להדפיס ולרקוד: כל השירים לשמחת תורה

שבע הקפות, שבעים עדות והרבה יותר שירים הופכים את שמחת תורה לחג הזמר האולטימטיבי, משולב בפסטיבל ההורה ההחסידי (או המזרחי). אבל בין אם אתם משרכים רגליים במניין הצעירים של שיכון ותיקים ג', בצעד אחיד סביב הבימה - ובין אם אתם מקפצים מלאי עזוז עם החבר'ה בישיבה, בשלב כלשהו תיתקעו עם כמה רגעים של שקט מוזר.

זה קורה בהקפה החמישית בערך. רגע אחרי "האדרת והאמונה", אתם מגלים שאזלו השירים מהארסנל. אז אתם חוזרים על אותו הניגון, או מוצאים פסוק שטרם הולחן, ומדביקים לו את הלחן של הלהיט האחרון של שרית חדד. ובכן רבותיי - הקץ לגמגום. ynet מציג את השירון המלא לשמחת תורה , בסיועה של חנה פתיה מאתר "הזמנה לפיוט"  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• הכול על שמחת תורה  
• והיי, אל תשכחו לבקר בפייסבוק שלנו  
  

אנחנו אספנו בעמל וייגע את השירים שכיף לשיר ביחד, כולל הלהיטים הכי מעודכנים. אתם מוזמנים להתאמן ולשנן - וגם להדפיס את הרשימה , לנוחותכם, ולקחת לבית הכנסת. אם אתם רוצים לדעת עוד על החג, מנהגיו - ובראשם ההקפות - אתם מוזמנים להיכנס לעמוד המיוחד שלנו על שמחת התורה. אז תרקדו ותשמחו, והעיקר - תעשו כבוד לתורה. 

במוצאי החג (יום ב') בשעה 22:00 - שידור חי של ההקפות השניות מהכותל המערבי.

מ"שישו ושמחו בשמחת תורה, ותנו כבוד לתורה" - ועד "תורת ה' תמימה", כאן בביצוע עליז למדי של להקת "דוסה נובה", שצירפו על הדרך את "שאו שערים ראשיכם" באחד מאינספור הלחנים שהודבקו לו.

"הושיעה את עמך, וברך את נחלתך" הוא מסוג השירים שיכולים למלא הקפה שלמה רק משום שאף אחד לא ממש יודע איפה לעצור, וכך מושר השיר מדור לדור, ואנחנו זורמים עם הקצב ועם אברכי ואורחי ישיבת "הר המור", שייתכן ועדיין רוקדים את הפסוק עד עצם היום הזה.

הפסוק "והביאותים אל הר קודשי" מוזכר במחזור תפילות החגים, והפך לאחד מקטעי התפילה המושרים (והאהובים) ביותר, ולפריט חובה בהקפות. כאן בביצוע המצוין של "שעת נעילה". 

וכמובן, "האדרת והאמונה למי ולמי" - הרגע שכל ילד מחכה לו, כדי לעלות ולהתחזן (והמהדרין שרוצים לעשות נחת לסבא, מוסיפים ביידיש: וועמען און צו וועמען) - וזוכים בשאגת הקהל: לחי עולמים!

עוד ברפרטואר: מה אהבתי תורתך, טוב לי תורת פיך, כי מציון תצא תורה, וטהר לבנו (או: הקב"ה אנחנו אוהבים אותך), אמת אתה הוא ראשון, מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, אמת מה נהדר (מראה כהן), כיצד מרקדין, אור זרוע לצדיק, אחת שאלתי מאת השם, שישו את ירושלים גילו בה, עוצו עיצה ותופר, השיבנו השם אליך ונשובה, ותן בנו יצר טוב, וקרב פזורינו מבין הגויים, ברוך הגבר, עורה כבודי, מקימי מעפר דל, דוד מלך ישראל חי וקיים, הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא, צווה ישועות יעקב, אשרי יושבי ביתך, אלי אתה ואודך, ימים על ימי מלך תוסיף, חמול על מעשיך, ושמחת בחגיך (באינספור לחנים), הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא (גם הוא מולחן לרבבותיו), הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת, אור זרוע לצדיק, תרננה שפתיי כי אזמרה לך, עושה שלום במרומיו - וכל העולם כולו גשר צר מאוד.

• (עשה לכם חשק? רשימת השירים להקפות - מהמדפסת לבית הכנסת)
  

עם כל הכבוד ל"שישו ושמחו" שפשט בקרב כלל עדות ישראל - מקום מיוחד שמור ל"שמחו נא, שמחו נא, בשמחת התורה" שמקורו בכלל בבגדד, אך נחשב בקרב כלל עדות המזרח לאחד הפיוטים המרכזיים לחג. וככה זה נראה בהקפות השניות (הנערכות במוצאי החג ברחבי הארץ. שווה לכם לחפש את האירוע הקרוב לביתכם):

בעדה התימנית יודעים לחגוג עם התורה, וכדי שלא יישכחו ניגוני בית אבא איחד שהם שמחי את מיטב זמרי העדה - ציון גולן, אהרון ירימי, חיים חג'בי, תומר לוי, יונתן צורף , משה שגדרי ורועי שמעון - לפרויקט "יאמנסאלה " (תפילה תימנית). הפרויקט בשיתוף "האגודה לטיפוח חברה ותרבות", מבקש לשמר את התפילות העתיקות, והוא מגיש מחרוזת פיוטי שמחת תורה בנוסח תימן. כמעט 7 דקות של 8 פיוטים שאין בית כנסת תימני שלא מתפייט לצליליהם.

"כירי רם" חובר אף הוא בבגדד, על ידי הבן איש חי - ותופס מקום של כבוד בהקפות. קבלו ביצוע של שלומי שבן ורבי דוד מנחם במסגרת "פסטיבל הפיוט". 

כש"ישמח משה במתנת חלקו" פוגש את "אשורר שירה לכבוד התורה", ושניהם גם יחד פוגשים את אחד מגדולי הפייטנים בני זמננו, הרב חיים לוק - יש חגיגה. אבל גם סתם כך בבית הכנסת, תשמחו לסלסל אותם עם ספרי התורה. 

ואי אפשר בלי ה-להיט של החג, שתפס יפה גם אצל אחינו בני עדות הגפילטע, עד שיש שם מי שמאמינים (בני מאמינים) שככה בדיוק סלסלו אותו בחצר האדמו"ר מיהופיץ! קבלו את "מפי אל" (וכאן בגרסת הרוק הכבד של אלי דאלי). 

ועוד בארסנל: אל אליהו, שמחו ושמחו בשמחת התורה, יה אל אדיר ונורא, תורת אמת נתן לנו, תנו כבוד לתורה, נורא במרום, יום שמחה לישראל, שמחו אהובים, אעופה אשכונה, יא אל שא, אנא ואנא, הללויה הללו עבדי השם, צורי גואלי יה, ארוממך לכבוד שמך, א-ב (אמירת אותיות על פי הקבלה – מיוחס לבן איש חי, כאן בביצור ניצן חן רזאל והאשכנזים), אלי אלי למה, איומה קומי התנערי - וגם אנא ואנא הושיעה נא, אשר בגלל, אָנָא מֹשֶׁה רְחִימָא, הללויה והללויה, חדו חדו רבנן, סימן טוב, כי בשמחה תצאון. 

קבלו את ההקפה שעושה כבוד למוזיקה החסידית ממזרח (אירופה) ועד צפון (אמריקה), אך מושרת גם בבתי הכנסת של עדות צפון (אפריקה). השנה, אגב, יצאו הרבנים הראשיים לישראל בקריאה לייחד את ההקפה הזו בכול בתי הכנסת בישראל, "למען אחינו שמקומם לא ידוע" - אורון שאול והדר גולדין. וכך כתב הרב דוד לאו: "ראוי להזכיר בתחילת ההקפה שאנו מתפללים ומקווים לשובם בקרוב של אורון שאול והדר גולדין ושאר הנעדרים בישראל, בכך נבטא הזהות הההכרה בצרת הזולת בבחינת 'עימו אנוכי'".

לא משנה באיזו מנגינה אתם שרים את "אבינו מלכנו, פתח שערי שמים לתפילתנו" - הדבקות מדבקת ועושה חשק לעוד ועוד מהשיר הזה. הנה טעימה מחסידות בוטושאן ששמחה ועולצת. ובאותה הרוח: "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל" - כאן בביצוע מקהלת "מלכות" ו"חסדימלעך" אצל האדמו"ר ממישקולץ בפתח תקווה, ודווקא בל"ג בעומר, אז יש לניגון הזה עדנה מיוחדת.

באגף המודרני יותר שוכנים להיטי הפופ החסידי שהנפיקו במהלך השנים אברהם פריד, מרדכי בן דוד ולהקות ה"פרחי" למיניהן, ולמען האמת חלקם כבר הפך לנכס צאן ברזל ששום אירוע איננו שלם בלעדיו - ועל אחת כמה וכמה ההקפות.

אבל אנחנו רוצים לשורר אתכם דווקא עיבוד גאוני של יונתן רזאל, ללהיט של בן ציון שנקר: "הטוב כי לא כלו רחמיך" (או בפי העם: הטוב, הטוב, הטוב). אזהרה: סכנת התמכרות.

גם הרבי מלובביץ' תרם את חלקו לשמחת התורה, כששר את הניגון שחיבר אביו, רבי לוי יצחק שניאורסון, וזכה לכינוי "ניגון ההקפות".

עוד ברשימה: לפיכך אנחנו חייבים, ותבנהו מהרה, לבי ובשרי, אהודנו (אהללה אלוקיי), והראנו בניינו, על ידי ניגונים, עוד יישמע בהרי יהודה, לבנימין אמר, שמח תשמח רעים אהובים, פתחו שערים ויבוא גוי צדיק, עוז והדר לבושה (או בגרסת הנוער: עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה), מהרה השם אלוהינו, ירושלים אורו של עולם, ונשגב השם לבדו ביום ההוא, הוא יגאל אותנו בקרוב, זכרני נא וחזקני נא, רחמנא דעני, כי לא ייטוש השם עמו, וידעו כי אתה שמך השם בכל הארץ, שמחם בבניין שלם, ותגביה קרננו למעלה, אשריכם תלמידי חכמים, וכל אשר יעשה יצליח, לך אתן את הארץ הזאת, שומר ישראל, כשם שאני רוקד כנגדך, סימן טוב ומזל טוב יהא לנו, יהי החודש הזה (בשלל מנגינות), יערב נא שיחי עליך, שמחנו השם אלוקינו, אשרי מי שעמלו בתורה, והיו למשיסה שוסייך, וקווי השם יחליפו כוח, ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ופדויי השם ישובון, לב טהור ברא לי אלוקים, הכול יודוך, כי אתה הוא מלך מלכי המלכים, ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך, אנחנו מאמינים בני מאמינים, יודו להשם חסדו ונפלאותיו לבני אדם, הודו להשם כי טוב, ובא לציון גואל, כי נחם השם ציון, ועל ידי זה יושפע שפע רב, ויידע כל פעול ("מלך מלך"), איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, אין שום ייאוש בעולם כלל, ועננו בורא עולם במידת הרחמים, משה אמת ותורתו אמת, מי ייתן לי אבר כיונה, ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, תרננה שפתיי, זה השם קיווינו לו, והתענג על השם, וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים, ברוך אלוהינו, הוא יפתח לבנו בתורתו, וייתן לך אלוקים מטל השמים, וברית אבות לבנים תזכור, ברכה והצלחה, ניגון הצמח צדק,  נגיל ונשיש וגם  אין עוד מלבדו.

אם אין לכם ספר תורה בידיים, תוכלו לתת בכפיים

פותחים עם "ה' מלך ה' המלך ה' ימלוך לעולם ועד", וממשיכים לעשות שמח עם "חביבי, יה חביבי" הפופולארי, שמושר בכל אירוע (ולא רק בבתי הכנסת של עדות המזרח) - כאן בביצוע מעניין ורב-גוני של שי גבסו וקובי אוז.

את "אדיר כבודו הוד והדר" שרים בעיקר בשמחת תורה, ובעיקר בקרב עדות המזרח, אבל תודו: זה מדבק. 

ליאור אלמליח נותן ביצוע אולפן כאן, ב-ynet, לפיוט המקפיץ "אליך אקרא יה".

מי לא מכיר את "שבחי ירושלים"? השיר חצה כבר מזמר את מחסום המגזר (כל מגזר), והוא מוגש כאן בביצוע נהדר של יואב יצחק, אם תצליחו לשרוד את הפתיח הבלתי נגמר (1:15!) מזל שבבית הכנסת אפשר להגיע לעיקר בלי הקדמות.

ועוד בז'אנר המזרחי והים-תיכוני לצהלוליו: לכבוד חמדת לבבי, ישמח חתני, חננו יה חננו בזכות משה רבינו (פיוט המיוחס לבן איש חי, ומושר בקהילת יהודי עיראק), אנא בחסדך, אל תירא ישראל, כי להשם המלוכה ומושל בגויים, מי שמאמין לא מפחד (לא יכולנו להתאפק), מזמור לדוד הבו להשם בני אלים, עת דודים כלה, שלום לבן דודי, ברכנו ה' אלוהינו וברך את שנתנו, יגל יעקב ישמח ישראל, הללויה הללו עבדי השם - וכי בשמחה תצאון ובשלום תובלון.

וקצת נגילה הללויה, עם הפרויקט של רביבו .

לרבי שלמה קרליבך מגיעה הקפה משלו (אחרי הכול, הוא כבר קיבל כמה בתי כנסת).

כולם קלאסיקות, כולם נכסי צאן ברזל - וכולם היו בניו. הנה רשימת הלהיטים ששום מניין קרליבך אינו שלם בלעדיהם. מתחילים עם "מזמור לדוד" בביצוען המופלא של דין דין אביב, מורן טלמור וליאת ציון, ובליווי הרכב "פיוט & רול". אגב, במקור נקרא השיר "מקולות מים".

אהרן רזאל וקובי אפללו עם "אשא עיניי אל ההרים, מאין יבוא עזרי". הכינו את הדגלים! (דגלי שמחת תורה, כמובן). 

עוד פנינים מהרבי המרקד: אין כאלוהינו, יחד יחד, אתה בחרתנו מכל העמים, ויאתיו כל לעבדך, בגלל אבות, ובאו האובדים, שמחה לארצך, צמאה נפשי, שומרים הפקד, עם ישראל חי, ניגון קראקוב, טוב להודות להשם, כי בא מועד, לא תבושי, ממקומך מלכנו תופיע, דוד מלך ישראל - ואשר ברא ששון ושמחה.

המוזיקה היהודית נמצאת במגמת עלייה והתפתחות מתמדת, וכוללת את כל מה שהוא לא הלחנת פסוקים למקצב הפופ, הרוק, הסווינג ודומיהם.

מילים יהודיות, קשר למקורות והרבה ניחוח עתיק שפוגש את המקומי מאפיינים את השירים והניגונים (השונים למדי) בהקפה הזו. רגע לפני שאתם זועקים איכה לא הכנסנו את השיר ה-כי פופולארי בישיבת מעלה יהושפלץ ג' - אנו שבים ומזכירים: רק שירים מוכרים, ורק כאלה שאפשר לשיר גם בלי ליווי של חמת חלילים, מצאו את מקומם בפרויקט. למשל, "עבדו את השם בשמחה" - (וכאן בביצוע של אביתר בנאי ויונתן רזאל).  

אם כבר יצאנו מסוכות ישר להקפות ולמוזיקה היהודית אלטרנטיבית - אי אפשר בלי "אתה קדוש" של עדי רן, שיר הנושא של הסרט "אושפיזין".

תיכף הרשימה, אבל לפני כן, המון מחשבות טובות. 

עוד מקפיצים על הגבעות: ראו באורי (כך גאולתן של ישראל), הגיע זמן הגאולה, נעלה לבית המקדש (במקור של יהודה גלאנץ). אהבת ישראל בנשמה, תחשוב טוב יהיה טוב, עם ישראל חי (של אברהם פריד), איזה טוב השם, יהא רעוא קדמך, אנא עבדא דקודשא בריך-הוא, שיר המעלות אשא עיניי אל ההרים, אשריכם ישראל, ייבנה המקדש, למען יזמרך כבוד (הודו), וגם ובכן צדיקים (על שלל גרסאותיו).

אחרי שקפצנו והזענו, זה הזמן למעגל שכולו שירי דבקות ואמונה.

יש קונה עולמו בשעה אחת - ויש שעושה את זה בשיר אחד. יונתן רזאל עשה את זה עם כמה שירים, אבל האחרון שבהם, "קטונתי" - הוא להיט שיש לו כבר ריקוד עם! (בחיי, במו עיניי ראיתי). 

עובדיה חממה עשה את זה עם "אנא בכוח" - יצירת מופת מוזיקאלית, כאן עם איציק אשל והרכב "שמים וארץ". לפני כשנה פרץ לחזית הבמה עמירן דביר, שנמצא כאן כבר הרבה שנים, עם הלהיט היפהפה - "הנר הפנימי", והשנה עושה את זה יוני גנוט, עם הדבר הכי קרוב ל"כנפי רוח" (ע"ע) - "ישמח לבי". גם הפעם חתום על היצירה הרב קוק. 

אחד משירי הנשמה היפים יותר שהולחנו בשנים האחרונות, בביצוע של מרדכי בן דוד האגדי, ומוטי שטיינמץ שלגמרי בדרך להיות האגדי עם ו"תערב לפניך".

אם כבר נרות ונשמה (חס וחלילה לא נרות נשמה), לא תישארו אדישים לשיר הזה של נוער הנרות בגרסתו המגזרית המודרנית, שמצמיח "כנפי רוח" לזכר נרצחי הפיגוע בישיבת "מרכז הרב", ומאז מרטיט לבבות.

בבתי כנסת רבים נוהגים לעשות "הקפת ילדים", ובה שרים את "המלאך הגואל אותי" - להיט בלתי מעורער, שזכה לאינספור ביצועים מרגשים, הנה הגרסה הנשית של הרכב "אשת חיל" (וכאן בגרסה הווקאלית והמצוינת של Six13).

אברהם פריד (שכבר קראתם פה ושם את שמו כמה פעמים בדקות האחרונות), הוציא אלבום נהדר ("אוצר של יראת שמים"), שממנו יצאו כמה להיטים. אחד המיוחדים והמורכבים שבהם, הוא "הנני בידך".

איך יודעים ששיר "עשה את זה" במוזיקה החסידית? כשמתלבטים איזהו הביצוע הטוב ביותר: זה של אברהם פריד, מרדכי בן דוד או יעקב שוואקי. שלושת ענקי הזמר החסידי מבצעים את "ענווים הגיע זמן גאולתכם" (ובעקבותיהם זמרים נחשבים נוספים בז'אנר). אנחנו בחרנו בזה שבו משתתף מי שהלחין את הלהיט, יוסי גרין.

עוד במעגל (ובביצועים שונים כמעט לכל שיר): תהא השעה הזאת, טוב להודות, ועתה בנים שירו למלך, מכניסי רחמים, תניא, אדרבא, למה נקרא מוריה, מהרה השם אלוהינו, קול ברמה נשמע, אחינו כל בית ישראל, וזכיני לגדל, ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה, ארומימך השם כי דיליתני, רבונו של עולם, מה אשיב להשם, כאייל תערוג על אפיקי מים, אין ערוך לך השם אלוהינו, התנערי מעפר קומי, ועתה כתבו לכם (תורה הקדושה), רחם, פיה פתחה בחוכמה, כה אמר השם זכרתי לך חסד נעורייך, למען אחי ורעיי, ואני בחסדך בטחתי, חסד ואמת נפגשו, שירת העשבים, אלוהים צבאות שוב נא, ניגון הבעל שם-טוב, שערי דמעות לא ננעלו, אני מאמין - וכמובן (חוזרים לקצב): לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

• סיימתם? הנה רשימה השירים לשמחת תורה בגרסה להדפסה !
• לגולשים בסלולרי - לחצו על הלינק הזה להורדת רשימת השירים בגרסת הדפסה:
  

https://pic-upload.ynet.co.il/yahadut/Songs_To1.pdf

• בהכנת הכתבה השתתפה חנה פתיה, עורכת האתר "הזמנה לפיוט "