השליח של טראמפ מזהיר: "BDS זו אנטישמיות. ניאבק בה"
בריאיון ראשון לכלי תקשורת בעברית, מספר השליח האמריקני למאבק באנטישמיות על הדרך שעשה כנכדו של אסיר ציון בעיראק עד לצמרת הממשל, מאיים כי ארה"ב תשקול פרישה מארגוני או"ם אובססיביים נגד ישראל, מכתיר את איראן כבירת האנטישמיות ויש לו גם מסר ברור: "חברה שמאמצת אנטישמיות תיחרב". אילן קאר בריאיון מיוחד ל-ynet
הוא תושב בוורלי הילס וציוני נלהב, בן לאם ממוצא עיראקי ולאב אשכנזי, יליד ארה"ב שמדבר עם ילדיו בעברית בלבד – ומתחילת החודש הנוכחי גם השליח המיוחד של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ומזכיר המדינה מייק פומפיאו, למאבק באנטישמיות. הכירו את אילן קאר (50) פרקליט במקצועו, המסתער על התפקיד בתקופה בוערת – לאחר שנתיים שבהן לא אוישה המשרה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
"המאבק נגד אנטישמיות זה מאבק על עתיד האנושות וזה לא עניין זניח, זה מאבק על העתיד של העולם וחייבים לנצח במאבק הזה", הוא אומר בריאיון מיוחד ל-ynet - הראשון שהוא מעניק לכלי תקשורת ישראלי בעברית. וכמו הבוס שלו בבית, הוא לא מחפש לרפד את המציאות במילים יפות ובדיפלומטיה.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- נאבקת על תואר "היקרה בעולם": מגילת אסתר כתובה בזהב
- קברי יקיריהם חוללו: "אנחנו בהלם"
- "היהודים מנהלים את עסקי השואה שלהם"
את ה-BDS הוא מכנה תנועה אנטישמית, באיראן הוא רואה "בירת האנטישמיות של העולם" – והוא לא מבחין בין אנטי-ציונות לאנטישמיות קלאסית. "איראן מהווה סכנה לא רק למדינת ישראל, אלא לכל העולם ולארה"ב. חייבים לברך את הנשיא טראמפ שיצא מההסכם עמה, שנתן לאיראנים יותר יכולות, יותר כסף ויותר חופש תימרון.
"איראן היא מדינה מסוכנת ביותר והיא מקצינה את המזרח התיכון ומסכנת את בנות הברית של ארה"ב, כולל סעודיה. חייבים לא רק להצהיר - אלא גם ללחוץ על איראן מכל הכיוונים ובכל העוצמה המתאימה".
הריאיון עמו נערך בעברית צחה על מרפסת מלון "המלך דוד" בירושלים, על רקע חומות העיר העתיקה. קאר הוא בנה של פליטה ישראלית מעיראק שעלתה לארץ, ולאחר מכן היגרה לארה"ב. "העברית שלי היא מהבית", הוא מסביר בחיוך. "זו שפת אם. אמי ישראלית אז דיברנו עברית מאז שהייתי תינוק, וגם אני מדבר אך ורק בעברית עם ילדיי. מילה באנגלית אני לא אומר להם. אני מסרב לקבל תשובות באנגלית. הכול עברית בבית, כי זה חשוב לזהות שלנו כיהודים - ואני רוצה שילדיי יבינו שהם יהודים אמריקנים גאים".
לישראל הגיע לשיחות עם בכירים במשרד החוץ ובמשרד ראש הממשלה, בתקופה סוערת בשדה שלו – רק יום אחרי שלמעלה משמונים קברי יהודים חוללו ליד שטרסבורג. כאן ייפגש עם נציגי הקונגרס היהודי העולמי בראשות המנכ"ל, רוברט זינגר, לדיון על שיתופי פעולה עם הארגונים היהודיים למאבק בתופעות האנטישמיות.
"זה מדאיג", הוא אומר בהתייחסו למצב בצרפת. "הנשיא מקרון הוא בן ברית טבעי בנושא הזה ומאוד חשוב לו המאבק נגד האנטישמיות. הוא כמובן מגנה מקרים כאלה, וחייבים לעודד מנהיגים כאלה. אבל זו לא רק צרפת. בכל אירופה יש עלייה באנטישמיות, בהתקפות על יהודים ובהצהרות אנטישמיות. זה מאבק רחב ועמוק. אפילו בארה"ב יש עלייה במקרים כאלה".
קאר – אפילו לא חודש בתפקיד – וכבר מדלג בין יבשות בדרך ללמוד את התחום וליישם פתרונות: מכנס אנטישמיות בסלובקיה, לבריסל, "הכנס הראשון של רומניה כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי היה למאבק באנטישמיות", הוא אומר. "מנהיגים באירופה לא רק מודאגים. הם אוהבים אותנו ונחושים להילחם באנטישמיות.
"התפקיד שלי הוא לא רק לגנות - אלא גם לעודד את החברים שלנו, ויש לנו הרבה חברים. טבעי להתמקד בשלילי, אבל יש גם סיבה להיות אופטימים. יש הרבה מנהיגים שרוצים לעמוד כתף אל כתף איתנו נגד האנטישמים, ואנו חייבים לעודד אותם".
לדבריו, "חייבים להגיד באופן ברור שאנטישמיות זה לא רק משהו שגורם סבל ליהודים, אף שאנחנו הראשונים שסובלים מזה. אבל האנטישמיות מחריבה כל חברה שמאמצת את הרוע הזה. היא פשוט נחרבת".
קאר מבהיר כי ימחק "כל ניסיון להבדיל ולהפריד בין האנטישמיות המסורתית לאנטי ציונות המודרנית. אנטי ציונות זו אנטישמיות, פשוט מאוד. זה ניסיון לקחת מהעם היהודי את ההיסטוריה שלו, את זכויותיו, ואת הקשר שלו לארץ הזאת. הציונות היא לא משהו חדש, אלא חלק מהדת היהודית ומהעם היהודי. כל ניסיון לקחת מהעם היהודי את הזכויות האלו – זו אנטישמיות, וחייבים להגיד את זה כדי למחוק כל ניסיון להבדיל בין אנטישמיות לאנטי ציונות".
מתי ביקורת על ישראל הופכת לאנטישמיות?
"ביקורת מותרת. אפשר לבקר כל מדינה. אפשר לבקר את ארה"ב ואפשר לבקר את ישראל. אבל אם מגנים את ישראל באופן לא הוגן, אם מתמקדים בישראל, אם מנסים לעשות דה-לגיטימציה או דמוניזציה של ישראל, או BDS שארה"ב קבעה שהוא לא לגיטימי – זאת אנטישמיות. זאת לא ביקורת רגילה או לגיטימית".
תנועת ה-BDS אנטישמית?
"כן. אם זה BDS רק כלפי מדינת ישראל, במטרה לעשות לה דה-לגיטימציה – זאת אנטישמיות. אם יש ביקורת על מדינת ישראל ומדינות נוספות בעולם סביב מדיניות משותפת – זה בסדר. אבל BDS שמטרתו להרוס את המדינה היהודית ורק אותה זו אנטישמיות".
אף שתפקידו למחוק את זכר האנטישמיות מהעולם, אילן קאר מהסס לפני שהוא משיב על שאלת השאלות: האם ניתן למגר אותה מהעולם. "שאלה מטאפיזית", הוא קורא לה. "אני חושב שאפשר להפחית את האנטישמיות, ללא ספק. למחוק אותה מהעולם? בעזרת ה' נעשה גם את זה, אבל לא בכדי קוראים לזה השנאה הוותיקה ביותר בעולם. וצריכים לעמוד בפני האתגר הזה - להילחם נגד האנטישמיות ולהפחית אותה. יש לנו הרבה בני ברית שעומדים איתנו".
איך אתה מסביר את הזינוק במספר התקריות האנטישמיות בארה"ב?
"קיימת עלייה בכל העולם, לא רק בארה"ב. אבל הסקרים ברורים: אין מדינה בעולם שאוהבת את היהודים שלה כמו ארה"ב. אין. זו לא רק הדעה שלי, זה ברור. אין מדינה בעולם שתומכת בישראל כמו ארה"ב. אז ארה"ב באמת שונה מהבחינה הזו, אבל מבחינת עלייה בתקריות היא חלק מתופעה עולמית מדאיגה, שחייבים להילחם בה ולהפחית אותה".
איך יכול להתרחש בארה"ב הנאורה של ימינו אירוע כמו הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג ?
"דברים כאלה יכולים לקרות בכל העולם וזה זוועה. לראות שבן אדם מסוגל לבצע טבח בבית כנסת בשעה שיהודים מתפללים – זה פשוט זוועה. זה מצביע על עומק השנאה כלפי יהודים שקיימת לצערי הרב בעולם שלנו, וחייבים למחוק אותה".
מה חשבת על מכתבם של מנהיגים יהודים לנשיא טראמפ, שהאשים אותו באחריות חלקית לטבח בפיטסבורג בטענה שהעצים את הלאומנות בארה"ב?
"אין חבר טוב יותר מהנשיא טראמפ לעולם היהודי באופן כללי ולמדינת ישראל בפרט. לא היה לנו נשיא כזה, ואנחנו מאוד-מאוד גאים בעובדה שנשיא ארה"ב עומד עם העם היהודי בכל העולם, ועם מדינת ישראל, מול כל האתגרים שעומדים בפניהם. הנשיא טראמפ הוא חבר אמיתי ותומך בנו באופן חסר תקדים. גם מזכיר המדינה פומפיאו הוא חבר אמיתי, ואנו צריכים לברך על כך ולהודות להם על האהבה שהם מפגינים כלפי עם ישראל".
קאר לא מבין את הטענה נגד טראמפ, המאשימה אותו בשחרור "השד האנטישמי" בארה"ב, גם כאשר מזכירים לו את האירוע בשראלוטסוויל שבו נמנע מגינוי גורף של "העליונות הלבנה". "עבדתי בעיקר בקמפוסים. הייתי המנהיג הבינלאומי של האחווה היהודית הבינלאומית, ואני יכול להגיד לך שהנשיא טראמפ לא שחרר שום דבר. מה שאני רואה בקמפוסים זאת בעיה. אנחנו מנסים להתמודד עם זה כבר שנים רבות. זה לא משהו חדש, ויש עלייה כל שנה - גם בתקופת הנשיא אובמה ובתקופת הנשיא בוש. אנחנו חייבים להבין למה זה קורה ולהיאבק בתופעה".
נאמן לתיקון ההראשון של החוקה האמריקנית - חופש הביטוי - קאר מתנגד להטלת מגבלות על הרשתות החברתיות שמפיצות אנטישמיות. הוא חושב שזה לא ריאלי וגם לא רעיון טוב. אולי באותה הרוח הוא גם נמנע מלגנות את השר ישראל כץ, אך בד בבד הוא משבח את הפולנים.
"פולין היא בת ברית מאוד חשובה לארה"ב", הוא אומר. "לפני שבוע היה כנס על עתיד המזרח התיכון שפולין זימנה. חשוב לברך את הפולנים שעושים מה שנכון, ואני מאוד מתרגש להגיע לפולין ולשבת עם המנהיגים שלהם ולדבר גם על האנטישמיות ועל הצעדים שהם יכולים לנקוט בהם כדי לשפר את המצב".
האם נוכח התקריות האחרונות, ניתן לראות באפודים הצהובים בצרפת תנועה אנטישמית ?
"לא, אבל אנו רואים שאפילו תנועות המבוססות על מאבקים שאין להם קשר ליהודים ולישראל, יכולות להפוך לאנטישמיות, וזה עצוב מאוד ומצביע על עומק הבעיה. אז התנועה עצמה לא אנטישמית, אבל יש בה אנשים שהזריקו אנטישמיות למחאה".
קאר הוא עו"ד ופוליטיקאי אמריקני שנולד וגדל בניו יורק, ועבר ללוס אנג'לס שם שימש כסגן התובע המחוזי. הוא שירת בצבא ארה"ב במהלך מלחמת עיראק, התמחה בלוחמה בטרור, והתמודד מטעם המפלגה הרפובליקנית לקונגרס.
"אני, הבן של הפליטים מעיראק, חזר כקצין בצבא ארה"ב לעזור לעיראקים. לא לכבוש - אלא לעזור להם לבנות חברה הוגנת, צודקת וחופשית - איזו זכות. עבדתי עם העיראקים, ודיברתי איתם ערבית עיראקית, והשתתפתי איתם בכל מיני תוכניות לעזור בהקמת ארגונים שתמכו בחברה העיראקית. רציתי להביא צדק בעולם. לבנות עולם חופשי וצודק יותר. וגם בתפקיד הזה, כיום, קפצתי על ההזדמנות הזאת להיאבק למען עם ישראל ולשאת בדגל ארה"ב, איזו זכות".
סבו של קאר היה אסיר ציון בעיראק. "עצרו אותו ב-1948, עם הכרזת העצמאות – והכרזת המלחמה של עיראק על ישראל", הוא מספר. "בשעת בוקר מוקדמת התחילו לעצור את כל היהודים. אמי הייתה אז ילדה קטנה, אבל את הדפיקות על הדלת היא זוכרת היטב. לסבא שלי היה עוד סבון גילוח על הפנים. הוא פתח את הדלת ולקחו אותו. הכניסו אותו לכלא.
"כילדה קטנה הייתה אמא שלי מבקרת אותו בכלא. במשך שנתיים הם לא עזבו את עיראק וביקרו את סבי - ובסוף הוא אמר להם: אל תחכו לי. צאו מהמדינה. אתם חייבים לברוח. הם ברחו לאיראן של השאה הפרסי שתמך ביהודים שנמלטו מעיראק והעניק להם מקלט, ומטהרן הם עלו לארץ.
"אז כן, גם אנחנו סבלנו מאנטישמיות באופן אישי - ובגלל זה אני נחוש לא רק לעשות רעש, אלא להביא לתוצאות. זה לא מספיק רק להצהי, לנאום וכנס כנסים. חייבים להביא לשינוי. אני מאוד מתרגש שהנשיא והמזכיר בחרו בי למשימה הקדושה הזאת, ובעזרת ה' נביא לשינוי במצב ונעשה קצת תיקון עולם במלכות שדיי".
לקראת סיום הריאיון מגלה קאר על אהבתו לאוכל עיראקי. "אני לא רק מכיר טבית' וקובה, אלא מבשל את זה. אין סדר פסח שאני לא מבשל טבית' - וקובה אני יודע להכין. יש לי במקרר תמיד קובה קפואים. במיוחד אני אוהב קובה חמוץ עם סלק. למדתי להכין את זה מסבתא שלי".
אנשים שיראו את הריאיון וישמעו את העברית שלך, יתהו בוודאי מדוע אתה לא עולה לארץ.
"אני בארץ, לא? אני מאוד גאה במדינת ישראל. כל יהודי צריך להיות גאה במדינת ישראל - ואני מאוד גאה במדינה שלי, ארה"ב, שבה שירתתי כקצין בצבא ועכשיו משרת כאזרח במחלקת המדינה. ארה"ב ומדינת ישראל הן בנות ברית. זאת דוגמה לעולם איך אפשר לעבוד ביחד, ואני מתרגש לראות בעתיד עוד עבודה טובה ביחד, כך שנביא לעולם יותר טוב לכל האנושות".