"העם הנבחר"? אלוהים שונא גזענים
"העובדה שהיהודים הם העם הנבחר, לא אומרת שעמים אחרים אינם נבחרים. הבעיה שלי היא כשמסורת דתית אחת אומרת רק אנחנו נבחרי אלוהים. זה עלבון לאלוהים". בשבוע שבו משה נישא לאישה כושית, נפגשתי ללימוד משותף של הפרשה עם הכומר עמנואל לארטה. כי מגאנה תצא תורה
"כי הבטיח הוא לי שהוא רק שלי..."
בשבוע שעבר, בדרכי לכנס שהתקיים בברן ונושאו: "הליווי הרוחני בהקשר בין-דתי", פקד את תיבת הדוא"ל שלי שו"ת שכותרתו: "למה היהודים יותר חכמים".
שאלה:
יש הרבה תחומים שבהם רואים שהיהודים חכמים ביחס לשאר העולם - כמו למשל זוכי פרס הנובל בעם היהודי ביחס לגודל שלהם ועוד דוגמאות רבות. יש לכך כל מיני הסברים שהם היו צריכים להתאמץ מאוד כדי לשרוד את הגלות וכו'. האם יש לזה גם הסבר אמוני כלשהו?
וזו התשובה שנשלחה לשואל מאת הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר ברמת גן, ומרצה במדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן:
עיקר המעלה של עם ישראל הוא לא בחוכמתנו, לא בכישרונותינו ולא בחוזקנו - אלא באלוקיותנו. אנחנו עם אלוקי, עם שהקב"ה קרא לו: "בני בכורי ישראל"... אנחנו לא עם אלוקי כדי להתהדר כנגד הגויים, כדי לעסוק בהתפארות וגאווה - אלא מפני השליחות העליונה של האור האלוקי שמאיר לעולם כולו על ידינו. ההבנה שמעלה עליונה כזאת יכולה להתבטא גם בחוכמה... היא הבנה פשוטה וסבירה - אבל היא מפספסת את העיקר מפני שלא בעניין הזה נבחרנו מכל האומות, אלא בהיותנו רעיה לדוד האלוקי, "כי אנו רעייתך ואתה דודנו".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
שו"ת כאב
כאב לי לקרוא את השאלה, ועוד יותר - את התשובה. לו היה הדבר בידי הייתי משיבה לשואל:
יקירי, צר לי אבל אנחנו לא חכמים יותר מאיש. רשימת היהודים מקבלי פרס נובל אולי מרשימה, אבל ההסבר לא יכול להיות טמון בעליונות גנטית או אחרת (אולי, כפי שניסית להסביר – בנסיבות החיים). אם נבנה את מדרג החוכמה לפי רשימת מקבלי פרס נובל, נאלץ לטעון שגברים חכמים מנשים, ואירופאים חכמים מאפריקאים. אני מקווה שכבר מובן לך מה הסכנה הרובצת לפתח טענתך.
יתר על כן, כל בני האדם נבראו על ידי אלוהים, ולכן כולם ילדיו האהובים. האמת (שאולי יכולה לרגע להעכיר את רוחך), היא שכל בני האדם מיוחדים בדיוק באותה המידה.
חברותא מגאנה
להרבה מפגשים והרצאות מחכימים ומרגשים זכיתי בכנס. פגשתי שם אנשים המאמינים בכל ליבם שכל הדתות שוות ובבסיס כולן קיים ניסיון לגעת במה שאינו ניתן למגע, ולהציע חמלה אנושית.
מראשית הכנס חיפשתי לי חברותא הולמת ללימוד פרשת השבוע, ומרגע שהכומר, ד"ר עמנואל לארטה, פתח את פיו - הבחירה הוכרעה. עמנואל נולד וגדל בגאנה ורכש שם את ראשית השכלתו, ובהמשך כתב באוניברסיטת ברמינגהם את עבודת הד"ר שלו שעסקה בפסיכולוגיה ודתות. כיום עמנואל מרצה לליווי רוחני באוניברסיטת EMORY שבאטלנטה (ג'ורג'יה), עוסק בפרשנות נוצרית פוסט-קולוניאלית, ועובד בכנסייה הפרוטסטנטית.
וכשעמנואל מפרש פסוקים מקראיים הוא עושה זאת בווירטואוזיות שאני רגילה לפגוש בקרב יושבי בתי המדרש. אבל האינפורמציה החשובה והמאפיינת ביותר את עמנואל היא החיוך שלו. הוא פשוט איש שמח עם תיאולוגיה המאירה פניה לעולם ולבני אדם. שבתה את לבי יכולתו להתמודד עם אתגרים רוחניים מורכבים מתוך הבנה וחיוך, וכך היינו לחברותא.
זהירות, סכנת גזענות
אופס... הבנתי שאני מטילה על החברותא שלי אתגר רוחני כבד. שכן עמנואל הוא איש כהה עור,
ודווקא בבפרשת השבוע שלנו מרכלים אהרון ומרים על אישה כושית (במדבר י"ב, א'): " וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרן בְּמשֶׁה עַל אדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח, כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח".
במבוכה ובאנגלית אני קוראת עם עמנואל את הפסוק ואת הקשרו, אבל הוא לא נבוך וגם לא נפגע. הוא מציע לי את אחד מאלף חיוכיו ומפרש: "בזמן הבריאה אלוהים יצר אותנו שונים בכל כך הרבה מובנים וגם בצבעי העור שלנו. כאשר משה נישא לאשה כהת-עור, הוא ביקש להצהיר נוכח עמו והעולם שאנשים מגזעים שונים צרכים לחיות יחד".
"הצרעת שקיבלה מרים לאחר השיחה 'על אודות האישה הכושית' היא ביטוי ליחסו של אלוהים לגזענות", סבור לארטה. "כשמרים ואהרן מתעבים את האישה הכושית, הם מעידים על עצמם שהם חולים במחלת הגזענות. לאלוהים אין בעיה עם נישואי משה וציפורה, והוא מעניש את מי שיש לו בעיה עם זה.
"סיפור זה קורא לנו לשוב מחטאינו הגזעניים. המחלה היא במחשבה שמבנה הגוף או הצבע שאלוהים נתן לי איננו נכון ויש לשנותו, ומכאן יש כמובן לגזור על הערצת הרזון וגם על קרמים להבהרת צבע העור, המקובלים מאוד, לצערי, באפריקה".
להעריץ את חובב
אם כך, סיפורו האהבה בין משה לחותנו, חובב (המכונה במקומות אחרים "יתרו"), המתואר גם הוא בפרשה, הוא עבורך "הרמה להנחתה", אני אומרת - ואנו קוראים (במדבר י', כ"ט-ל"ב): "ויאמר משה לחובב בן רעואל המדייני חותן משה, נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה', אותו אתן לכם. לכה איתנו והיטבנו לך... ויאמר אליו, לא אלך, כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך. ויאמר, אל נא תעזוב אותנו... והיית לנו, לעיניים".
עמנואל מגיב במהירות: "אני מעריץ את יתרו על שהוא לא מרגיש מחויב ללכת עם בני ישראל. זה דורש הרבה אומץ להאמין שאלוהים יילך איתי גם אם לא אצמד לאדם או לעם אחר, מיוחד ככל שיהיה. יתרו אמיתי עם עצמו ולא ממיר את דתו. יתרו מלמד את משה שאלוהים יכול להיות עם כולנו. אתה תלך בדרכך ואני בדרכי, קובע יתרו.
"הקושי של הדתות המונותאיסטיות הוא שכל אחת מהן שואפת להגדיר את עצמה כבת הנבחרת של אלוהים. מבחירתו של יתרו אנחנו צרכים ללמוד שזה נכון להישאר שונים, וכי כל אחת ואחד מאתנו הוא 'הנבחר של אלוהים'".
לא להתמסר לדמויות כריזמטיות
לארטה אומר כי "יתרו מלמד את משה שיעור גדול - אדם לא יכול להיות ל'עיניים' של הזולת. הנה, אני כומר ואני לא רוצה שאנשים יסמכו עלי. אני לא רוצה שאנשים יסמכו על הרבי או על הכומר, אנחנו צריכים ללמד את התלמידים ואת חברי הקהילה שלנו את השיעור של יתרו - אדם צריך לזהות את הפוטנציאל שלו ולא להסמך על קסמו וכוחו של אדם אחר, וזו אמת חוצת דתות ומגדרים".
גזענות היא עלבון לאלוהים
בבושה גדולה אני מספרת לעמנואל על השו"ת שהגיע אלי, ועל האמונה השורשית שאנחנו "העם הנבחר".
מה אני יכולה לכתוב על כך? אני שואלת אותו. ותשובתו אוהבת האדם והמחוייכת, גורמת ללסת שלי לצנוח:
"אני מאמין שהיהודים הם העם הנבחר". ולאחר הפסקה חגיגית הוא מוסיף: "אבל כך גם כל שאר האנשים. העובדה שהיהודים הם העם הנבחר לא אומרת שעמים אחרים אינם נבחרים. גם אנחנו, האנשים של גאנה, העם הנבחר. כולנו העם הנבחר. הבעיה שלי היא כשמסורת דתית אחת אומרת אנחנו ורק אנחנו נבחרי אלוהים. גם נוצרים אומרים זאת, ועבורי זו בעיה. זה הרי עלבון לאלוהים. זה ניסיון לצמצם אותו לצבע עור מסויים, או לאסכולה דתית ספיציפית.
אם אלוהים בא לידי ביטוי רק דרך גברים ולא נשים, או רק דרך נוצרים או רק יהודים, זה מצמצם אותו וזה אומר שהוא ברא בצלמו יצורים שהוא לא מעריך... בנוסף לזאת, האם אין זו יהירות וחוצפה לטעון שאנו יודעים מהו רצון האל, וכי אנו קרובים אליו יותר מאחרים?"
"לא לחינם כתוב בפרשת השבוע: 'והאיש משה עניו מאוד'. הענווה שלו באה לידי ביטוי גם בכך שהוא התחתן עם אישה כושית, ונעזר ביועץ סתרים מדייני. הענווה שלו היא שהוא מבין שכל בני האדם הם הבנים הנבחרים של האל".
אני נפרדת מעמנואל בתודה גדולה - כי מגאנה תצא תורה.
ובבית המדרש של הטוקבקים
בשבת שעברה שימחה אותנו ליאת נוקד-וינדר בדברי תורה חריפים ומלומדים. תודה לך ליאת
ואשמח מאוד אם חברות וחברים נוספים יצטרפו להובלת דיונים בבית המדרש שלנו. אתן מוזמנות/ים לפנות אלי במייל האישי wg@netvision/net.il
שבת שלום!
