"ראיתי שנאה נגד יהודים – ושוטרים מתעלמים"

עמנואל ואנונו (25) גדל בצרפת במשפחה ציונית, עם שאיפה לעלות ארצה. זה השתנה בתיכון: "פגשתי מורה להיסטוריה שמאוד השפיע עליי", הוא נזכר. "המורה - 'צרפתי אמיתי', כמו שאומרים - טען שצרפת נתנה לנו חינוך חינם, ביטחון אישי והטבות סוציאליות רבות, ושיש לנו חוב כלפיה.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

• לפרויקט המלא - לחצו כאן
  

"הרעיון היה להישאר כמה שנים בצרפת ולתת קצת עבור המדינה, אבל הכול השתנה כשהחלו הפגנות אנטישמיות בצרפת. היו הפגנות רבות - אנטישמיות, אנטי-ישראליות עם סממנים מאוד קשים. במו עיניי ראיתי מפגינים מבצעים תנועות יד נאציות, וממולם עומדים שוטרים ומתעלמים. לא יכולתי לסבול את המצב הזה. לא יכולתי להשלים עם זה שהרחוב מתנהג בצורה הזאת, והמחשבות שלי על החוב שלי מול המדינה השתנו".

"אני מודה לצרפת על מה שנתנה לי - אבל עזבתי". עמנואל ואנונו

"זה ברור, אבל זו הפוליטיקה של היום. הפוליטיקלי קורקט הוא המלך, והם אומרים את הדברים הנכונים, אבל הרחוב מגיב אחרת. מרגיז אותי שיש 'משחק כפול' - מצד אחד הצהרות מחזקות ומצד שני אנטישמיות בשטח. אני מרגיש שלצרפת כבר לא אכפת ממני. כל עוד היו שנים טובות והמדינה שגשגה, לא היו בעיות עם היהודים. ברגע שמתחיל להיות קשה, יודעים לאן האשמה מופנית ואיך האקלים החברתי משתנה. האנטישמיות לא באה מהשלטון. היא נובעת מהאנשים".

"החלטתי לשנות את הגישה. אני מודה לצרפת על מה שהיא נתנה לי, אבל אני עוזב. אני עובר למקום שבו ארגיש יותר שייך".

"עוד לאבות-אבותיי היה חלום לבוא לפה"

ואנונו הגיע לארץ לפני 10 חודשים מפריז. "מאז שאני בישראל אני מרוצה מאוד", הוא אומר. "אני מרגיש את הרחוב הישראלי, את האנרגיות הטובות יותר שיש פה - ומתאקלם במדינה".

"אין ספק שהיא אחרת, אבל אני חושב שיש בה משהו הרבה יותר אמיתי. הרבה צרפתים שואלים אותך 'מה שלומך' מתוך נימוס, אבל לא באמת מתעניינים בתשובה. פה הכול כנה יותר – לטוב ולרע, ובדרך כלל זה לטוב. יש פה משהו יותר אמיתי.