שקר השוויון והבל הנטל: מאבק הססמאות של חוק הלאום
דברו על צדק, דברו על אחווה, דברו על שיתוף – אבל אל תדברו על שוויון. זו סיסמת שקר מיסודה, ולרוב מסתתר מאחוריה אי-שוויון בכל מקום ובכל תחום. אין שוויון בשירות הצבאי, אין שוויון בהתיישבות ואין שוויון בעולם כלל
שוויון כערך חברתי כולל לא היה מעולם, וגם איננו אפשרי – בני אדם נולדים שונים, וחיים בפערים עצומים. בלי שוויון ברמת החיים לא ייתכן שוויון, ואת מחירי הרעיון הקומוניסטי עדיין זוכרים היטב בעולם. כולם מתים לבסוף, ובבתי העלמין הדממה שווה לכולם, אבל המצבות חושפות את אי-השוויון בגילאי המוות, ובגורמיו.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בני העדות הדרוזית והצ'רקסית ודומיהם המשרתים בצה"ל, אכן הבינו מהו שילוב ידיים בחובות כמו בזכויות במדינת ישראל, אבל נציגיהם בכנסת דורשים סעיף של "שוויון" בחוק הלאום, בעודם יודעים היטב שבית המשפט העליון כבר פסק (פעמים אחדות), ששוויון הזכויות איננו מותנה בשוויון חובות. לכן, כל סעיף על שוויון בחוק הלאום פירושו בפועל אי-שוויון – זכויות בלי חובות. במילים אחרות – נציגי הדרוזים נאבקים כראש חץ למען ערביי ישראל הדורשים שוויון זכויות בלי חובת שירות, בזמן שהדרוזים עצמם שווים בזכויות ובחובות.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- לראשונה בבתי הדין: אישה בתפקיד משפטי
- "בדמי ימיה מתה עליי אמי": נחשפה מצבת אמו של ש"י עגנון
- "חגורת הצניעות" האורתודוכסית: מאיפה הגיע כיסוי הראש
/ רוחמה וייס
חוק מיוחד שיבטא את הכרת המדינה בדרוזים ובכל המשרתים בצה"ל הוא חשוב מאוד, גם כי הוא מבטא באמת שוויון יחסי; אבל בחוק הלאום, "שוויון" פירושו אי-שוויון. נשגב מבינתי, מדוע נציגי הדרוזים מתייצבים למאבק לטובת אלה שאינם משרתים כלל.
אין שוויון בהתיישבות
בית המשפט העליון יצר אי-שוויון מובהק בכך שהכיר ביישוב בדואי שקצין משטרה יהודי לא יכול לקנות בו נחלה, והכיר בזכותו של כל מיעוט לקבל ליישוב דרוזי רק דרוזים, וליישוב דתי רק דתיים, וליישוב חרדי רק חרדים, ורק יישוב יהודי-חילוני אסור לו לדחות אף אחד.
כששאלתי את פרופ' אהרן ברק בפגישה אישית על הסתירה הזאת, הוא לא אמר לי "שוויון", אלא הסביר שלמיעוטים מגיע יותר, והרוב צריך לוותר. עניתי לו שהיהודים הם מיעוט במזרח התיכון, מיעוט שנאבק על קיומו ועל זכות קיומו.
גם בתוך השירות הצבאי לא ייתכן שוויון. לעולם לא יהיה שוויון בין שירות קרבי הכולל בתוכו סכנה לחיים ולשלמות הגוף של חיילים ומפקדים, לבין שירות חשוב וראוי ונחוץ ביחידות עורפיות, שאין בהן סכנות לחיי המשרתים ולבריאותם.
לכן הדרישה לשירות שווה רק באורכו איננה מבטאת שוויון, אלא סוג של כפייה לא שוויונית. נשגב מבינתי מדוע נאבק יאיר לפיד על "שוויון בנטל" שכלל איננו אפשרי. חייל ב"הסדר" של בני ישיבות המשרת ביחידה קרבית כשנה וחצי, מסכן את עצמו הרבה יותר מחייל המשרת שלוש שנים ביחידת עורף חשובה.
דברו על "שיתוף בנטל"
במקום "שוויון בנטל" שאי אפשר כלל להתקרב אליו, חשוב לדבר על "שיתוף בנטל", כך שגם בני הישיבות החרדים ייקחו חלק משמעותי בנטל, למשל בהכשרה להצלת חיים בעורף בזמן מלחמה, או חלילה, בזמן רעידת אדמה קטלנית.
זכותו של גבר חד-מיני להיות אבא סותרת לחלוטין את זכותו של הילד לאבא ואמא, ולכן, כל משפחה חד-הורית או חד-מינית היא אי-שוויון ברור וזועק מבחינת הילדים, למען שוויון כוזב להורה. וכל זה עוד בטרם דיברנו על אי-השוויון של האם הפונדקאית, שאמורה ללדת ילד שאיננו שלה (תמורת תשלום!) ולא תהיה לו לאם.
אז דברו על צדק, דברו על אחווה, דברו על שיתוף – אבל אל תדברו על שוויון. זו סיסמת שקר מיסודה, ולרוב מסתתר מאחוריה אי-שוויון בכל מקום ובכל תחום. לא במקרה נמנעה הכנסת מלכלול את הזכות לשוויון בחוק היסוד: "כבוד האדם וחירותו".
לפנייה לכתב/ת 
