ניצחון לאגף השמרני: נבחרו 4 שופטי עליון חדשים
תושב ההתנחלות דולב, דתייה ראשונה במינוי קבוע בעליון, זה ששלח את קצב לכלא והשופט שהיה במרכז המחלוקת: הוועדה לבחירת שופטים בחרה בדוד מינץ, יעל וילנר, ג'ורג' קרא ויוסף אלרון לבית המשפט העליון. שקד: "סוף סוף גיוון אנושי ומשפטי"
נבחרו ארבעה שופטי עליון חדשים: הוועדה לבחירת שופטים בחרה הערב (יום ד') ביוסף אלרון, ג'ורג' קרא, יעל וילנר ודוד מינץ לבית המשפט העליון. מוקדם יותר היום החל בלשכת שרת המשפטים איילת שקד הדיון על בחירת ארבעה שופטים לבית המשפט העליון, ותוך כמה שעות הושגו הסכמות - והאגף השמרני בהובלת שקד השיג למעשה ניצחון.
הדיון התנהל בצל מחלוקת קשה בין השופטים לבין הפוליטיקאים בוועדה, שהוצגה בפניה רשימה של 26 מועמדים. על פי החוק, על מנת שייבחר שופט לעליון, נדרש רוב מיוחס של 7 מתוך 9 חברי הוועדה לבחירת שופטים. בוועדה חברים נשיאת העליון מרים נאור, המשנה אליקים רובינשטיין, השופט סלים ג'ובראן, יו"ר הוועדה, שרת המשפטים שקד, שר האוצר משה כחלון, ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) וח"כ נורית קורן (ליכוד) וכן שני נציגי לשכת עורכי הדין - אילנה סקר וחאלד זועבי.
השופטת יעל וילנר, השופטת הדתייה הראשונה במינוי קבוע שתכהן בעליון, היא מועמדת של השרה שקד. היא גברה על המועמדות העיקריות האחרות ל"כיסא הנשי" - נאוה בן-אור ורות רונן. השופט ג'ורג' קרא, שנתמך על ידי נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ושופטי העליון, התמודד עם מועמד אחר מהמגזר הערבי, חאלד כאבוב.
מועמד נוסף שהצליחה שקד להכניס הוא שופט המחוזי בירושלים דוד מינץ, דתי תושב ההתנחלות דולב. שקד רואה בו מועמד שמרני שיהיה קשוב לצורכי הימין הדתי והמתנחלים. שר האוצר משה כחלון ולשכת עורכי הדין התעקש על מועמדות נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה יוסף אלרון בעליון, שנחשב אף הוא שמרן - והוא נכנס לרשימה.
במגעים שנערכו בימים האחרונים, בניסיון להביא להסכמות ולא ל"פיצוץ", התברר כי עבור השר כחלון ולשכת עורכי הדין, מינויו של הנשיא אלרון הוא בבחינת "יהרג ובעל יעבור". לדבריהם, מסע ההכפשה נגד אלרון ששיאו הגדרתו כ"מי שלא קורץ מחומר של העליון" בלי לנמק מדוע נובע משיקולים זרים. על נשיאת העליון נאור הופעלו לחצים כבדים מקומץ שופטים, ובראשם הנשיאה המיועדת אסתר חיות, שלא להסכים למינוי אלרון - אך אלרון נבחר בכל זאת.
לאחר בחירת הארבעה, צייצה שקד בטוויטר: "ברכות לשופטי העליון החדשים - ד"ר דוד מינץ, יעל וילנר, יוסף אלרון וג'ורג' קרא. סוף סוף גיוון אנושי ומשפטי שהכרחי כמראה לחברה הישראלית. תצליחו!".
מלשכת עורכי הדין נמסר אחרי הבחירה: "הלשכה מברכת על החלטת הועדה לבחירת שופטים. המינויים שאושרו היום הם מינויים מעולים המחזקים את בית המשפט העליון. יש לברך במיוחד את נשיאת העליון נאור ושרת המשפטים שקד שחרף המחלוקות הובילו את הועדה להסכמה ולפשרה שגישרה על הפערים ואפשרה את בחירת ארבעת השופטים במקשה אחת".
אלו הנבחרים
יעל וילנר: שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בוגרת בית הספר הדתי "חורב" בירושלים, שירתה בשירות לאומי בקריית שמונה. את התמחותה עשתה אצל השופט בייסקי בבית המשפט העליון ואצל דורית ביניש בפרקליטות המדינה. ב-1998 מונתה כשופטת בבית משפט השלום בחיפה וב-2004 מונתה כרשמת וכשופטת בפועל של המחוזי בעיר.
היא נחשבה שופטת מהירה יעילה וקשובה. בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי, קבעה וילנר שהגישות החדשניות שנפוצו בפסיקה בתחום מזונות הילדים, בניסיון לחתור לעבר "מזונות שוויוניים", סותרות את הוראות החוק ואת הלכות בית המשפט העליון. יחד עם השופטים חננאל שרעבי וד"ר עדי זרנקין היא סירבה להקטין מזונות אב לילדיו, אף שהוא חולק עם האם משמורת משותפת ושניהם משתכרים יפה.
וילנר דחתה את העתירות נגד הקמת היישוב החרדי חריש, שיכיל 50 אלף תושבים.
בנובמבר 2007 פסקה וילנר פיצויים של כמעט מיליון שקל לתלמיד כיתה ה' שלאחר שהוצא מן הכיתה שיחק בחצר בית הספר ונפגע בעינו. נקבעה לו לקות ראייה של 50%. היא קבעה כי המורה והמנהלת נהגו ברשלנות בהשאירן את הילדים ללא השגחה. באוקטובר 2008 גזרה וילנר יחד עם שופטי ההרכב בין שבע ל-14 שנות מאסר על ארבעה נאשמים בקשירת קשר לביצוע הריגה לאחר שסייעו לחברם להיכנס למועדון בחיפה ולירות בחייל נידאל מנסור ז"ל.
במאי 2010 קיבלה וילנר את עתירתם של הורים לילדה בת ארבע, שביקשו ממשרד החינוך לספק לה את סל שירותי החינוך המגיעים לה בהתאם להחלטות ועדת ההשמה. היא קבעה כי על המשרד לספק את הסל לביתה מאחר שאינה יכולה להגיע למוסדות לאור מצבה הרפואי.
ביולי 2011 דחתה וילנר את בקשת משפחתו של ילד בן 7 שנפטר, שביקשה להביא לעדות את "נשמתו שהתגלגלה", במסגרת תביעת העיזבון נגד המדינה וצה"ל, בטענה כי נורה על ידי חיילי צה"ל ללא כל סיבה. היא הסבירה כי על פי דיני הראיות לא תוכל לקבל את הבקשה.
ג'ורג' קרא: שופט בית המשפט המחוזי תל אביב ג'ורג קרא סיים את לימודי המשפטים בשנת 1973 באוניברסיטת תל אביב, ולאחר שהוסמך עבד כעו"ד עצמאי. באוגוסט 1989 מונה כשופט בית משפט השלום בתל אביב, ולאחר שנתיים - לשופט בית המשפט המחוזי בעיר. בהמשך כיהן כסגן נשיא בית המשפט.
במאי 2000 גזר חמש שנות מאסר נוספות על שני רוצחיו של נהג המונית דרק רוט. הוא גזר 44 חודשי מאסר וקנס גבוה על העבריין יצחק חדיף בגין שורת עבירות ובהן סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ותקיפה של שוטר בעת מילוי תפקידו.
כמו כן גזר 40 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך חצי מיליון שקל על בני רביזדה, שכונה בעבר "מלך השוק האפור", מנאשמי פרשת הבנק למסחר, בגין עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, עיסוק במתן שירותי מטבע ללא רישיון, שימוש במירמה, עורמה ותחבולה בענייני מס ושיבוש מהלכי משפט.
גם בכירים בבזק, אל על ובנק הפועלים נאסרו על פי גזר דינו לחודשי מאזר ארוכים וכן נקנסו בעשרות אלפי שקלים, לאחר שהורשעו בלקיחת שוחד.
במרס 2011 גזר קרא שבע שנות מאסר בפועל על משה קצב, לאחר שהרשיעו בשני מעשי אונס, מעשים מגונים, הטרדה מינית ושיבוש הליכי משפט. בנוסף גזר השופט על קצב שלוש שנות מאסר על תנאי ותשלום פיצויים לשתי מתלוננות.
יוסף אלרון: נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה הפך לסמל המאבק של בחירת השופטים הנוכחית. הוא זכה לכתף קרה של חלק משופטי העליון כיוון שלא נמנה עם האליטות הישנות, וגם נוכח העובדה שהוצע על ידי לשכת עורכי הדין ועל ידי שר האוצר משה כחלון. שופטי בית המשפט העליון המתנגדים למועמדותו טענו ש"לא קורץ מהחומר שממנו עשויים שופטי עליון", בלי להסביר למה הכוונה.
אלרון מנהל את בית המשפט ביד רמה ונחשב לשופט יעיל מאוד. בין פסיקותיו: גזר שש שנות מאסר וקנס בסך מיליון ו-750 אלף שקל על אשר כהן, בכיר לשעבר בחברת החשמל, שהורשע בקבלת שוחד לאחר שנהג להטות מכרזים עבור שני אנשי עסקים מהצפון תמורת כספים שהעבירו לו.
כמו כן גזר שנת מאסר על השוטרים שניסו להתנקם בחיי העבריין מיכאל מור, ובגזר דין אחר השית מאסר עולם על עיסאם ניג'ם מבית ג'אן, שרצח את בתו בת ה-23, לאחר שביקשה להינשא לאדם שלדעתו לא התאים לה. הוא גזר את דינו של מאמן כדורגל שהורשע במסגרת עסקת טיעון בעבירות מעשים מגונים בחמישה מתלוננים - לשמונה שנות מאסר. אלרון הרשיע את מיכאל גייבדנוב ברצח בכוונה תחילה של ולדימיר דרנוב בדקירת סכין בלבו, וגזר עליו עונש של מאסר עולם.
דוד מינץ: נולד ב-1959 באנגליה ועלה ארצה בשנת 1970. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים במדרשיית נועם, שירת בצה"ל בישיבת הסדר בגוש עציון כקצין בחיל השריון. הוא שימש כעוזר מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים. מינץ למד לקראת לימודי הסמכה לרבנות במכון אריאל, ירושלים. לאחר שנים שעבד כעו"ד עצמאי מונה לכהונת שופט של בתי משפט השלום מחוז בבירה, משנת 2009. במרס 2011 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי ירושלים.
מינץ, חובש כיפה תושב ההתנחלות דולב, משמש כמרצה לדיני חדלות פירעון באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא גר בשכנות לח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי, שאמר בעבר כי "צריך להרים כף של טרקטור D9 על בג"ץ", לאחר שהרכב השופטים דחה פה אחד עתירה שקראה למנוע את הריסת מתחם המריבה המכונה "בנייני דריינוף" בבית אל.
הרכב שבו ישב השופט מינץ קבע כי מכשיר "הינשוף" אמנם לא נקלט בישראל בדרך המלך אלא בדרך חתחתים, וכי תוך כדי הפעלה נעשו תיקונים על מנת להכשירו מבחינה מקצועית, מדעית ומשפטית אבל "המכשיר אמין, חוקי וראוי לשמש לאכיפה בפלילים בתחום שאליו נועד".
הוא מחק את עתירת עובדי ערוץ 10 נגד המעבר של חברת החדשות לירושלים, וקבע כי אין בסמכותו לדון בנושא, וכי הכרעות מסוג זה מחייבות בירור בבית המשפט העליון.
לפנייה לכתב/ת 
