ו' החקירה: רוצים לראות תוכנית חירום למשק המים

ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים, בראשות השופט בדימוס פרופ' דן ביין, ביקשה היום (ד') לקבל מרשות המים בתוך 10 ימים תכנית אופרטיבית לטיפול במצב החירום בשנה הנוכחית.

הוועדה מונתה לחקור מה היו הגורמים שהביאו את ישראל למצב בו מאגרי המים שלה ריקים ולא ערוכים לבצורת, וכיצד ניתן להימנע ממצבים כאלה בעתיד. ואולם, בהחלטה שלא מן המניין, היא ביקשה מרשות המים שתפרט בפניה באופן מיידי מהם האמצעים בהן היא נוקטת ותנקוט לטיפול במצב החמור הנוכחי, אשר מחריף עקב התחזית לשנה שחונה.

עוד על משבר המים:

• ראש רשות המים: ישראל לא חזתה את המשבר
• רשות המים: היכונו לייבוש הגינות
• בקרוב: מכסות מים גם לגינון בערים
  

"הוועדה למדה מעדויות של אנשי מקצוע ומהחומר שהוגש בפניה, על המצב החמור הנוכחי במאגרי המים, עד כדי אפשרות של פגיעה באספקת המים החיוניים בשנה הקרובה. במצבי חירום כאלה נקטו מדינות אחרות באמצעים שונים, וביניהם חיסכון, הקטנת צריכה, ובמידת הצורך הגבלות על שימושים שונים במים", כתבו חברי הוועדה בהחלטה.

"להתעלות מעל כותרות פופוליסטיות"

גורם בכיר בוועדה מסר כי הרקע להחלטה הוא רצונה לקבל דיווח בזמן אמת על האופן בו מטפלים ברשות המים במצב החירום הנוכחי. הוא הדגיש כי ההחלטה אינה קשורה למסקנות הסופיות של הוועדה, אשר רואה את משימתה בעיקר במציאת פתרונות אסטרטגיים לטווח ארוך למשק המים. הגורם אמר כי הוועדה אינה בודקת רק את כשלי העבר אלא גם את ההווה וההיערכות לעתיד, ומטרת הצעד החריג היא "להתעלות מעל כותרות פופוליסטיות בעיתונים", כלשונו.

על פי תחזית רשות המים, החורף הנוכחי יהיה נמוך מהממוצע. המשמעות היא שגם בשנה הבאה יהיה משק המים של ישראל במצב חמור משום שהמפלס שאולי יעלה החורף ישוב ויצנח במהירות בקיץ הבא. "על פי התחזיות, בקיץ הבא שוב נהיה בין הקווים האדומים לשחורים", אמר לאחרונה ל-ynet דובר רשות המים, אורי שור.

הוא העריך שבשנה הבאה לא יהיה מנוס מגזירות נוספות לחיסכון במים במגזר הפרטי והציבורי, אולם הדגיש כי מדובר בעיקר בהגבלות בתחום ההשקייה - הפרטית והציבורית. "בשנה הבאה אפשר שנאסור לחלוטין על השקיית דשאים - גם בלילה. כל נושא ההשקייה הציבורית יעבור רפורמה, ומתחילת השנה רשויות מקומיות יקבלו הקצאות מים לגינון", הוסיף שור. 

הפיתרון: חיסכון - עד שיתחילו להתפיל

הפיתרון שמקדמים ברשות המים ובמשרד התשתיות הוא, בין היתר, הקמה של מתקני התפלת מי-ים. על פי תוכנית שאושרה בממשלה, צפויים לקום עד 2020 עוד שלושה מתקנים בנוסף לשניים הקיימים כיום. התפוקה תהיה אז כ-750 מיליון מ"ק בשנה, ותאפשר להפחית באופן ניכר את השאיבה מהכנרת וממי התהום.

ואולם, המתקן החדש הראשון צפוי להניב מים רק בסוף השנה הבאה, ועד אז קוראים ברשות המים לחיסכון. הם מפנים את קריאתם בעיקר למגזר הפרטי והציבורי, משום שלדבריהם לא ניתן לקצץ עוד מים לחקלאות.

ועדת החקירה הממלכתית הוקמה על פי החלטת הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. הוועדה שומעת עדויות מגורמים מקצועיים ואקדמאיים, ובהמשך תגבה עדויות גם מגורמים פוליטיים בכירים. בין נותני העדויות עד כה היו ראש רשות המים, פרופ' אורי שני, פרופ' יחזקאל דרור, ונציבי המים לשעבר מאיר בן מאיר, שמעון טל ודן זסלבסקי. בוועדה חברים, מלבד יושב הראש פרופ' ביין גם פרופ' יואב כסלו ופרופ' יורם אבנימלך.

מרשות המים נמסר בתגובה כי מכתב מהוועדה טרם הגיע, אך ידוע כי נשלח. "אנחנו ערוכים עם תוכניות למשבר ונדווח את כל מה שצריך לוועדה. אנחנו פתוחים, שקופים ומוכנים לשתף פעולה עם הוועדה. אין לנו בעיה לחשוף את התוכניות - הן ברורות".

בתוך כך, החברה להגנת הטבע טענה כי מפלס הכנרת ירד בשלוש השנים האחרונות ב–2.4 מטרים בגלל רשלנות מצד משרדי הממשלה ובראשם משרד האוצר, שלא תיקצב את תוכנית החירום שגיבשה נציבות המים בשנת 2005.

לטענת החברה, אימוץ של התוכנית - התקנת אביזרים חוסכי מים, חיסכון בגינון, מיחזור מים, טיפול בדליפות, תקינה ואכיפה, חינוך והסברה לעידוד החיסכון ועוד - הייתה משאירה בכינרת למעלה מ–400 מיליון מ"ק, כמויות מים השוות למחצית הצריכה השנתית בכל ערי ישראל. עוד אמרו בחברה כי עלות התוכנית, לא הייתה מתוקצבת, עמדה על 174 מיליון שקלים לחמש שנים.