מהפכת הכשרות בדרך: תאגיד ארצי ו"נאמני כשרות"
חשיפה: בעקבות סדרת התחקירים על המועצות הדתיות, צפויה לפרסם בקרוב הוועדה המיוחדת של הרב הראשי דוד לאו את מסקנותיה. ההמלצה הדרמטית: לבטל את תפקיד משגיחי הכשרות, ולהחליף אותם ב"נאמני כשרות" מטעם בתי העסק
המהפכה הזאת מתארגנת בחדרי-חדרים כבר תקופה ארוכה, ועשויה בקרוב לשנות את כל מה שאנחנו יודעים על מערך הכשרות בישראל . אחרי שנים של מנגנון מסואב בניהול המועצות הדתיות, ושחיתויות בהיקפים מסמרי שיער כמו אלו שנחשפו כאן בסדרת הכתבות והתחקירים בשבועות האחרונים - צפויות להתפרסם בקרוב מסקנות הוועדה המיוחדת לענייני כשרות. זה יכול היה להיראות כמו עוד יוזמה חסרת סיכוי, אלמלא מאחוריה עומד הרב הראשי לישראל, דוד לאו.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
על פי המסקנות, שנחשפות כאן לראשונה, ייתכן מאוד שבקרוב לא יהיו יותר בישראל משגיחי כשרות, והמעטים שיישארו יועסקו ישירות על ידי המדינה ולא יקבלו את שכרם מבעלי העסקים שתלויים בהם.
עוד בנושא בערוץ היהדות :
- כשרות קורסת: "כיהודי דתי, מה שקורה כאן מחריד"
- מאפיה מאחורי תעודות הכשרות: "זה כמו להתמודד מול ארגון פשע"
- תעודת _ _ _ _ _ : בחרו את השלט האלטרנטיבי
שתי אופציות הגיעו לקו הגמר: האחת, בדומה לשידור הציבורי, היא הקמת תאגיד כשרות שינהל את הכל. השנייה: מינוי נאמני כשרות מטעם בתי העסק, שיעשו בעצמם את עבודת המשגיח תחת פיקוח הרבנות הראשית.
לדברי גורמים הקשורים לוועדת הכשרות, המהלך הזה זוכה לתמיכה רחבה. אבל בדרך ישנם עוד שני מכשולים: האחד הוא סוגיית התקציב, והשני - התנגדות צפויה של סיעת ש"ס בשל הפגיעה בכוחם הפוליטי, ושל גורמים פוליטיים נוספים שחוששים להעניק עוד כוח לרבנות הראשית.
הרב הראשי מחכה לכחלון
בסדרת הכתבות והתחקירים שפרסמנו נחשפו שחיתויות כשרות ברשימה ארוכה של מועצות דתיות ברחבי הארץ, במקרים מסוימים עד לעבירות פליליות של ממש: ניהול לא תקין, סחיטה של בעלי עסקים על ידי משגיחי כשרות, העלמות מס בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, וכפילות תפקידים של מפקחים ומשגיחים שאינם מבצעים את עבודתם.
בימים אלה נשלחה ממשרדו של מבקר המדינה טיוטת הדו"ח על המועצות הדתיות לידיהם של המבוקרים, כדי שאלה יספקו תשובות לממצאים החמורים שעלו בו.
לרבנויות השונות בישראל אין כיום חובה לפעול על פי נהלי הרבנות הראשית, וכך נפתח פתח לבעיות. בהקשר הזה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של בצלאל סמוטריץ', שעל פיה נהלי הכשרות הארצית יחייבו את הרבנויות המקומיות.
הרב הראשי לישראל, דוד לאו, מכיר היטב את הסיפורים הללו, ובשל כך הקים את הוועדה המייעצת לענייני כשרות. בתקופה האחרונה התכנסו חברי הוועדה כמעט מדי שבוע, נפגשו עם כל מי שנוגע לתחום בישראל - והחלו לגבש המלצות שמשמעותן מהפכה של ממש בשירותי הכשרות.
על אף שהמנדט שלה אינו מוחלט, העובדה שבראש הוועדה עומד הרב הראשי עצמו אמורה להקל על העברת המסקנות ויישומן. אלו יועברו למועצת הרבנות הראשית וגם לשרים הרלוונטיים – שר האוצר משה כחלון שאמור לתקצב את השינוי, שר הדתות דוד אזולאי ואולי גם שר הפנים אריה דרעי, שאחראי על הרשויות המקומיות, וגם שולט לעיתים באמצעות אנשיו בנעשה במשרד הדתות.
היעדר נהלים וניגודי עניינים
מלבד ניקוי השחיתות, הציבה לעצמה הוועדה כמה מטרות. למשל הוזלת עלויות הכשרויות באמצעות התייעלות מערכת ההשגחה, הסדרת תהליכי הכשרת המשגיחים, הקמת מאגר מידע, יצירת אחידות בתחום נוהלי הכשרות, חלוקת סמכויות ועוד.
כיום משלמים בעלי העסקים סכומים גבוהים מאוד עבור תעודות הכשרות, ואלה מגולגלים בסופו של דבר על הצרכן, מה שמייקר את עלות השירותים והמוצרים. הדבר בולט במיוחד בתחום המלונאות, שם הרגולציה מכבידה מאוד על בעלי המלונות, ולטענתם יש לכך חלק משמעותי ביוקר הנופש בישראל.
עניין נוסף הוא היעדר נהלים ברורים. במשך שנים התערבו המשגיחים גם בסוגיות שבינן לבין כשרות אין דבר וחצי דבר. למשל, משגיחים דרשו לקבוע אלו תמונות יכולות להופיע על קירות במסעדות, או התערבו בתעסוקתם של ילדים בשעות הפנאי בשבתות בבתי המלון. גם בתחום הזה אמורה הרפורמה לייצר שינויים שיקלו על בעלי העסקים.
כיום אין לרבנות הראשית שליטה על הנעשה בתחום, משום שהסמכות היא של המועצות הדתיות. מי שממנה חלק ניכר מראשי המועצות הוא משרד הדתות, שנשלט על ידי ש"ס, ובמקרים רבים נגועים המינויים בניגוד עניינים בשל מערך הכשרות הפרטי של משפחת יוסף – שאחד מבניה משמש כרב הראשי הספרדי.
הצעה אחת - תאגיד הכשרות
לקו הגמר, מסתמן, מגיעות שתי יוזמות. האחת היא הקמת תאגיד כשרות בדומה לתאגיד השידור הציבורי. כלומר, הקמת מערך כשרות ממלכתי אחד שירכז תחתיו את פעילות מערכת הכשרות בישראל – החל מקבלת הבקשות לתעודה, דרך ההשגחה בפועל, הפיקוח, הגבייה ועוד.
הסמכות למתן כשרות, במצב כזה, תהיה בידי הרב המקומי – עובד ציבור. מערך הכשרות כולו, למעט הרב המקומי, יהיה בבעלות המדינה - ועובדי התאגיד יהיו עובדי מדינה. התאגיד ינהל את כל מה שקשור לכשרות בישראל.
הבעיה עם הקמת תאגיד כזה היא קודם כל העלויות הגבוהות שמישהו צריך לממן. שנית, מדובר בפתח גדול מדי לריכוזיות, ומכאן ועד לסיאוב ולשחיתות קצרה הדרך. חברי הוועדה אינם יכולים כמובן לדעת מי יעמוד בראשות משרד הדתות ובראשות הרבנות הראשית בשנים הבאות, והענקת כוח רב מדי עלולה להתברר כחרב פיפיות.
על פי ההצעה, לרבנות הראשית תהיה הסמכות והשליטה הבלעדית בתאגיד, ועם זאת, הסמכות של הרבנים המקומיים – חלקם הגדול מינויים פוליטיים – תישמר, כך שהם גם ימשיכו לקבל שכר מהמדינה כמקובל, וגם יהיו אחראיים על ביצוע הכשרות.
מאידך גיסא, יבטל התאגיד את העיסוק של המועצות הדתיות בנושא הכשרות, מה שיקטין את מרווח השחיתות האפשרי. התאגיד אמור לנהל את מאגר המשגיחים והמפקחים של כל המדינה, ואלה יועסקו על ידו. כלומר – הוצאות עתק. בעיה נוספת היא פגיעה משמעותית בתנאיהם של משגיחים רבים.
מאיפה הכסף? מהתשלומים שיעבירו בעלי העסקים, מאגרות שונות על יבוא, מקנסות ומתקציב המשרד לשירותי דת.
הצעה שנייה - "נאמני כשרות"
ההצעה השנייה, על אף שהיא פשוטה וזולה יותר ליישום, מהפכנית ממש. על פיה, תשונה מתכונת השגחת הכשרות באופן שתפקיד המשגיח יפוצל בין "נאמן כשרות" שיועסק על ידי בית העסק, לבין מפקח שיועסק על ידי המועצה הדתית או גוף ציבורי אחר כמו התאגיד, על פי מפתח של עד 12 בתי עסק לכל מפקח. כלומר, תפקיד המשגיח בפועל יבוטל לחלוטין.
בכל בית עסק יוצב "נאמן כשרות" שיועסק על ידי בית העסק באופן שישתלב בהתנהלות השוטפת שלו. לצורך העניין, מדובר יהיה באחד העובדים. התנאי, שעלול להיתקל בעוינות: נאמן הכשרות חייב לקיים אורח חיים דתי.
על פי ההצעה, בעסקים גדולים יהיו מספר נאמני כשרות שיעברו הדרכה מקיפה בתחום, ואלה ידווחו למפקח על עבודתם. המשמעות היא קיצוץ דרמטי בהוצאות בית העסק על כשרות. עם זאת, עדיין יישמרו מספר מצומצם של משגיחי כשרות, עבור עסקים זעירים שבהם יש עובד אחד או שניים, שאינם יכולים לשמש כנאמני כשרות.
המכשול הראשון הגדול ביותר שעומד בפני היוזמה הוא התקציב, אבל בהתחשב בסכומי העתק שלא מדווחים כיום בשל השוק השחור בתחום, סביר להניח שהסכומים מתקזזים במידה רבה. נוסף על כך, מדובר בהקלה משמעותית מאוד על בעלי עסקים גדולים ובינוניים, מה שעשוי להוביל להוזלת מחירים לטובת הצרכן.
המכשול השני הוא הפוליטי: עבור ש"ס מדובר באובדן משמעותי של כוח פוליטי, ולכן טוענים גורמים המקורבים למפלגה שבלית ברירה יתמכו בהקמת תאגיד ולא בביטול המשגיחים. התנגדות נוספת, שעוצמתה טרם ברורה, צפויה בקרב הגורמים הליברליים בציונות הדתית, שלא יראו בעין יפה את הגדלת כוחה של הרבנות הראשית בתחום, לאור הניסיון המר. בין אותם גורמים גם ח"כ רחל עזריה, שתכנס לאחר החנוכה את ועדת הכלכלה של הכנסת לדיון במחדלי הכשרות.
מלשכת הרב הראשי דוד לאו אישרו את הפרטים, ומסרו בתגובה: "הוועדה פועלת כבר שנה בצורה אינטנסיבית, וישנן כמה חלופות שנבדקות בימים אלה בתקווה לתוצאות טובות למען הכשרות ולמען אזרחי ישראל".
- הכתבה פורסמה במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
