברים על כמה סכנות בולטות מהשימוש בכלים חד-פעמיים. חלקי המיקרופלסטיק מגיעים לגופנו דרך הדגים שאנחנו אוכלים, המים והמזון - וגורמים לנו, לפי טענות שונות, שורה ארוכה של נזקים: פגיעה באינטליגנציה של ילדים, סוגים מסוימים של סרטן, פגיעות הורמונליות ועוד. עם זאת, לא נערכו, וקשה לערוך, מחקרים מדעיים מקיפים להוכחת הנזקים, ולבודד את השפעת הפלסטיק מהשפעות אחרות. חומרים מזיקים עלולים לחלחל מאריזות וכלי פלסטיק וכלים חד פעמיים אל המזון, כשיש ארבעה תנאים שמגדילים את הסכנה: חום, קרינת UV, שומניות של המזון וטלטול.
עדכון לתקן הישראלי הרשמי המתייחס לבטיחות כלים חד-פעמיים ייכנס לתוקף ביום ראשון הקרוב, אבל ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות הסביבה, לא מרוצה. לדבריה, התקן נשען על הנחיות ה-FDA האמריקאי וה-EU האירופי, שאינן מתאימות למציאות הישראלית: "בשום מקום לא נחשפים ילדים חמש פעמים בשבוע לאוכל שהובל חם בכלים חד פעמיים, עם הטלטול, החום הגבוה והחומציות, המעודדים זליגה של חומרים מהכלים אל המזון. הישראלים בגילאי 3-9 הם ילדי צהרונים. בארצות הברית ובאירופה מחממים להם את האוכל במקום".
בישראל אין כלל מיחזור של כלים חד-פעמיים
בנוסף לנזק הבריאותי לאדם, גם בעלי החיים, שבולעים את הפלסטיק, ניזוקים, ולעיתים גם נחנקים ממנו, והסביבה הימית והשטחים הציבוריים מזדהמים. במדינות שונות, כולל הודו וטייוואן, כבר יש חוקים המטילים מגבלות שונות על שימוש בכלים חד-פעמיים. צרפת הייתה הראשונה, ובראשית השנה קיבל גם השוק האירופי המשותף חוק משמעותי. גם בערים מסוימות בארצות הברית יש חוקים קשוחים. עיריית ברקלי בקליפורניה, למשל, אסרה לחלוטין שימוש בקלקר ודורשת מינואר 2020 מבתי הקפה לגבות 25 סנט על כוס חד פעמית. ואצלנו? עמותת "צלול" התחילה לנסח חוק יחד עם חבר הכנסת מוסי רז ממרצ, שלא נבחר לכנסת. עכשיו ינסו לקדם אותו בעזרת חבר כנסת אחר.
עוד נתון: בישראל אין כלל מיחזור של כלים חד-פעמיים. במשרד לאיכות הסביבה מודים שקשה עד בלתי אפשרי לעשות זאת, "בגלל הקושי להפריד אותם משאר הפסולת, הם מלוכלכים במזון וקשה לשוטפם, האיכות שלהם נמוכה, והמאמץ לא משתלם". רוב הכלים החד־פעמיים הנמכרים בארץ גם אינם "מתכלים". כדי להיות מוגדרים "מתכלים" הם צריכים להתפרק בקומפוסטר ביתי.
סייעו באיסוף הנתונים: מאיה יעקובס, מנכ"לית "צלול", גליה צורי, מנכ"לית פנלופה, רמי שר שלום, מנכ"ל פעמית סטור, יעלי אטשטיין, מומחית ויועצת לצרכנות בריאה, ד"ר חגית אולונובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות הסביבה, אייל אביצרור, סמנכ"ל שיווק ומכירות באינטרסן, ורד גולדמן מחדרה.
לפנייה לכתב/ת 
