התחזית: עוד חורף יבש
ברשות המים מקווים שהמודלים שלהם טועים, אבל יודעים שהנתונים יבשים מתמיד: אחרי ארבע שנים שחונות אנו עומדים בפני חורף "ממוצע מינוס", שלא יספיק כדי להדביק את הביקושים ולהרים את מפלס הכנרת לקראת הקיץ הבא. עד שייפתח הברז במתקן ההתפלה החדש הראשון, אין מנוס לדעתם ממקלחות קצרות ב-2 דקות (40 ליטר) וקצת פחות דשא בעיניים
בזמן שכולם רוצים להיות צודקים, ברשות המים מקווים שהם טועים. "נשמח להגיד שהמודלים שלנו טעו", אמר אמש (ד') דובר הרשות, אורי שור, בשיחה עם ynet, אבל מיד שב למציאות ולנתונים היבשים: "המודלים שלנו חוזים שנה שתהיה ממוצעת מינוס בכל הקשור למשקעים, ונכון להיום, הביקושים למים גדולים מהכמות של שנה ממוצעת, כך שהמצב לא טוב בלשון המעטה.
"נובמבר היה שחון, אבל זה 'לא חוכמה' - הדבר המטריד באמת הוא שנובמבר היה שחון אחרי ארבע שנים שחונות, ובמיוחד החורף שעבר שהיה יבש מאוד", מסביר שור. "אם זה יימשך ותהיה שנה שחונה מאוד - ואני מקווה שלא, אבל המודלים שלנו אומרים אחרת - אנחנו בצרות צרורות".
מבט עגום לקיץ הבא
הכנרת מספקת כשליש מכמות המים של ישראל, אך מסמלת 100 אחוז של הבעיה. נכון להיום חסרים בימה 5.55 מטרים. "בחורף ממוצע הכנרת מתמלאת בכמטר ו-60 ס"מ של מים. אם יהיה חורף ממוצע, היא תעלה במטר ו-60 ס"מ, והמפלס יעמוד בסוף החורף רק במעט מתחת לקו האדום התחתון. המשמעות היא שבקיץ, כאשר המפלס ישוב לרדת, הוא יחצה בנקל את הקו האדום התחתון ויתקדם לעבר הקו השחור. על פי התחזיות, בקיץ הבא שוב נהיה בין הקווים האדומים לשחורים", אומר שור.
יבשה (צילום: לע"מ)
הקו השחור הוא קו הידרולוגי, מסביר שור. "זה לא שאם חוצים אותו אין מים בבאר שבע. זה אומר שאם המפלס יורד מתחת לקו השחור, יש תהליכים ביולוגיים שגורמים להרעה באיכות המים, ולנזק בלתי הפיך למקור המים. אם אכן נגיע לקו השחור, נפסיק לשאוב מהכנרת; עדיין יהיו מים לשתייה".
אם אכן יפסיקו לשאוב מים מהכנרת בקרוב, תאלץ רשות המים לשאוב מים מהמקורות האחרים - אקוויפר ההר ואקוויפר החוף, למרות שגם מצבם אינו טוב. "בשלושת מקורות המים אנחנו כיום מתחת לקווים האדומים התחתונים, וקרוב מאוד לקווים השחורים", אמר שור. "התפקיד של מנהל רשות המים הוא לנהל את הביקושים ולווסת את השאיבה מהמקורות השונים על פי מצבם בכל יום".
עוד על משבר המים:
- מצפה רמון: מים במיליוני שקלים מוזרמים למדבר
- מתקן טיפול בשפכים יש; לקוח שינצל אותם - אין
- מים בשווי 128 מיליון שקלים זורמים לים בכל שנה
- רגע לפני שמייבשים לנו את הדשא / ד"ר סיניה נתניהו
- מקלחת פעמיים ביום... מה, התייבש לכם המוח? / אמיתי אור
- חושבים טיפה - חוסכים ים; טיפים
הבעיה היא ששאיבת יתר ממי התהום גם היא מסכנת אותם: באקוויפר החוף שאיבת יתר עלולה לגרום להמלחה - גלישה של מים מלוחים. באקוויפר ההר הסכנה בשאיבה מתחת לקו השחור היא נזק ביולוגי למים וזיהום בלתי הפיך. הבעיה הנוספת היא שפשוט אין מים טבעיים - כלומר גשם.
שור אומר כי ב-16 השנים האחרונות יש גירעון של 200 מיליון מ"ק בכל שנה - כלומר יש בכל שנה 200 מיליון מ"ק פחות מים לעומת השנה הקודמת. "זה קורה משלל סיבות, בין היתר בגלל ההתחממות הגלובלית. המדענים מעריכים כי דווקא מדינות עניות במים יסבלו מיובש ויקבלו פחות, ומדינות שופעות מים יסבלו מעודף - הצפות ושטפונות".
עוד גזירות
שור מעריך שאם החורף אכן יהיה שחון, לא יהיה מנוס מגזירות נוספות לחיסכון במים במגזר הפרטי והציבורי. "אם חס וחלילה החורף יהיה שחון ונמוך מהממוצע, אז ככל שירדו פחות גשמים כך נאלץ להסתדר בשנה הבאה עם פחות מים. בהתאמה הגזירות יחריפו. אם בקיץ אפשר היה להשקות דשאים רק בשעות החשיכה, בשנה הבאה אפשר שנאסור לחלוטין על השקיית דשאים - גם בלילה. כל נושא ההשקייה הציבורית יעבור רפורמה, ומתחילת השנה רשויות מקומיות יקבלו הקצאות מים לגינון על פי מיקומן הגאוגרפי, שטחן, מקדם התאיידות וכ"ו".
שור אינו שולל קיצוץ נוסף של מים שפירים לחלקאות, אך אומר כי המגזר החקלאי סבל קיצוצים רבים מאוד בשנים האחרונות, ובמקביל גם התייעל מאוד בכל הקשור למים.
החקלאות כיום מניבה פי שבעה מאותה מנת מים, ומייעלת את השימוש במים על ידי שימוש בטפטפות ושימוש נרחב במי קולחין. ישראל מנצלת 70 אחוז מהביוב שלה להשקייה חקלאית. אין לזה אח ורע בעולם כולו. במקום השני אחרינו נמצאת ספרד, והיא מנצלת רק 20 אחוז מהביוב שלה בחקלאות. בקרוב, על פי החלטת ממשלה, יחל מהלך להעמקת השימוש בקולחין עד לרמה של כמעט 100 אחוז מהביוב. אבל שור מדגיש כי שימוש במי קולחין אינו תמיד הפיתרון. "יש אזורים בארץ שאסור להשקות בקולחין בשל רגישות הידרולוגית - למשל מסביב לכנרת.
שנתיים של חיסכון
ומה עם התפלה? שני המתקנים הפועלים כבר כיום - באשקלון ובפלמחים - מספקים כ-180 מיליון מ"ק בלבד, אך אינם מדביקים את הנסיגה בכמות המים הטבעיים, והעלייה המתמדת בביקושים בגלל ריבוי האוכלוסין והעלייה ברמת החיים.
על פי החלטת ממשלה, עד שנת 2020 יוקמו בארץ עוד שלושה מתקני התפלה גדולים. הראשון מהשלושה, בחדרה, שהעבודה עליו החלה לפני כשלוש שנים, צפוי להניב מים בסוף השנה הבאה. אחריו (ב-2011 לערך) יוקם מתקן באשדוד ואחריו מתקן בשורק, שהשבוע אושר בוועדה לתשתיות לאומיות. על פי תוכנית החירום למשק המים, יש כוונה להתפיל כמות של 750 מיליון מ"ק בשנה מהמתקנים החדשים והפועלים כיום גם יחד.
אבל עד שכולנו נתחיל לשתות מים מותפלים, ברשות המים סבורים כי אין מנוס מחיסכון. "מדובר בשנתיים בערך שצריך לחסוך בהן כדי שנישאר 'עם הראש מעל למים'. אחר כך כבר יהיו יותר מים", מסביר שור. "זו הסיבה לקמפיין החיסכון שלנו".
על פי נתוני רשות המים, הצריכה הממוצעת לנפש ביום היא כ-160 ליטר. יעד החיסכון של הרשות הוא 10 אחוזים - כלומר 16 ליטר ביום מכל תושב במדינה. "זה אפשרי, עם קצת מודעות ותשומת לב. מבחינת כמות המים, חיסכון כזה שווה ערך לשני מתקני התפלה", אומר שור.
"אם רק אנשים יתקלחו 2 דקות פחות - זה כבר 40 ליטר. אם יסגרו ברז מטפטף - עוד 60 ליטר ליום. אם יתקינו אביזרים חוסכי מים בברזים - שליש מהכמות הזורמת תיחסך. עם טיפה מודעות יכולים למנוע ביזבוז ולהקטין ביקושים בענק".