דייט מהתנ"ך: עם מי הם יישבו לקפה?
לאסתר חיות יש כמה שאלות עבור רות המואביה, בני גנץ לא ישתוק בפגישה עם אוריה החתי - ורוני אלשיך חוקר את שלמה המלך. שלושה אישים בני זמננו במפגש על-זמני, ביוזמת פרויקט התנ"ך 929, עם שלושה גיבורי תנ"ך (אחרי שיסבירו להם מה זה קפה)
"את יודעת, בלילות אני חולמת על מַחְלוֹן ועל החיים שיכולים היו להיות לנו", כך בדמיוני שחה לי רות המואביה בעודה יושבת מולי ולוגמת מכוס הקפה החם. היא תמיד סיקרנה אותי, רות. כיצד זה נסיכת מואב, בתו של המלך עגלון, עמדה בפני הפצרות חמותה ובפני הפיתוי לחיים טובים - ובחרה ללכת אל עבר הלא נודע. כיצד זה נותרה בודדה לאחר עריקתה של עָרְפָּה ודבקה בנעמי המבוגרת ממנה - "עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
רות מסקרנת אותי במיוחד מכיוון שדמותה חידתית היא במידה רבה, ובמגילה הנושאת את שמה היא דוברת ב-11 פסוקים בלבד, ונדמה כי היא נוכחת בה יותר במעשיה וברוחה.
על חריצותה הרבה אנחנו למדים ממילותיו הספורות של הנער הניצב על הקוצרים ("ותבוא ותעמוד מאז הבוקר ועד עתה, זה שבתה הבית מעט"), ועל אהבתה הגדולה ונאמנותה למַחְלוֹן, בעלה המנוח, ניתן ללמוד ממילותיה הספורות לבועז: "וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ כִּי גֹאֵל אָתָּה". נישואיה, כך עולה מדבריה, נועדו לגאול את מחלון המנוח ולהקים את שמו יותר משנועדו לגאול אותה.
ואולי יותר משארצה לשאול את רות שאלות, ארצה לחבק אותה חיבוק אמיץ כאישה אשר התמודדה עם קשיים לא מבוטלים ויכלה להם בזכות תכונותיה המיוחדות, ובראשן אהבת החסד, יכולת הנתינה, הצניעות, הנאמנות והיושרה.
נראה כי בזכות תכונות מיוחדות אלו זכתה רות, סבתא רבתא של דוד המלך, למגילה על שמה וכמאמר חז"ל "אמר רבי זירא ... ולמה נכתבה (מגילת רות)? מפני החסד, להודיעך כמה שכר טוב נותן ד' לגומלי חסדים".
לו הייתי יכול לשבת, היום, עם אוריה לשיחה על קפה, זו בוודאי הייתה חוויה מדהימה. אני מניח שקודם כל הייתי צריך לשכנע אותו שמותר לנוח קצת, וכן, סתם לשתות קפה, ולהסתכל על הדברים בפרספקטיבה עיונית והיסטורית ולא רק מתוך המעשה.
"אני מניח שאתה לא שם סוכר", הייתי שואל - ולבטח הייתי צודק. הוא בטח היה מדבר איתי על התנסותו ומסירותו הצבאית. סביר להניח שהיה מביע בפני את כאב "בגידת שולחיו", המלך דוד ויואב שר צבאו, שלקחו לו - זה את אשר אהבה נפשו, וזה את נפשו ממש בשולחם אותו אל מול פני המלחמה הקשה שבה ימצא את מותו.
אני הייתי מנסה להקניטו, לומר לו כמו שישראלי אומר בפשטות "וואלה, יצאת פראייר". אבל הוא בטח היה מאפס אותי. האיש המדהים הזה היה בוודאי משכנע אותי שנכון שלקחו לו המון. לקחו לו את בת שבע, לקחו לו את חייו שלו, אבל בכל זאת, הם לא הצליחו.
מה זאת אומרת? אני שואל, והוא בוודאי היה עונה. לא את יואב עבדתי ולא רק עבור דוד נלחמתי. הייתי שם בשביל חיילי ושירתתי את עמי. אלו, "מוזילי נפשי", אינם אלא אנשי שררה שכהה וגבה ליבם. ואני, כך היה אומר, את עצמי לא איבדתי. אני המשכתי לתת והרי כבר סיכמנו, היה אולי מחייך קמעה, "שהוא שנתתי – הוא שלי לעד".
ואני ארכין ראש ואומר, אכן כך. "הוא שנתת הוא שלך לעד" ואכן ניצחת. אך זאת תדע, אוריה, כי דרכך, דרך של מסירות למהות ולא רק למתווכי מימושה, בין שהם מלכים או בין שהם שרי צבא; דרך המסירות שהפגנת לדרכך ולאנשיך, נותרה איתנו כתמרור מופת לעוד שנות אלפיים - והיא תישאר שם לכל הדורות שיבואו.
שנשתה עוד קפה?
אמר לי פעם הרב אשר וייס, כי לצערנו אין ברשותנו את השו"ת של שלמה המלך ושל דוד המלך בנושאי ניהול הממלכה (לכן אנו נדרשים לא פעם להסתמך ישירות על הפסוקים...) הדברים הדהדו במוחי, לכן הגעתי.
שלמה: ומדוע בחרת בי ולא באבי, המלך דוד?
דוד המלך מייצג בעיני את ההתמודדות עם האויב מבחוץ, וסקרנותי כשוטר מתמקדת ב"בטחון הפנים". מפיך הרי יצא: "בָּרוּךְ ד' אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל..."
שלמה: האם זה דומה למצבכם הנוכחי?
לעולם נמשיך ונתמודד עם האויבים מסביב, אך נראה שהגיע הזמן להגדיל את המינון של המבט פנימה. תפס את הקשב שלי כי את ההלכה שמלך הוא היחיד שכורע במשך כל תפילתו, לומדים ממך, מאותו פרק שממנו ציטטתי.
שלמה: אכן נקבע כי מלך כיוון ששחה - שוב אינו זוקף! לשרת כמלך זהו אתגר גדול של התמודדות עם היוהרה והצורך בריסון הכוח. בראשית דרכי, חיפשתי מנגנוני הגנה כדי להזכיר לעצמי שיש משהו גדול ממני.
למה זה כל כך קריטי?
שלמה: זה קריטי, כי בקלות אתה עלול להתחיל לעסוק בעיקר בעצמך, ומכאן ההתדרדרות חלילה קרובה לבוא.
אשמח לדוגמה.
שלמה: התפללתי לקבל חוכמה. חשוב היה לי לזכור כי חוכמתי ניתנה לי במתנה כדי לשרת את העם, לכן שמחתי מאוד לגלות שירמיהו הביא את "משפט שלמה" דווקא אחר סיפור חלומי, שבו התבשרתי על קבלת החוכמה.
האם זה אינו "המשפט" המייצג את חכמתך?
שלמה: לאו דווקא! דווקא משפט זה עורר הרבה תרעומת עליי, על משפט "שלא על פי כללי ההלכה". לא כולם נהנו לקרוא על מלך-שופט שעושה "תרגילי חקירה" או מבצע statement analysis – לדברי התובעת... היום זה התפקיד של המשטרה. גאוותי במשפט זה היא דווקא בשל היותו בין שתי זונות. היה חשוב לי להראות שהמלך לא מתעסק רק עם בעלי ההון ו"מובילי הדעה", אלא שופט גם את פשוטי העם.
האם עמדת במשימה של "שירות העם"?
שלמה: לא באופן מושלם. העושר והנשים בלבלו גם אותי בסוף ימי.
מה עצתך לנו, למי שבידו כוח ושררה?
שלמה: טיפוח "מנהיגות משרתת" כתרבות. כזו הנמדדת רק על הערך שהיא מביאה לאזרח. כך יעצו לי הזקנים תמיד "אִם הַיּוֹם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה וַעֲבַדְתָּם וַעֲנִיתָם..." כך גם יעצו לבני רחבעם, אך הוא בחר להתעלם מעצתם והתוצאה ידועה. בעולמכם המשוסע חברתית - דווקא למשטרה שעוסקת ב"בטחון הפנים", יש הזדמנות להוביל זאת. בהצלחה.
- הפרויקט - יוזמת מיזם 929, תנ״ך ביחד
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "הזונות - למוגבלים": כשהחמלה והתבונה יצאו לגלות / פרופ' רוחמה וייס
- אבי המצוינות הדתית: הרב שעיצב דורות של מנהיגים
- רק ה' יודע באיזה 'אורות' הייתי": קובי פרץ בקבר יוסף