מאגלא ועד אבדה קדברא: אל תסתבכו עם המאגיה היהודית
לחש לפתיחת דלתות נעולות, מרשם לאהבה - ומתכון (מעט מפחיד) להמית שונא הם מקצת העדויות שהשתמרו מימי הביניים לשימוש בכישוף על פי היהדות. גל סופר, חוקר מאוניברסיטת בן גוריון, הופתע לגלות עד כמה השפיעה המאגיה היהודית בשירות הנוצרים
.jpg "אם כבר ולנטיין")
הגמרא מלאה באגדות על שדים, רוחות, כשפים ולחשים. אך כאשר גילו בישיבה תיכונית בדרום הארץ שהתלמיד החדש בן ה-14 מכור לספרות כישוף – החל תהליך הדרגתי שבסיומו המשיך את חוק לימודיו בתיכון המקיף בבאר שבע. היום גל סופר (27) מסיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת בן גוריון, ובמקביל הוא עומל על לימודי הדוקטורט באותה האוניברסיטה, במסגרת המחלקה למחשבת ישראל.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
נושא הדוקטורט קצת פחות שגרתי מהמצופה, ועוסק כולו במאגיה, כישופים וקסמים – והשפעת היהדות על הנוצרים שעסקו בכך. השיגעון התחיל אצלו כנער בן 14, שמצא צילום של כתב יד עתיק בשם "מפתח שלמה" בספרייה של אוניברסיטת בן גוריון. הנושא ריתק אותו מאז, אך רק בשנה השנייה ללימודי הרפואה החליט לעשות עם זה משהו.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- גמרא סבבה: הקרנף הוורוד בהלם
- בית הספר של אחרית הימים
- "אין תחליף לדפנה, קרה לנו נס גדול ואנחנו ממשיכים לאהוב"
"חלק מכתב היד הזה היה כתוב באיטלקית וחלקו בעברית", מספר סופר, "והוא הכיל מרשמים שונים למטרות שונות, כמו לחש לאהבה, לחש להריגה ועוד. הרגשתי שגיליתי משהו מעניין וחשוב. כתבתי על זה מאמר, ופניתי למחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטה. שאלתי אם יש מישהו שיכול לקרוא את הדברים ולהגיד מה אפשר לעשות בנושא. עוד באותו יום חזרו אלי פרופ' בועז הוס, פרופ' גדעון בוהק ופרופ' יובל הררי, חוקר מאגיה מהמובילים בעולם בתחומו".
העבירו זה לזה מרשמים ופורמולות
הפרופסורים הציעו לסטודנט הצעיר לחקור את נושא השימוש בטקסטים יהודיים בכשפים של נוצרים. אחרי שהמאמר של סופר פורסם בכתב עת מדעי, הוצע לו להמשיך לתואר מאסטר ובהמשך לתואר דוקטורט בהנחיית פרופ' הוס ופרופ' הררי (במקביל ללימודי הרפואה, לעבודה מהצד בתחום המחשבים ולהתנדבות במד"א).
"ככל שהעמקתי לחקור, התברר לא רק עד כמה היה עמוק הקשר בין השבתאות לעולם המאגיה - אלא עד כמה השפיעה היהדות על המאגיה של נוצרים, ועוד יותר מכך - יהודים שאבו טקסטים מנוצרים. אצל אותו יהודה פרץ השבתאי, לדוגמה, יש לחש שבו מופיעה ההנחיה שצריך לבצע סימן 'שתי וערב', והכוונה כמובן לצלב".
איפה רואים השפעה של יהודים?
"בטקסטים עתיקים לטיניים, יווניים, איטלקיים, צרפתיים ואנגליים. כמעט בכל טקסט מאגי אירופי מימי הביניים, כשמזכירים את אלוהים משתמשים בשמות יהודיים. לא רק 'אלוהים', אלא שמות נוספים כמו 'אגלא' שהציבור אולי מכיר פחות. מדובר בראשי תיבות של 'אתה גיבור לעולם אדו-ני" והכינוי הזה מאוד נפוץ. בתפילות שונות מופיעות המילים העבריות 'ברוך אתה', לדוגמה, בתיעתוק".
זה לא מפתיע שנוצרים משתמשים בלחשים עם מילים בעברית?
"אני לא הופתעתי כי לא היה לי ספק שיהודים, נוצרים ומוסלמים העבירו אחד לשני מרשמים, לחשים, פורמולות וניהלו שיח. לרב חיים ויטל, תלמידו המובהק של האר"י הקדוש, היו מחברות שלמות של מאגיה מהעולם הערבי. צריך להבין שרבנים מוכרים לאורך כל הדורות, נמשכו לעולם המאגיה וחיפשו הדרכה. אפילו רבי יוסף קארו, מחבר ה'שולחן ערוך', שעסק בקבלה, מתאר את ה'מגיד' הפלאי שלו שמלמד אותו תורה. אני יודע שלדתיים רבים קשה להבין את זה, אבל מה ההבדל בין להתפלל ל'גילוי', לבין לעשות מדורה ולהקטיר קטורת בליל שישי של ירח מלא?"
למה גם בעולם היהודי וגם בזה הנוצרי רדפו קוסמים ומכשפות?
"זה מעניין. אם מישהו עוזר לך, אז אומרים שהוא 'עושה סגולות' או 'עושה ניסים'. לעומת זאת, כשרוצים לתייג מישהו כרע ומרושע, מאשימים אותו בכישוף וזו הדרך לדחוק אותו לשוליים. היום מתייחסים למאגיקונים כחבורה של הזויים, כי הם מאמינים בדברים שנראים לנו מוזרים. אבל אם נחשוב ברצינות, נבין שהם היו אליטה אינטלקטואלית - הם ידעו לקרוא ולכתוב, ולרוב ביותר משפה אחת.
"הם היו בעלי אמונות שאנחנו אולי לא נקרא להן אורתודוכסיות. באמת חבל שהדימוי של 'מחשבת ישראל' בקרב הציבור מרוכז ברמב"ם, ללא מודעות לעולם שלם, צבעוני ומעניין של המאגיה היהודית".
"אני הומו, דתי, מזרחי"
לימוד וקריאה מעסיקים את סופר מאז היה ילד טוב (ודתי) בבאר שבע. "בגיל 12 התחלתי לקרוא ספרי פנטזיה - 'הארי פוטר', 'שר הטבעות' - וזה ריתק אותי. בהמשך גיליתי שתחום הכשפים והלחשים שאוב מתרבויות שונות. ב'הארי פוטר' יש למשל לחש בשם 'אבדה קדברה' (Avada Kedavra) שזה גם שיבוש של הביטוי הארמי 'אברא כדברא' (אברא כדיבור), וגם מרמז על המטרה של הלחש הקטלני הזה - לאבד זה גם להרוג".
.jpg)
סופר מאמין כי נמשך לתחום מתוך הזדהות עם השוליים: "אני הומו, דתי, מזרחי", הוא אומר. "הניסיון להחזיר את הידע על כשפים למיינסטרים, הוא ניסיון לגאול את הטקסטים ולהעניק להם הכרה. קיומם הוא בגדר עובדה, והניסיון להעלים אותם על ידי התעלמות או זלזול, הוא פסול. ההכרה בקיומו של הידע הזה, בעיניי, דומה להכרה שאותה דורשים חברי הקהילה. ההכרה בידע הזה היא קריטית, כי היא מלמדת אותנו על עולם שבו תרבויות שונות היו קרובות זו לזו הרבה יותר משנדמה לנו".
סליחה על השאלה, לימודי הרפואה לא מספיק קשים?
"הם קשים", צוחק סופר, "אבל הדוקטורט במחשבת ישראל הוא עבורי תהליך שמתקן את מה שחוויתי כניוון בגלל לימודי הרפואה שמבוססים על שינון אינסופי של שמות מחלות, כלי דם, עצמות והליכים רפואיים. מה שקורה זה שאתה לא פותח ספרים מעבר לספרי רפואה, שום דבר שמקדם חשיבה יצירתית. לכן לקחתי על עצמי לימודים נוספים כדי לשקם את החשיבה. בדיעבד התברר שמדובר בהחלטה נכונה. במקום לקרוס השתפרתי בלימודי הרפואה, וממוצע הציונים שלי עלה".
- היום הפתוח ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בסימן "השראה פוגשת מצוינות", מתקיים היום (ה', 14/2)
לפנייה לכתב/ת 
