המדריך השלם: זמני הצום, וגם כל הלכות יום כיפור - ומנהגי החג
מה חשוב יותר - לצום או להתפלל בבית הכנסת? האם חייל בפעילות או אישה בהריון רשאים לאכול? מה עושה מי שלא מוצא את עצמו בבית הכנסת? וכל שאר ההלכות לחג. וגם: תחזית מזג האוויר וסדרי התחבורה הציבורית
מקצה העולם ועד סופו:
שבת שבתון
יום כיפור נקרא בתורה "שבת שבתון". השביתה בו כפולה ומכופלת: גם שביתה ממלאכה כבכל השבתות, וגם שביתה מעיסוקים גשמיים אחרים – אכילה ושתייה, רחיצה וסיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.
הכול על יום כיפור :
השביתה הכללית היא המסגרת המאפשרת להתפנות לדברים החשובים של היום הזה. לתוכה יש לצקת את התכנים החיוביים של החג.
מלאכה: שביתה ממלאכה נוהגת ביום כיפור כבכל שבת. מועד כניסת יום כיפור וצאתו מפורסמים בכלי התקשורת. גם שאר האיסורים המיוחדים ליום כיפור נוהגים בכל פרק הזמן הזה. יש לסיים את הסעודה המפסקת עד זמן הדלקת נרות.
רכיבת אופניים וצפייה בסרטים נכללים באיסורי המלאכה, אף כי אינם החמורים שבהם. גם יידוי אבנים אסור, והאיסור אף חמור יותר מכיוון שזו גם עבירה שבין-אדם-לחברו, ולפעמים יש בה גם סכנת נפשות. מי שלא מוצא את מקומו בבית הכנסת, עדיף שינצל את הזמן הפנוי לקריאה ולימוד, שיחת רעים בעניינים העומדים ברומו של אדם ועולם, התבוננות עצמית והתכנסות פנימה.
אכילה ושתייה: יש להימנע מלאכול ומלשתות כל דבר, רצוי להימנע גם מצחצוח שיניים ושטיפת הפה. תענית יום כיפור אינה דוחה "פיקוח נפש", ולכן, חולים הנזקקים לתרופות, או החייבים לאכול, נשים בהריון, יולדות ומניקות, חיילים בתפקיד שיש חשש שיתייבשו או שלא ימלאו תפקידם כיאות – כל אלה יתייעצו עם המומחים בדבר מידת הצורך שלהם בהיתר, ועם מורי-הוראה בדבר היקף ההיתר.
כעקרון, עדיף לאכול ולשתות מנות קטנות, במרווחי זמן הקוטעים את רצף האכילה. מדובר בסדר גודל של עד כ-25 סמ"ק/ גרם של מזון מוצק, ועד כ-40 סמ"ק משקה, מדי עשר דקות. בכל אופן, עדיף לקבל את ההנחיות המדויקות מרב מוסמך, ולא להסתמך על הכתוב כאן ובאתרי אינטרנט שונים שכן ההוראות משתנות מאדם לאדם וממצב אחד למשנהו. כשם שיש מצווה להתענות, כך יש מצווה "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", ומצווה לשמוע דברי חכמים.
רחיצה וסיכה: יש להימנע מלהתרחץ, ואין למרוח קרמים ומשחות. מותר ליטול ידיים אחרי השינה ואחרי שירותים – אך לא מעבר לכף היד. עקרונית, מותר להסיר לכלוך ממשי במים או במטלית לחה, אך משתדלים למעט ככל האפשר. מותר לנקות תינוקות ככל הנצרך, גם אם במהלך שטיפת התינוק וניקויו גם ידי המטפלים נרטבות במים ובסבון.
נעילת הסנדל: אין לנעול נעלי עור. מקובל להתיר נעילת נעלי בד או פלסטיק. נעלי התעמלות עשויות עור אסורות באותה מידה ככל הנעליים. מי שנזקק ללכת למרחק, ללכת ברחוב מלוכלך או לעבוד במשימה המצריכה נעליים, כחיילים ואחיות, ואין לו תחליף יעיל, רשאי לנעול נעליים בדרך או במשך המשימה.
תשמיש המיטה: מלבד איסור יחסי אישות, יש להימנע גם מכל יחסי קירבה בין איש לאשתו, בדומה להלכות הנהוגות בעת נדתה.
כלל גדול בהלכות יום כיפור - האיסורים חמורים מן המצוות החיוביות, ולכן כשצריך לבחור יש להעדיף להימנע מן האיסורים. לדוגמה: עדיף להימצא במנוחה בבית ולצום צום מלא מאשר ללכת לבית הכנסת במחיר של הפסקת הצום, ואפילו אם מדובר על אכילה ושתייה בשיעורים מוגבלים.
לפני ה' תטהרו
ערב יום כיפור: בבוקרו של יום מקצרים באמירת סליחות. נהוג לטבול במקווה, או במקור מים חיים - במעיין, בנחל זורם או בים. בכך מקיימים את ההקבלה של המשנה: "מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקדוש-ברוך-הוא מטהר את ישראל" (יומא פרק ח).
תפילת מנחה: מקדימים להתפלל מנחה. בתפילת המנחה אומרים בפעם הראשונה "וידוי", כדי להגיע לסעודה המפסקת אחרי וידוי ראשון. במשך היממה של יום כיפור מגיעים בסך הכל לעשרה וידויים.
וידוי: הווידוי, לדעת הרמב"ם, הוא המצווה העיקרית של התשובה והכפרה. לכל הדעות, מדובר בתנאי הכרחי לקיומה של תשובה ולכפרת עוונות. המתוודה מונה את חטאיו, מביע חרטה עליהם ומבקש כפרה.
הנוסח הבסיסי ביותר של הווידוי נאמר על ידי הכהן הגדול: "חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך". כיום, הנוסח הקצר של הווידוי הוא נוסח פיוטי: "אשמנו, בגדנו, גזלנו..." המסודר לפי 22 אותיות האל"ף-בי"ת. הנוסח המורחב ליום כיפור: "על חטא שחטאנו לפניך..." מסודר על פי אל"ף-בי"ת כפול, ובסופו עוד רשימה הממיינת את החטאים לפי סוג העונש שנקצב להם בתורה. יש הנוהגים להוסיף ולפרט, מעבר לנוסח הפיוטי, גם רשימה ממשית של חטאים שחטאו וזכורים להם.
סעודה מפסקת: הסעודה האחרונה לפני הצום. יש לסיימה עד זמן הדלקת נרות. זו סעודת חג לכל דבר. יש מצווה לאכול בערב יום כיפור במשך כל היום, כדי להתכונן לקראת הצום, ובמיוחד בסעודה זו. מנהגי האכילה בסעודה זו הם שילוב בין מסורות עדתיות ומשפחתיות, לבין שלל עצות כמו-רפואיות של "מה כדאי" ומה בריא לאכול לפני הצום.
הדלקת נרות: מדליקים נרות כבכל ערב שבת וחג, מברכים "להדליק נר של יום כיפור" ו"שהחיינו". מקובל להשאיר גם נר שידלוק במשך כל היום, ובו ישתמשו להבדלה במוצאי היום. יש הנוהגים להדליק נרות לזכרון הנפטרים, שאת זכרם יעלו בתפילה ב"הזכרת נשמות".
יש הלובשים בגדי לבן ורבים נוהגים להתעטף בטלית גם בערב, שלא כבשאר ימות השנה.
כל נדרי: מנהג רוב עדות ישראל לפתוח את תפילת יום כיפור ב"התרת נדרים" קיבוצית, כאשר החזן ושניים מחשובי הקהל משמשים מעין בית דין, והם מתירים לכל הציבור את נדריהם. השאלה אם ההתרה הזאת מועילה מבחינה הלכתית לפטור אדם מהתחייבויותיו המילוליות לא הוכרעה, וודאי שאינה פוטרתו מחובות ממוניים.
על-אף מעמדה המסופק מבחינת דיני נדרים, אין ספק שהתפילה הזאת הפכה להיות סמל רב-עוצמה של יום כיפור. הן מצד מיקומה בפתחו של היום, הן בשל התכנסות כל הקהל, הן מצד המטען הרגשי וההיסטורי של הדורות שהיא נושאת, והן בתוכנה – התחושה של ההזדכות מכל ההתחייבויות הקודמות והתקווה לפתוח דף חדש, נקי וחלק.
ערבית: התפילה הקבועה של כל ערב, בשינויים המתבקשים לכבוד יום כיפור. השינויים הבולטים: אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו" בקריאת שמע, בקול רם. תפילת העמידה הכוללת קדושת היום של יום כיפור, ואמירת פיוטים, סליחות ווידוי אחרי תפילת העמידה. יש המוסיפים גם אמירת שירי הייחוד והכבוד ומזמורי תהלים.
שחרית ומוסף: כבכל שבת ויום טוב, בשינויים המתבקשים לכבוד יום כיפור. גם בשחרית וגם במוסף מתוודים - הן בתפילת היחיד והן בחזרת הש"ץ. קריאת התורה ליום כיפור – בחומש ויקרא, תיאור עבודת הכהן הגדול בכפרת המקדש. בספר השני קוראים מחומש במדבר, את קורבנות המוסף של היום. ההפטרה – מישעיהו, על דמותו הראויה של יום הצום.
בתפילת מוסף אומרים הש"ץ והקהל עמו, את "סדר העבודה" של הכהן הגדול. אחרי קריאת התורה ולפני מוסף – הזכרת נשמות.
מנחה: בתפילת מנחה קוראים בתורה את פרשת העריות בחומש ויקרא. ומפטירים – ספר יונה, הוא סיפור התשובה הגדול של אנשי נינווה. גם במנחה שני וידויים. ממעטים בסליחות ופיוטים כדי להזדרז ולהתחיל נעילה מבעוד יום.
נעילה: יום כיפור הוא היחיד בשנה שבו נוספת תפילה חמישית, לחתימתו של יום. מתחילים להתפלל אותה "כשהחמה בראש האילנות" ומסיימים עם צאת הכוכבים. מרבים באמירת שלוש-עשרה מידות, ומשפטי ה"כתיבה לחיים" מוחלפים ב"חתימה לחיים" - "נחתם" במקום "נכתב", "חתמנו" במקום "כתבנו", "וחתום" במקום "וכתוב". משתדלים להספיק ברכת כהנים לפני השקיעה, ומסיימים בתקיעה גדולה – עם צאת הכוכבים.
מוצאי יום כיפור: עם סיום יום כיפור מתפללים ערבית, כבכל מוצאי שבת וחג. רבים נוהגים לקיים "קידוש לבנה", הבדלה – בלי בשמים. רק יין, ונר – אותו משתדלים להדליק מנר שדלק במשך כל יום כיפור.
סוכה: רבים נוהגים להתחיל מיד אחרי הסעודה לעסוק במצוות סוכה, לקיים "ילכו מחיל אל חיל".
מהצפון ועד הדרום: 350 מנייני תפילה של צהר ביום כיפור, 16 מניינים בתל אביב, כולל בבית החולים איכילוב, הרב דוד סתיו: "ביום הזה מתגלה האור הפנימי של העם היהודי"*
ואיפה מתפללים?
ארגון רבני "צהר "בשיתוף "אור תורה סטון" ורשת מיתרים יקיימו ביום הכיפורים הקרוב למעלה מ-350 מניינים משותפים לחילוניים ודתיים ברחבי הארץ (הרשימה המלאה - בקישור), ללא צורך להזמין מקום מראש. בארגונים השותפים למהלך סיפרו כי השנה המניינים יפעלו בקיבוצים שבצפון הארץ ובדרומה, בתוך הערים השונות וגם בבית החולים איכילוב שבתל אביב, שיארח מניין משותף לחילונים ודתיים.
לציבור שאיננו פוקד את בית הכנסת בשגרה הודפסו מחזורים מונגשים, ועליהם סימונים מתי לעמוד ומתי לשבת, מתי מתפללים בלחש ומתי עם שליח הציבור. "ביום הזה מתגלה האור הפנימי של העם היהודי", אומר הרב דוד סתיו. "מעבר לכל המחלוקות על הנושאים החשובים והלא חשובים, כולנו שייכים לעם אחד ותורה אחת. כולנו חפצים להיטיב את דרכינו ולעשות הישר והטוב".
גם בצעירי אגודת חב"ד נערכו מבעוד מועד, ושליחי החסידות יקיימו כ-500 מניינים מיוחדים ברחבי הארץ שמותאמים במיוחד עבור הציבור הכללי. המשתתפים יקבלו מחזורי תפילה, כיפות ומקומות ישיבה ללא תשלום ובלי צורך בשריון מראש. בנוסף יסתובבו צוותי הדרכה בין המתפללים כדי לסייע להם בהתמצאות בתפילה ובמנהגים.
"הגענו לתובנה כי רוב מי שלא מגדירים את עצמם כדתיים הולכים ביום כיפור לבית הכנסת, הן כדי הן 'להרגיש יהודים' והן כדי לחוות את יום כיפור בצורה אותנטית", אמר הרב יוסף אהרונוב, ראש מפעל השליחות של חב"ד בישראל, "מאות שליחי חב"ד ברחבי הארץ ערוכים כדי שכל אחד יוכל להרגיש בבית הכנסת כמו בבית ולחוות את הזהות יהודית שלו".
ויש גם תפילה בשפת הסימנים: בית חב"ד, המיוחד לאוכלוסיית כבדי השמיעה והחירשים, שמפעיל הרב יהושע סודקוף, כבד שמיעה בעצמו, יקיים מניין מונגש עבור אוכלוסיה זו. באמצעות צ'אט וידאו מיוחד שהרים הרב בפייסבוק, יכלו החירשים לשאול על ענייני יום הכיפורים. גם במרכזים הרפואיים, יקיימו שליחי חב"ד תפילות לטובת המאושפזים, בני משפחותיהם ואנשי הסגל הרפואי שבכוננות. (לכתובות המניינים המיוחדים לחצו כאן).
מזג האוויר: חם מהרגיל
התחבורה הציבורית תיפסק בשעות הצהריים. תנועת האוטובוסים תסתיים בהדרגה בין השעות 13:00 ל-15:00. תנועת הרכבות תפעל בשעות הבוקר לפי לוחות הזמנים של ימי שישי, ותיעצר ב-13:00. במוצאי החג לא יפעלו רכבות, מלבד שתי נסיעות: אחת שתצא ב-23:13 מנהריה לנתב"ג דרך תל אביב, ושנייה שתצא ב-23:51 מבאר שבע מרכז אל תל אביב ההגנה. לוח הזמנים של הרכבות ישוב לסדרו רק בחצות.
בנמל התעופה בן-גוריון, הנחיתה האחרונה תהיה של טיסת אל על מסופיה השעה 13:35. הטיסה האחרונה, של חברת אליטליה תמריא ב-13:50 לרומא. המרחב האווירי ייפתח מחדש למחרת עם נחיתה ראשונה ב-22:30.
גם מעברי הגבול בין ישראל לשכנותיה ייסגרו היום ב-13:00, אחרי שצפויים לעבור בהם כ-20 אלף בני אדם. המעברים ייפתחו מחדש ביום רביעי בשעה 22:00.
מזג האוויר היום (ג', ערב החג) יהיה בהיר עד מעונן חלקית. ממרכז החיזוי של "מטאו-טק" נמסר כי תחול עלייה בטמפרטורות וירידה בלחות, בעיקר בהרים ובפנים הארץ. אחר הצהריים ינשבו לאורך מישור החוף רוחות צפוניות ערות. הערב מזג האוויר יהיה נוח יחסית. ביום רביעי, יום כיפור, תחול ירידה קלה בטמפרטורות, אך הן עדיין יהיו גבוהות מהממוצע לעונה. אחר הצהריים ינשבו לאורך החוף רוחות צפוניות ערות.
סייעו בהכנת הכתבה: קובי נחשוני ורועי רובינשטיין