3 עשורים אחרי - נשארנו חזקים: יום המשפחה של ביתא ישראל

ዘመድና መድሃኒትን በተቸገሩ ጊዜ ይፈልጋሉ

הפתגם הלקוח מתרבות יהודי אתיופיה ופירושו "משפחה היא כמו תרופה", מבטא את ראיית הבית כעוגן, המקום הראשון שמספק את צורכי הפרט. בכל שנה אני תוהה, האם יש צורך בהגדרת יום חגיגי עבור המשפחה, הרי היא גורם משמעותי כל כך בחיינו - ואין ויכוח על מקומה הברור והמכובד בחיינו: ארוחות בימי שישי, חגיגות משותפות וציון ימי הולדת ושמחות לצד עצב ואבל.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>    

ימים אלו פזורים בנדיבות בלוח השנה, ובכל זאת, דעתי היא שכל מועד שמוקדש לכך מתקבל בברכה - כל שכן יום ציון מיוחד. מושג זה בקרב קהילת יהודי אתיופיה הוא רחב מאוד אך ברור ומשמעותי: המשפחה היא ערך עליון והיא זו שאפיינה וייחדה את יהודי המקום בשמירת זהותם והבדלתם  משאר תושבי הכפר.

קראו עוד בערוץ היהדות : 

• רצח אח וגניבת הבכורה: כך למדתי מ"בראשית" על המשפחה היהודית
• ככה מפתיעים: עשרים שנה - בטייק אחד
• מותר להתחתן בחול המועד?/ שו"ת
  

ישנה אבחנה ברורה בין התא הגרעיני לתא המשפחתי הרחב יותר: "ביתא סב" היא המשפחה גרעינית שכוללת גם דודים ובני דודים, סבא וסבתא וכו'. מושג המשפחה הגדולה - המכונה "ביתא זמד", כולל בתוכו את המשפחה המורחבת מאוד עד לקרבת דם של 7 דורות. כל המשפחות יחד כונו "ביתא ישראל".

משפחה כמאפיין תרבותי - יהודי

כלל אירועי "ביתא ישראל" שנחגגו באתיופיה, קטנים כגדולים התבססו על המרקם המשפחתי. לצד הברכות הלקוחות מהדת ומהמסורת, נישאו גם תפילות סביב חשיבות המשפחה, מוטיב האחדות הקהילתית ומאפיינים תרבותיים נוספים (שנשתמרו עד היום) כמו הבעת קרבה ומתן הכבוד למבוגרים. זאת לצד הליווי המסור של הקייסים חכמי הדת, וזקני הקהילה.

גנט דסה(צילום: אולפני חובב)

באתיופיה אמנם לא צוין "יום המשפחה" באופן רשמי אבל אי אפשר היה לפספס את המקום הייחודי של "ביתא סב" ו"ביתא זמד" בחיים הקהילתיים.

המשפחה הגדולה של "ביתא ישראל" שמרה על הקהילה בפזורה וסייעה לה, לאורך כל שנות הגלות לשמור על יהדותה. יסודות כגון חשיבות המשפחה, אחדות, כבוד וציות למבוגרים ולמנהיגים – הם היסודות לפיהם מתנהלים כל בני "ביתא ישראל". הם משיבים לבני המשפחה את עוצמתה, רשת ביטחון, שייכות, עוצמה וגאווה.

ובישראל נוצרה לה משפחה חדשה

במבט לאחור על כשלושה עשורים של קהילת יהדות אתיופיה בישראל, ניתן לראות כי נוצרה משפחתיות אחרת, כזו שהתהוותה במציאות החדשה שמאפיינת קהילות עולים. המבנה התערער, השתנה ונבנה מחדש, כשהילדים לעיתים תופסים את מקום ההורים בשל כישוריהם ברכישת שפה חדשה, הסתגלותם לשינויים ויכולתם להשתלב ולהיקלט באופן מהיר יותר.

כאן בארץ אופי המשפחה מקבל מימד מעט אחר, אך עקרונותיה נשמרים ועוברים מדור לדור. היא נשארת ערך מוביל, כאשר המנהגים והטקסים עוברים התאמה עם השנים, לחיים בישראל.

למרות השינויים והזעזועים, הבסיס המשפחתי בקרב חברי הקהילה נותר מרכזי, יציב וחזק, דבר המלמד על העוצמות של הקהילה.

מבנה זה עובר שינויים לא רק במשפחות מהגרים אלא בכל העולם המערבי, כאשר כבר אין מודל קבוע ואחיד. אחד הדברים היפים בחגיגה הזו הוא שאין התחייבות למסגרת כזו או אחרת, וכולם מוזמנים להשתתף בה.

המשפחה היא מקור לכוח, פרנסה וביטחון. פתגם נוסף המחזק אמירה זו הוא "አለማወቅ ከዘመድ መራቅ", שתרגומו המילולי הוא: "רק טיפש ייטוש את משפחתו".

בהזדמנות זו אני מבקשת לברך את כולנו בברכת "יום המשפחה שמח", שנדע לקבל ולכבד את הדומים לנו, כמו גם את השונים לנו, נהנה מכל מה שיש למשפחה להעניק ונזכה לאחדות, חוזק, ביטחון והרבה נחת.

גנט דסה, מנכ"לית "עולים ביחד" הפועל לשינוי תפיסות כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה.