אייל כהן, הגרסה הבשלה: לא מחפש תהילה
הזמר הצנוע והעדין שפרץ ב"The Voice" לפני למעלה משנתיים לא מתגעגע לתהילה, ממליץ לצעירים שלא ללכת לריאליטי, ומספר בכנות על הדרך שעשה מנער שהוריד את הכיפה - ועד למה שהפך לסוג של סמל מסחרי על ראשו. ואיך הוא עם המנטור המיתולוגי? "היחסים עם אביב מורכבים. אחרי התוכנית לא הרגשנו צורך לשמור על קשר הדוק". על סף אלבום בכורה, אייל כהן בראיון מיוחד - וקליפ בהשמעה ראשונה
לפני כשנתיים פרץ אייל כהן פרץ בבכי, כאשר ארבעת המנטורים הסתובבו אליו בו-זמנית בשלב האודישנים של העונה השלישית של "The Voice". הוא הלך אז עם אביב גפן, בהחלטה שנראתה על פניה בלתי הגיונית בעליל, לאור הפער בין "הילד הרע" של הרוק, ועוד שמאלן רחמנא לצלן - לבין המתנחל מכפר תפוח, החובש כיפה ענקית.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
החיבור בין כהן לגפן קסם לציבור הרחב, אך הגשר כלל מהמורות על המסך, וגם מאחורי הקלעים. דווקא מתוך הניגודיות הזו, כהן השתפר והתמקצע עד לגמר. בסופו של דבר, מי שזכה באותה עונה היה אלקנה מרציאנו, והעובדה שרובכם מתקשים לזכור מי זה, מלמדת כמה מהר חולפת תהילת הריאליטי.
עוד תרבות בערוץ היהדות:
- קליפ: "אני פינגווין בעיר הקודש תל אביב "
- תעודה: 50 גוונים של שחור: "בקרוב אנחנו נהיה הרוב "
- ספר: טיפול פסכולוגי לאמהות התנ"ך
- סרט: סודות הקבלה שמאחורי "מטריקס "
- אופנה: בלי מחשופים, בלי גברים
- טלוויזיה: "המוסלמים האמינו שהם ממשיכי דוד המלך "
- תערוכה: הצצה נדירה: הילדים של מאה שערים
- סינגל: עמיר בניון שר "בך ה' חסיתי
"
במקרה של כהן המציאות שונה במקצת. ממש החודש הוא השיק את "עוזב את הרקיע", סינגל ראשון מתוך אלבום הבכורה, שצפוי לראות אור בקרוב. בתוך שבועיים צבר השיר כ-70 אלף צפיות ביוטיוב, ולצד שלל שיתופים בפייסבוק.
עכשיו הוא מגיש כאן בבכורה את "אל אבושה", שנכתב "בהשראה של מזמור תהילים", ומספר בראיון מיוחד ל-ynet על "הדיבור עם אלוהים", החיים שאחרי הריאליטי - והבאמפרים על הגשר שנבנה עם אביב גפן.
"מכונה משומנת היטב"
כהן (31) ניחן בצניעות המתבטאת על הבמה ומחוצה לה. הפריצה הגדולה אז לא חסרה לו. היום הוא רואה דברים מנקודת מבט בשלה יותר, ואומר: "לאנשים צעירים בגיל או בזהות, אני ממליץ שלא ללכת לריאליטי. זו מכונה מאוד משומנת וחזקה, שיכולה לבלוע הרבה אנשים טובים. באופן אישי אני מאוד שמח על החשיפה, אבל הגעתי לתוכנית כיוצר די בשל עם משפחה חזקה ותומכת. רוב שירי האלבום שלי נולדו עוד לפני 'דה ווייס', ורק חלק קטן מהשירים נוספו אחרי ובעקבות התוכנית".
"אחד השירים שנכתב בעקבות ההשראה של אביב גפן הוא 'אל תילחם בזמן', וזה גם יהיה שמו של האלבום. בזמן התוכנית היה לי רק לחן, ואביב אמר שזה לחן שחייב להיכנס לאלבום. את המילים חיברתי לאחר כמה חודשים כדיאלוג, ואני מבצע אותו כדואט עם חמי רודנר".
אבל עם אביב גפן אתה לא מופיע, והוא גם לא יבצע שום דבר באלבום.
"היחסים עם אביב מורכבים. מאוד אהבתי אותו בזמן התוכנית, ואני עדיין אוהב אותו. יחד עם זאת הגעתי לתוכנית כיוצר עם זהות, כשלא היה מכנה משותף בינינו, אז היה לא קל. אחרי התוכנית לא הרגשנו צורך לשמור על קשר הדוק. הכרתי את יהוא ירון שהפיק לי את האלבום כך שהניתוק לא היה קשה מבחינתי, זה לא שנפרדנו בכעס".
התרחק ממצוות - וחזר בגדול
איל כהן כבר לא ילד, ולמעשה מטופל בשלושה ילדים משלו. הפקה של אלבום דורשת סכום נכבד, והתמסרות לקריירה כזמר בישראל היא סיכון כלכלי, אך לכהן יש גב איתן בדמות רעייתו, מאיה. "היא תומכת בזה לגמרי", הוא מבהיר. "היא החברה הכי טובה שלי, ואנחנו רואים במוזיקה ברכה ולא נטל. רוב הזמן".
כהן רעייתו הכירו בשלב שבו שניהם לא היו שומרי תורה ומצוות. "גדלתי בבית דתי, ובתיכון התרחקתי קצת משמירת מצוות, כיפה ועוד. מאיה, שצעירה ממני בשנתיים וחצי, גדלה בבית ספרדי חם ומאמין – אך כלל לא דתי. היכרנו כבני נוער דרך תוכנת איי-סי-קיו, הסבא-רבא של הפייסבוק. נפגשנו, התאהבנו, ועברנו דרך משמעותית. אחרי ארבע שנים התחתנו".
לאחר שירות קרבי ותקופת לימודים, החל כהן ללמד במכינה הקדם-צבאית בנוקדים, וחשב שיעסוק בהוראה, אבל אז "נפל לי האסימון", כדבריו. "הבנתי שעם כל אהבתי לתלמידים ולספרים, אני רוצה לחיות בעולם של כתיבה ויצירה. התחלתי לכתוב ולהלחין את האלבום, ואז חבר רשם אותי ל'דה ווייס', ומשם הכל התקדם".
השיבה מהודו
שנתיים וחצי אחרי הגמר הגדול, כהן שלם לגמרי עם העיכוב וההחלטות שקיבל לאורך הדרך. למשל, לעזוב הכל ולנסוע בקיץ האחרון להודו, עם האישה והילדים, לשלושה חודשים - כדי להקים בית של תרבות, רוח ויצירה מטעם "בית ליבא" שבתל אביב.
"זו היתה תקופה מעוררת השראה", הוא נזכר. "בכל מוצאי שבת הופענו בפני 150-200 איש. הופעה בלי פילטרים, על מחצלות, באווירה הודית, בצפון המדינה לרגלי ההימלאיה. זאת חוויה שהפכה אותי. חזרתי משם מאוד רגוע, מאוד בטוח, מאוד שלם. הבנתי שאין סיבה להאיץ את הדרך.
"נכון שב'דה ווייס' היו שני מיליון איש שזיהו את הפרצוף שלי. לפעמים זה נחמד אבל זה ממש לא העניין. חיפשתי ליצור מתוך כנות. זה מה שאני עושה, מופיע בדרך שלי, וכיף לגלות שהיא נוגעת בקהל רחב".
על הסינגל החדש הוא מספר כי מדובר ב"דיבור די ישיר ביני לבין אלוהים. המילים מתעסקות עם העובדה שאדם רוצה מקום בעולם, כמו שהוא. בלי קשר לבגדים שהוא מתכבד בהם, עם מגבעת, בלי כיפה, עם שיער פרוע או במטפחת, לבוא כמו שאתה ולהיות מחובר לשמיִם. לפעמים אני יותר מדי מאמין לכיסויים שאני לובש".
קמפיין בלי קמפיין
את מימון האלבום כיסה כהן באמצעות קמפיין מימון המונים, אבל בדרך לא שגרתית. כמעט ללא פרסום וקידום. כהן שם לעצמו יעד של 85 אלף שקלים, וחרש את הארץ בהופעות ביישובים, ערים, מועדונים קהילתיים ואפילו בסלון פרטי. במהלך ההופעות ציין כי הקהל מוזמן להזמין מראש את אלבום הבכורה תמורת 55 שקלים, או תשורה אחרת כמו "חברותא על שיר". מאות נענו לקריאה, ולפני ימים ספורים נסגר המעגל והתומכים קבלו את האלבום הנכסף.
למרות שאת כל השירים באלבום כתב והלחין בעצמו, בזמן ההופעות כהן מבצע גם גרסאות כיסוי לשירים מוכרים שהוא חש "מחובר אליהם", כלשונו. "אחת התובנות שקיבלתי היא שיש קטע של אמנים-יוצרים, ששרים רק את השירים שלהם ורק חומר חדש. אני מבין את זה והייתי שם. זה הביטוי הכי חזק שלי. אבל התחלתי לקלוט שיש לי כישרון להגיש ולנגן שירים גם כשהם לא שלי. לאחרונה, למשל, שילבתי בהופעה שירים של מאיר בנאי ז"ל, וזה הרגיש אותנטי לחלוטין. נכון לי להדהד קולות של אמנים אחרים, קל וחומר כשמדובר על מאיר שהשפיע עלי אור וטוב גדול".
הוא מספר כי בזמן השבעה הגיע לנחם. "אמרתי להם 'מן השמים תנוחמו', ומיהרתי החוצה כי הרגשתי שאין לי מה להוסיף יותר. הם לא צריכים אותי. אחר כך, מחוץ לבית, ישבתי ברכב, ובמשך שעתיים הרהרתי וכתבתי את שקיבלתי ממנו".
