היהודי שפתח את שערי אושוויץ לחופש

רוצים לדעת עוד על "חג יום הניצחון" שיחגג בכ"ו באייר? כנסו לעמוד יום הניצחון

"הצבא האדום הגיע לשחרר אתכם", אמר להם שפירו, והסיפור שלו משקף יותר מכל את מהותה של הלחימה היהודית, לחימה של בני עם שביקשו לא רק להביא חירות לאירופה, אלא להציל את אחיהם ואחיותיהם.

טייסים יהודים במלחמת העולם השניה

אך הוא לא לבד. המספרים מדברים בעד עצמם: לצידו של שפירו בלחימה נגד הנאצים היו עוד כ-500 אלף חיילים יהודים בצבא האדום בלבד, ובסך הכול כמיליון וחצי לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית. 200 אלף מתוכם נפלו במלחמה ו-160 אלף עוטרו בעיטורי גבורה. גם מקרב הלוחמים היהודיים הצבא האמריקאי, היו 36 אלף שזכו לעיטורי גבורה. שפירו אגב עוטר בשני עיטורי הכוכב האדום ושלושה עיטורי המלחמה הפטריוטית הגדולה - עיטורים שהעניקה לו אימא רוסיה.

"נגעו בנו כדי לראות שזה אמיתי"

עם הפלישה הגרמנית לברית המועצות לא גויס לצבא כיוון שהיה פטור מהגיוס מתוקף תפקידו כחבר מועצת העיר. זה לא מנע ממנו להתגייס בהתנדבות והוא התקדם במהירות בדרגות תוך כדי שהוא נפצע מספר פעמים במהלך הקרבות שנטל והיה חלק משמעותי בשחרור קייב, בלארוס ופולין.

אנטולי שפירו (ויקיפדיה)

בראיון על יום שחרור המחנה, שישים שנה לאחר השחרור, אמר שפירו: "הדבר הראשון שראיתי היה קבוצה של אנשים שעמדו בחוץ, בשלג, ונראו כמו שלדים, הלובשים מדי אסירים וסחבות על רגליהם במקום נעליים. הם היו כל כך חלשים עד כדי כך שלא יכלו להפנות את ראשם. אמרנו להם: הצבא האדום הגיע לשחרר אתכם". הם לא האמינו לנו בהתחלה. הם התקרבו אלינו ונגעו בנו כדי לראות שזה היה אמיתי". 

שפירו זכה להאריך ימים ואף להגר לארצות הברית עם פתיחת שערי הברזל בתחילת שנות ה-90. הוא נפטר בגיל 92 בשנת 2005, ונקבר בבית העלמין היהודי של קווינס.

ניחן ביכולות צבאיות, לא פחות מיכולותיו בתחום המחקר

אחוז מקבלי העיטורים היה גבוה בהרבה מחלקם היחסי של היהודים, מקרב חיילי הצבא האדום והצבא האמריקאי גם יחד. "לא במקרה יש לעם היהודי נציגות רבה הרבה יותר מגודלו היחסי, הן בקרב מקבלי העיטורים והן בקרב מקבלי פרס נובל", אומר גרמן זכרייב, יוזם מטה יום הניצחון היהודי ונשיא קרן Stmegi - הקרן של יהודי קווקז בישראל. "היהודים לחמו, לא רק בעבור מדינתם, אלא גם בעבור עמם, בידיעה כי גם אם הם יפלו בשבי הגרמני הם יחוסלו בירייה ולא ישוחררו בחילופי שבויים כפי שנהוג. ומעבר לכך הם הוכיחו כי העם היהודי ניחן ביכולות צבאיות, לא פחות מיכולותיו בתחום המחקר והאקדמיה".

קברו של שפירו בבית העלמין היהודי של קווינס שבארה"ב(ויקיפדיה)

רבים מהיהודים שימשו בתפקידי פיקוד בצבאות הברית. למעלה מ-300 יהודים שימשו כגנרלים ואדמירלים בצבא האדום. שני יהודים שירתו כמפקדי חזיתות, 9 כמפקדי ציים, 12 כמפקדי אזורי לחימה ו-34 כמפקדי דיביזיות. רבים מבין אותם גנרלים ששרדו את הלחימה, נפלו קורבן אחריה לטיהורי משטר סטלין.

גם בצבאות אחרים שירתו גנרלים יהודים. אחד מהם היה מוריס רוז, גנרל בצבא ארה"ב שהשתתף בפלישת בעלות הברית לצפון אפריקה. הקולונל היהודי מרדכי פריזיס, נחשב לאחר מגיבוריה של יוון במלחמת העולם השנייה. הטייסת לידיה ליטבק, גיבורת ברית המועצות, אלופת הפלות המטוסים, רשמה לזכותה 12 הפלות של מטוסים גרמניים, לפני שמטוסה הופל בקרב ב-1943, והרשימה ארוכה ומכובדת.

איך מציינים מאורע גדול ומכונן? באבל?

מלחמת העולם השנייה הייתה אולי המאורע הגדול ביותר בהיקפו ובהשפעתו על עתיד העם היהודי, וללא ספק היווה את הזרז האחרון והמשפיע, בהקמת המדינה היהודית שנחגוג את עצמאותה בשבוע הבא. אך משהו בכל זאת חסר. בפורים, ניצלנו מהשמדה. בחנוכה, נחלנו ניצחון צבאי ובפסח, יצאנו לחירות. אך ההבדל הוא שימים אלו הפכו לחלק מחגי השנה ולעומתם, הניצחון "הצבאי", שהיה ניצחון יהודי, לא פחות משהיה ניצחון בעלות הברית, כמעט ואינו מצוין במדינת היהודים.

בני בריסקין, ראש מטה יום הניצחון היהודי ומנהל תוכניות בינלאומיות בקונגרס יהודי רוסיה מציין כי אנו זוכרים את הפרטיזנים, את לוחמי הגטאות ואת מתנדבי היישוב ובראשם חנה סנש, אבל לא מעלים על נס את הלחימה היהודית במסגרת צבאות בעלות הברית. "יהודים לחמו בצבא האדום, בצבא ארצות הברית, בצבאות אירופה החופשית. בחזיתות אירופה, צפון אפריקה ואפילו באסיה ובאוקיינוס השקט".

חג הניצחון היהודי לא זכה עדיין להכרה לה הוא ראוי

החל משנות ה-90 של המאה הקודמת כאשר החלה העלייה הרוסית בישראל, הפך יום הניצחון על הנאצים, ה-9 במאי, ליום שמזוהה יותר מכל עם העלייה הרוסית.

מאות וטרנים (תיקי מלחמת העולם השנייה) של הצבא האדום מקיימים במהלכו צעדות ברחובות ערים מרכזיות בהשפעת העלייה הרוסית ונציגי הציבור שלה. גם הכנסת החליטה לציין מדי שנה את יום הניצחון באמצעות דיון מיוחד בנוכחות נשיא המדינה וראש הממשלה. אבל למרות הנופך המעט ממלכתי שקיבל יום הניצחון בעשורים האחרונים, ניכר שחג הניצחון היהודי לא זכה עדיין להכרה לה הוא ראוי בקרב הציבור הישראלי הרחב.

"70 שנה אחרי הניצחון על הנאצים, זו אולי ההזדמנות האחרונה להפוך את היום הזה ליום חג יהודי וישראלי. יום בו הציבור הישראלי כולו יחגוג את הניצחון שהוא במידה רבה ניצחון יהודי, על מי שביקשו להשמידנו", מוסיף בריסקין. מלחמת העולם השנייה הייתה מלחמה שהלחימה ורוח הגבורה היהודית בה, ניתנת להגדרה במימדים תנ"כיים, גבורה של עם שנלחם על קיומו. כמו שאנחנו מציינים את ניצחונותינו לפני אלפי שנים. "חשוב שנזכור ונזכיר גם את ניצחון הרוח היהודית במלחמת העולם השנייה. לא רק בטקסים סמליים, בכנסת וביד ושם, אלא ביום חג יהודי, שיצוין בבתי הספר, בכיכרות הערים. יום במהלכו נזכור את הניצחון היהודי ונציין אותו, למעננו ולמען הדורות הבאים", מסכם זכרייב.

רוצים לדעת עוד על "חג יום הניצחון" שיחגג בכ"ו באייר? כנסו לעמוד יום הניצחון